שלום אביטן
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שלום אביטן (נולד 1951) הוא שחקן כדורגל ישראלי, גדול מבקיעי השערים של הפועל באר שבע בכל הזמנים (לטענתו, כבש במדי הפועל באר שבע 101 שערים). שיחק בליגה העליונה של ישראל 334 משחקים בהם הבקיע 118 שערים.
אביטן הגיע להפועל באר שבע מהקבוצה העירונית היריבה, בית"ר באר שבע, במסגרת עסקה של החלפת שחקנים. אביטן הבקיע שער כבר במשחקו הראשון בקבוצה, בשנת 1972, בניצחון 3:0 על מכבי נתניה. בהמשך העונה הסתכסך עם מאמן הקבוצה אלי פוקס. לאחר שנה שוחרר אביטן מקבוצתו והצטרף לבית"ר ירושלים. לקראת עונת 1975/1976 חזר להפועל באר שבע ותרם לזכייתה בתואר האליפות השני בתולדותיה.
למעט עונה אחת בהפועל ירושלים, המשיך אביטן לשחק בבאר שבע עד סיום עונת 1984/1985. לאחר עונות אלו סיים את הקריירה בקבוצת הפועל תל אביב, בה שיחק עונה אחת.
שיחק במדי נבחרת ישראל בכדורגל בשני משחקים ב-1978. במשחק הראשון, מול נבחרתה האולימפית של הולנד, כבש את שני השערים בנצחון 2:0. במשחקו השני מול נבחרת רומניה, הוחלף בשלהי המשחק לאחר שסירב לבצע את הוראותיו הטקטיות של המאמן, עמנואל שפר. בעת יציאתו אף השליך את חולצתו על המאמן הלאומי ובעקבות התנהגותו נופה מן הנבחרת.
אביטן נודע בבעיטותיו החזקות ממרחק ונזקפים לזכותו מספר שערים מרהיבים. לאורך כל הקריירה שלו נודע אביטן בהתבטאויותיו הקיצוניות והשחצניות. הוא הסתכסך תכופות עם חבריו לקבוצה ועם מאמניו. במיוחד בא הדבר לידי ביטוי בסכסוכים עם מאיר ברד, רפי אליהו וג'קי דקל שהיו מנהיגי הקבוצה בשנות השבעים ולא הסכימו להשלים עם התנהגותו על המגרש ומחוצה לו.
גם כיום מרואין אביטן לעיתים תכופות על ידי התקשורת אשר שמחה לתת במה להצהרותיו הפרובוקטיביות.
