שינג'יאנג
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שׂין-גְ'יַאנְג (新疆/Xīnjiāng) הוא אזור אוטונומי בצפון מערב סין. מספר התושבים כ-17 מליון נפש ושטחו - 1,600,000 קמ"ר, כשישית משטחה של הרפובליקה העממית כולה.
שינג'יאנג מוגדרת כאוטונומיה של האויגורים. זהו עם מוסלמי, הדומה בלשונו ובמראהו לעמים ממרכז אסיה, ושפתו קרובה לאוזבקית ולקזחית. עם זאת, 41% מהאוכלוסייה במקום היא של בני האן שהיגרו למקום במהלך השנים, בעוד שהויגורים מהווים כ-45%. קבוצות אתניות נוספות בשינג'יאנג הן קזחים - 7%, בני חווי (סינים מוסלמים) - 5%, קירגיזים - 0.9%, מונגולים - 0.8%, ועוד.
בירת המחוז היא או'רו'מצ'י (בסינית - 乌鲁木齐/Wūlŭmùqí, בויגורית Ürümqi או ئۈرۈمچی), שכמו ערים נוספות רואה בשנים האחרונות צמיחה כלכלית ודמוגרפית אדירה הודות לפיתוח סיני מואץ של הפריפריה.
העם הויגורי שואף בחלקו לעצמאות, ובתחילת שנות ה-90 אף הייתה התקוממות אלימה מוגבלת נגד השלטון, אך השלטון בביגינג דיכא מהומות אלו במהירות.
בעבר היה המחוז חלק חשוב בנתיב של דרך המשי, כשהעיר קשגר במערב היא הידועה ביותר בהקשר זה, ומהווה עד היום מפגש בין-תרבותי בסְפָר המדבר. בנוסף למגוון התרבותי, המחוז מאופיין גם בתוואי נוף ייחודי של הרים ואגמים אלפיניים מחד ומדבר טַקְלַמַקָן, מן הצחיחים בעולם, מאידך.
המחוז ידוע בסין בתוצרת החקלאית שלו, במיוחד בענבים מטורפן ובמלונים. כמו כן מגדלים במקום כותנה, חיטה, משי, אגוזים, וצאן. במחוז גם מרבצי נפט גדולים, וקיים אף צינור להובלתו עד שנגחאי.
מחוזות: אן-חְוֶי · גַאן-סוּ · גֶ'ה-גְ'יַאנְג · גְוַאנְג-דונְג (קאנטון) · גװֵי-ג'וֹאוּ · גְ'יַאנְג-סוּ · גְ'יַאנְג-שִׂי · גִ'י-לִין · הָאי-נַאן · הֶה-בּיי · הֶה-נַאן · הוּ-בּײ · הוּ-נַאן · הֵי-לוֹנְג-גְ'יַאנְג · יוּ'ן-נַאן · לְיַאװ-נִינְג · סְה-צְ'וַאן · פֿוּ-גְ'יֵן · צִ'ינְג-הָאי · שָאַן-שׂי · שַאן-דונְג · שַאן-שׂי
אזורים אוטונומיים: גְװַאנְג-שִי · טיבט · מונגוליה התיכונה · נינְגְ-שׂיָה · שׂין-גְ'יַאנְג עיריות: בּיְגִ'ינְג · צ'וּנְג-צִ'ינְג · שַאנְג-חָאי · טײֵן-גִ'ין אזורים מנהליים מיוחדים: הונג קונג · מקאו ראו גם: הסטטוס הפוליטי של טאיוואן |
![]() |