משה זילברמן
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
משה זילברמן (נולד בבלארוס, 1927) הוא איש הוראה אשר כיהן כראש העיר הרביעי של באר-שבע, בין 1986 ל־1989.
בתקופת מלחמת העולם השניה ברח מהגרמנים ועבד במכרות כבול. לאחר מכן, המשיך לאוזבקיסטן ולסיביר, שם עבד כמסגר במפעל לפגזים. בשנת 1946 עבר עם משפחתו לפולין. באוניברסיטת ורוצלב קיבל זילברמן תואר שני בפיזיקה ובמקביל עבד כמרצה בבית ספר לטכנאי בנין.
ב־1957 עלה לישראל והתיישב בבאר-שבע. זילברמן החל לעבוד כמורה לפיזיקה ולאחר מכן מונה כסגן מנהל בבית ספר מקיף א', שנחשב אז כמוסד מרכזי בעיר. בשנת 1965 ייסד את בית הספר מקיף ג' וניהל אותו כ־13 שנים. במקיף ג' למד האסטרונאוט הישראלי אילן רמון וזילברמן זכה ללמד אותו פיזיקה ונשא דברים בלוויתו.
בשנת 1978 נבחר כמספר 2 ברשימת אש"ל בראשותו של אליהו נאווי, שהייתה מזוהה עם מפלגת העבודה, ונכנס למועצת העיר. בשנים 1979-1986 שימש סגן וממלא מקום ראש העיר ומ־1986 עד 1989, לאחר פרישתו של נאוי, כיהן כראש עיריית באר-שבע.
במשך תקופת כהונתו לא הצליח להפוך לדמות פופולריות. הוא בחר שלא להתחרות מול יצחק רגר, מייסד קניון הנגב. ובמקומו רץ בנ"ץ כרמל, חבר מועצה ותיק של מפלגת העבודה.
אחרי פרישתו מהעירייה, נטש את הפוליטיקה, ועבד כמרכז צוות מדענים במשרד החינוך. כיום יו"ר עמותה באר-שבעית לסיוע לעולים נזקקים.
