שאנגחאי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| שאנגחאי | |
|---|---|
 |
|
| מדינה | הרפובליקה העממית של סין |
| מחוז | שאנגחאי |
| ראש העירייה | חאן ג'נג |
| שטח | 6340.5 קמ"ר |
| תאריך ייסוד | בסביבות שנת 1000 |
| אוכלוסייה - עירונית - צפיפות |
16,250,000 2700/ק"מ² |
| אזור זמן | UTC +8 |
| אתר אינטרנט רשמי | www.shanghai.gov.cn |
שַאנְג-חָאי (סינית: 上海, להאזנה לחצו כאן (מידע) (עזרה) ), עיר נמל במזרח סין, אחת מערי הנמל הגדולות בעולם, ממוקמת על נהר חְוַאנְגפּוֹ, פלג של נהר היאנגטסה.
שאנגחאי (בסינית: על הים) שולטת בכניסה לאגן נהר היאנגטסה, אזור גדול, מאוכלס ופורה מבחינה כלכלית במרכז סין. מהווה גם מוקד ומרכז. מנהלית היא מוגדרת כאחת מארבע העיריות שאינן שייכות למחוז כלשהו (יחד עם בייג'ינג, טיינג'ין וצ'ונגצ'ינג. השטח שבניהולה מכסה גם כמות נכבדה של פרברים ושטחים חקלאיים.
אוכלוסייתו של המחוז העירוני מונה כ-17 מיליון תושבים, כמחציתם בעיר עצמה. העיר משמשת מרכז מסחרי, תעשייתי ותרבותי ויש בה 25 אוניברסיטאות. חלק קטן מתושביה של העיר מתגוררים בספינות העוגנות לאורך המזחים הרבים בעיר.
[עריכה] היסטוריה
בימי הביניים הייתה שאנגחאי כפר דייגים קטן. בהמשך, בין המאות ה-10 וה-12 התפתח הכפר והפך לעיר נמל ומסחר, וזאת בעקבות הגעתם של פליטים מצפון סין. במאות ה-14-17 הוקמה בעיר תעשיית כותנה ומשי. בעקבות מלחמת האופיום הראשונה (1839-1842) אילצה אנגליה את סין לפתוח את שערי הנמל בפני הסוחרים האנגלים. מהלך זה הוביל להתפתחות מהירה מאוד של העיר. הבריטים, הצרפתים, האמריקאים והיפנים קיבלו רבעים בעיר להתיישבות ולמסחר בהם הייתה להם זכות לניהול עצמי ולאוטונומיה שיפוטית. הזרים פיתחו את המסחר ואת הבנקאות.
בסוף שנות ה-30 של המאה העשרים הגיעו לשאנגחאי כעשרים אלף פליטים יהודים מגרמניה ואוסטריה, שנמלטו בעור שיניהם מן השלטון הנאצי. חלקם הגיעו לעיר באמצעות אשרות שהנפיק להם פנג שאן הו, הקונסול הכללי של סין בוינה, שפעל בניגוד להוראות הממונה עליו. לאחר כיבוש שאנגחאי על ידי היפנים, התגוררו הפליטים היהודים באזור מתוחם, שבמשך השנים קיבל את השם "גטו שאנגחאי". תנועתם לא הוגבלה, אולם תנאי המחיה שלהם היו קשים עקב קושי רב להתפרנס ועל רקע מחסור חמור במזון ובציוד בסיסי. אחרוני הפליטים היהודים עזבו את שאנגחאי ב-1947-8.
[עריכה] האקלים בשאנגחאי
בשאנגחאי קיצים חמים וגשומים וחורפים יבשים וקרירים. הטמפרטורה היומית הממוצעת נעה בין 25 ל32 מעלות צלזיוס, כשיולי הוא בדרך-כלל החודש החם בשנה. בחודש ינואר, החודש הקר ביותר, הטמפרטורות נעות בין 1 ל-8 מעלות צלזיוס. ממוצע המשקעים השנתי בשאנגחאי עומד על 1,100 מילימטר. יולי הוא החודש הגשום ביותר ודצמבר הוא היבש ביותר. בקיץ ובסתיו ישנן לעתים סופות טייפון.
| מחוזות: אן-חְוֶי · גַאן-סוּ · גֶ'ה-גְ'יַאנְג · גְוַאנְג-דונְג (קאנטון) · גװֵי-ג'וֹאוּ · גְ'יַאנְג-סוּ · גְ'יַאנְג-שִׂי · גִ'י-לִין · הָאי-נַאן · הֶה-בּיי · הֶה-נַאן · הוּ-בּײ · הוּ-נַאן · הֵי-לוֹנְג-גְ'יַאנְג · יוּ'ן-נַאן · לְיַאװ-נִינְג · סְה-צְ'וַאן · פֿוּ-גְ'יֵן · צִ'ינְג-הָאי · שָאַן-שׂי · שַאן-דונְג · שַאן-שׂי
אזורים אוטונומיים: גְװַאנְג-שִי · טיבט · מונגוליה התיכונה · נינְגְ-שׂיָה · שׂין-גְ'יַאנְג עיריות: בּיְגִ'ינְג · צ'וּנְג-צִ'ינְג · שַאנְג-חָאי · טײֵן-גִ'ין אזורים מנהליים מיוחדים: הונג קונג · מקאו ראו גם: הסטטוס הפוליטי של טאיוואן |
 |
