ערד
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| ערד | |
|---|---|
 |
|
| שם באנגלית | Arad |
| מחוז | הדרום |
| תאריך יסוד | 1962 |
| אוכלוסייה | 24,200 |
| שטח שיפוט | 90,000 ד' |
| דירוג חברתי-כלכלי | בינוני (5 מתוך 10) |
| אוכלוסיה לפי גילאים | |
| גילאי 0 - 4 | 7.8% |
| גילאי 5 - 9 | 7.7% |
| גילאי 10 - 14 | 8.0% |
| גילאי 15 - 19 | 8.6% |
| גילאי 20 - 29 | 15.3% |
| גילאי 30 - 44 | 18.4% |
| גילאי 45 - 59 | 17% |
| גילאי 60 - 64 | 5.1% |
| 65 ומעלה | 12.2% |
| חינוך | |
| סה"כ בתי ספר | 13 |
| – יסודיים | 10 |
| – על-יסודיים | 3 |
| תלמידים | 4444 |
| – יסודיים | 2222 |
| – על-יסודיים | 2222 |
| מספר כיתות | 190 |
| ממוצע תלמידים לכיתה | 23.5 |
| לפי נתוני הלמ"ס לסוף שנת 2001 | |
ערד היא עיר במחוז הדרום בישראל. היא שוכנת על גבול מדבר יהודה, בגובה של 600 מטר, בדרך למצדה ולים המלח. שטח השיפוט שלה הוא 90,000 דונם. היא הוכרזה כעיר בשנת 1995. לפי נתוני הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה) נכון ל ספטמבר 2003 יש בערד 24,200 תושבים. רוב תושבי ערד הם יהודים. היחס בין נשים לגברים הוא 1,085 נשים לכל 1,000 גברים.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
בשנת 1921 ניסו קבוצה של חיילים משוחריים מהגדודים העבריים להקים במקום יישוב אך נכשלו.
בראשית שנות הששים הוחל בתכנון חבל ערד, שבמרכזו העיר ערד. צוות ההקמה, בראשותו של אריה לובה אליאב, הקים את משרדיו ואזור מגורים זמני במרכז החבל, לימים, מיקומה של העיר. לראש צוות התיכנון מונה האדריכל אלכסנדר שר. בין המהנדסים, חברי צוות ההקמה, היה אברהם (בייגה) שוחט. לאחר תקופה קצרה, פרש לובה אליאב מתפקידו ועימו פרש צוות התיכנון הראשון. מייד לאחר מכן מונה צוות תכנון חדש בראשותו של האדריכל יונה פיטלסון.
בשנת 1962 הגיעו אליה המתישבים הראשונים שבאו ברובם למקום על פי הוראת מדינת ישראל. כוונתם הייתה להקים במקום יישוב שתושביו יעבדו בקידוחי גז טבעי ונפט.
משנת 1971 החלה העיר לקלוט כל הזמן עולים חדשים ממדינות שונות והן: ארצות הברית, קנדה, ברית המועצות, דרום אפריקה, ואתיופיה. כיום קיימות בעיר קהילות של חסידויות גור וחב"ד.
[עריכה] אדריכלות
ההיבט האורבני: ערד שייכת לדור הערים החדשות אשר הוקמו במדינת ישראל עם ראשיתו של העשור השני להקמתה. בראש צוות תכנון-העיר מונה האדריכל יונה פיטלסון, אשר יצר עיר בדגם לינארי המתייחסת באופן מלא למרחב בו היא מוקמה. כמו כן, הושם דגש על מערכות התחבורה, וזאת על ידי הפרדה מוחלטת בין תנועת הולכי הרגל המתבצעת בתוך שכונות המגורים עצמן ותחת הצללה מירבית, בעוד תנועת כלי הרכב מתבצעת בכבישים חיצוניים לשכונות המגורים. באמצע שנות ה-60 הוחל בפרויקט מגורים צמודי קרקע, שהיווה למעשה אב-טיפוס לשכונות "בנה ביתך" של סוף שנות ה-70.
במהלך השנים, הוזנחה ונפגעה תוכנית האב המקורית והנחיותיה טושטשו. יחד עם זאת, עדיין ניתן למצוא בעיר את איכויותיה הארכיטקטוניות והאורבניות.
ההיבט הארכיטקטוני: על פי הנחיותיה של תוכנית האב לעיר ערד, נדרשה חזית הבניין להכיל לפחות 60% ציפוי באבן מקומית. אלמנט זה הביא לכך שנוצר קו מאחד בין בתיה השונים של העיר, ובנוסף חיבר את הבתים אל המרחב הסובב אותם. ברחבי העיר נעשו מספר פרויקטים ארכיטקטונים אשר היוו מעין ניסויים במערכות מגורים. דוגמה לדבר ניתן למצוא בשכונת "בתי הפאטיו" הממוקמת בלב "רובע יעלים" הוותיק. ייחודן של יחידות דיור אלו, הנו בכך שלכל יחידה מוקצת חצר רחבת ידיים (פעמים אף בגודל שווה לגודל הדירה עצמה) התחומה מכל עבריה בקירות גבוהים - כך שבבוא היום, עם גידולה של המשפחה, ניתן יהיה לסגור את החלל ולהרחיב את חלל הדירה. פרויקט "בתי הפטיו" הנחשבים עד היום לאחד מהדוגמאות המובהקות לניסיונות המרתקים שנעשו בארכיטקטורה הישראלית בשנותיה הראשונות של המדינה, מצוי כיום במצב של הזנחה הן מצד דיירי המקום והן מצד העירייה.
[עריכה] סיבות הקמתה
העיר הוקמה בשנת 1961 במזרח בקעת ערד. מיקומה נקבע במטרה לאכלס את השטח הריק בצפון-מזרח הנגב. הכוונה הייתה שתשמש מרכז לחבל התיישבותי חדש, הוא חבל ערד (ראה עיירת פיתוח). תכנון התעסוקה התבסס על מפעלים ועל תיירות מרפא באזור ים המלח, עין בוקק ומישור רותם. עם זאת לא נלקחה בחשבון העובדה כי העיר יושבת על מרבץ פוספטים גדול (כנראה מהגדולים בארץ), דבר שגורם לבעיות עם גז ראדון בקומת הקרקע ובמרתפים בבתי העיר.
[עריכה] הקמת העיר
בשנותיה הראשונות הייתה בבידוד יישובי וללא עורף כפרי. שנים רבות לא הוקם באזור ערד יישוב כפרי. ערד מהווה דוגמה מוצלחת לאופן הקמתה של עיר חדשה. ערד הוקמה בתכנון יסודי. קביעת מיקומה של העיר, בסיסה הכלכלי והרכב אוכלוסייתה נעשו לאחר סקרים מוקדמים ושלבי תכנון של כשנה וחצי. תחילה אוכלסה העיר על ידי גרעין מתיישבים ישראלי, שתפקידו היה לשמש בסיס קולט עלייה מאוחר יותר.
[עריכה] מקור השם
מקור השם "ערד" הוא בספר במדבר פרק כ"א פסוק א': "וישמע הכנעני מלך ערד יושב הנגב". בקרבת ערד החדשה נמצאת העיר העתיקה תל-ערד, שבה נחשפו שרידי ישוב מהתקופה הכנענית לפני כ-5,000 שנה ומהתקופה הישראלית לפני כ-3000 שנה.
[עריכה] נתונים סטטיסטיים
לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2001, העיר מדורגת בדרוג חברתי-כלכלי בינוני (5 מתוך 10). אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת 2000 היה 54.5 אחוז. השכר הממוצע של השכירים בשנת 2000 היה 5,022 ש"ח (ממוצע ארצי: 6,835 ש"ח).
[עריכה] אחר
בערד נוף מדברי יפהפה, ואקלים יבש הידוע בתכונות המרפא. קרבתה למדבר יהודה מושכת מטיילים רבים שיוצאים ממנה כבסיס. בנוסף לכך, ערד ידועה באוויר הנקי שלה, ומהווה בשל כך מוקד משיכה לחולי אסטמה מכל רחבי הארץ. בעיר פועלת פנימיית "בית מזור" לילדים ונערים חולי אסטמה אשר משתלבים במערכת החינוך של ערד.
חגיגות הזמר העברי בערד, המתקיימות בעיר מדי שנה, מהוות מוקד משיכה לאלפי מבקרים מדי קיץ.
[עריכה] רובע האמנים
ברובע זה, הקרוי "אשת לוט", חברו אמנים תושבי ערד לקהילה יוצרת בעלת רגישות חברתית וסביבתית גבוהה. הרובע, המשלב יצירה, אמנות ואווירה מדברית ממוקם בקצה המערבי של אזור התעשייה, על אם הדרך היורדת אל ים המלח ומצדה.
[עריכה] רובע אבישור
בלב העיר ערד שוכן רובע אבישור - פנינה ארכיטקטונית המייצגת נאמנה את רוח הארכיטקטורה הישראלית של שנות הששים. רובע זה תוכנן על ידי האדריכלים אדם אייל ודוד בסט. תוכנית הרובע המכילה כ-600 יחידות דיור , מתבססת על כביש טבעתי המקיף את רובע המגורים (בדומה לתוכנית האב שהגדיר האדריכל יונה פיטלסון), ובכך מאפשרת הפרדה בין תנועת רכב לתנועת הולכי רגל. טיפולוגיית הבינוי מורכבת מחצרות סגורות, המגנות מפני רוחות המדבר החזקות, ויוצרות הצללה לחצר. את תכנון הנוף לשכונה ביצע אדריכל הנוף צבי דקל, עבודה שעליה זכה בפרס קרוון בשנת 1973. תכנון הנוף מתאפיין בניצול חכם של מערך הבינוי, וכן חשיבה על תנאי האקלים המדבריים.
[עריכה] קישורים חיצוניים
 תוכנית העיר ערד, על גבי ברכת שנה טובה, 1962 |
 בניין עיריית ערד, 7/04 |
 מעבר להולכי רגל בלב שכונת בתי הפטיו הייחודית לערד, 7/04 |
 אחד מהצריפים בהם השתכנו ראשוני תושבי ערד, המשמש כיום למבנה ציבור עירוני, 7/04 |
 בית הקולנוע בתכנון האדריכל מנחם כהן, 7/04 |
 מראה המפגש בין המדבר לבין שכונותיה הוותקיות של ערד, 7/04 |
 אי תנועה בערד - לראשונה נעשה שילוב בין תיכנון תנועה לחומרים מקומיים, תכנון: יונה פיטלסון |
 |
||
| ערים | אופקים · אילת · אשדוד · אשקלון · באר שבע · דימונה · ירוחם · נתיבות · ערד · קריית גת · קריית מלאכי · רהט · שדרות |
 |
| מועצות מקומיות | חורה · ירוחם · כסיפה · להבים · לקיה · מיתר · מצפה רמון · עומר · ערערה-בנגב · רמת חובב · שגב-שלום · תל שבע | |
| מועצות אזוריות | אבו בסמה · אשכול · באר טוביה · בני שמעון · הערבה התיכונה · חבל אילות · חוף אשקלון · יואב · לכיש · מרחבים · רמת נגב · שדות נגב · שער הנגב · שפיר · תמר | |
