תזמורת
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תזמורת היא הרכב מוזיקאלי גדול. התזמורת מחולקת לסקציות שונות, לפי סוגי כלי הנגינה המנגנים בה. השמות תזמורת סימפונית ותזמורת פילהרמונית נרדפים ומשמשים שניהם לתיאור תזמורת קלאסית בגודל מלא, בה שמונים נגנים ויותר. מספר הנגנים משתנה בהתאם ליצירות המנוגנות, ועשוי להגיע ליותר ממאה. השם תזמורת סינפונייטה משמש לחילופין לתזמורת סימפונית קטנה ולתזמורת המורכבת רק מכלי קשת. תזמורת קאמרית היא תזמורת קטנה בה מנגן בדרך כלל נגן אחד בכל כלי. מחוץ למסורת הקלאסית ניתן למצוא סוגים אחרים של תזמורות: תזמורת מארש, המנגנת בצעידה, ובה כלי נשיפה והקשה; תזמורת ביג בנד, המנגנת ג'אז, ובה כלי נשיפה וחטיבת קצב; ותזמורות עממיות שונות, כמו תזמורת כלי מיתר ערבית או תזמורת כלי נשיפה מזרח אירופאית.
תוכן עניינים |
[עריכה] סוגי תזמורות
[עריכה] תזמורת סימפונית
התזמורת הסימפונית היא התזמורת הנפוצה ביותר בין התזמורות, שבה יש כל הסקציות במוזיקה והיא הגדולה ביותר מכל התזמורות. תזמורת זאת מכילה עשרות או מאות נגנים ומורכבת בדרך כלל מכלי קשת: (כינור, ויולה, צ'לו, קונטרבס), שהם הרוב בתזמורת, כלי נשיפה ממתכת: (חצוצרה, קרן יער, טרומבון, טובה), כלי נשיפה מעץ: (פיקולו, חליל צד, אבוב, קלרנית ובסון) וכלי הקשה: (טימפני, צ'לסטה, פעמונים, מצלתיים, וקסילופון). לכל קבוצת כלים נגן ראשון, האחראי לקבוצה כולה ולעתים אף מתבקש לנגן קטעי סולו ביצירה (למשל, קטע הכינור ב"בנדיקטוס" במיסה סולמניס של בטהובן). הכנר הראשי, ה"קונצרטמייסטר", עומד בראש התזמורת ומסייע למנצח בעבודתו, בשעת הצורך. לפעמים אף מצטרפים לתזמורת כלים ייחודיים ליצירה, כמו פסנתר, עוגב או כלי הפריטה כמו נבל.
את נגינת התזמורת הסימפונית מדריך מנצח, שתמצית תפקידו להורות לנגנים את הטמפו והדינמיקה, אך ניצוח על תזמורת כולל הרבה מעבר לכך. מנצח מעולה יכול להפיק מתזמורת בינונית הרבה יותר משיוכל מנצח בינוני להפיק מתזמורת טובה. הכימיה שמנצח יוצר עם התזמורת הכרחית להשגת ביצוע, שאיננו מתמצה בנגינת הצלילים לפי הכתוב בפרטיטורה (ראה ניצוח).
בדרך-כלל, הקבוצה הגדולה ביותר בתזמורת היא של הקשתנים, אך יש יצירות, שבהן חלקם של כלי הנשיפה גדול כשלהם ולעתים אף יותר. דוגמה לתזמורת סימפונית היא הפילהרמונית הישראלית, שבה יש כ-100 נגנים.
התזמורות הסימפוניות מנגנת בדרך כלל מוזיקה קלאסית, שיכולה להקיף את כל התקופות, מן הבארוק ועד למוזיקה בת ימינו, בהרכבי כלים משתנים לפי הצורך. יצירה כמו המיסה בסי מינור או מתיאוס פאסיון של באך דורשת הרכב שונה של כלים מיצירה של מהלר, למשל, וביצוע יצירה של יוזף היידן דורש הרכב שונה מזה הדרוש ליצירה של סטרווינסקי.
[עריכה] היסטוריה
במאות ה-15 וה-16 באיטליה (תקופת הרנסנס) החזיקו בני האצולה בחצרותיהם קבוצות נגנים, שתפקידם היה לספק מוזיקה לנשפי ריקודים ואירועים חגיגיים. בראשית המאה ה-17, ככל שהצגות תיאטרון ובעיקר אופרה נעשו לנחלת הקהל הרחב והוצגו בציבור ולא רק בבתי האצולה, התפתח יותר ויותר נוהג כתיבת המוזיקה לקבוצות כלי משולבות, שהיא ראשיתה של התזמורת. כלי התזמורת של ימינו התפתחו בהדרגה, חלקם היו שונים בתקופת הבארוק וחלקם לא היו קיימים כלל והתפתחו במהלך המאה ה-18 או שהשתכללו ושינו את היקף צליליהם בהתאם לדרישות המלחינים.
[עריכה] תזמורת קאמרית
תזמורת קטנה, מכילה אותם כלים כמו בתזמורת הסימפונית, רק שבה יש נגן אחד בודד מכל כלי נגינה.
[עריכה] תזמורת סינפונייטה
תזמורת בינונית. מכילה אותם כלים כמו בתזמורת הסימפונית. יש מספר נגנים מכל כלי נגינה, אך לא כמו בתזמורת הסימפונית.
[עריכה] תזמורת צועדת
המורכבת מכלי נגינה המאפשרים נגינה בעת צעידה, לרוב כלי הקשה וכלי נשיפה. כבר לפני הספירה השתמשו בתזמורות מארש למצעדי כיבוש. כיום נוהגים לנגן מזיקת מצעדים בטקסים ממלכתיים או צבאיים.
[עריכה] תזמורות כלי נגינה ספציפים
ישנם גם תזמורות המורכבות רק ממספר נגנים המנגנים באותו סוג כלי נגינה, למשל תזמורת מיתרים או תזמורת כלי נשיפה.
[עריכה] תזמורת בארוק
תזמורת כזו, המורכבת מכלים אותנטיים לתקופה (עתיקים או העתקים נאמנים למקור), שואפת לשחזר בנאמנות הרבה ביותר האפשרית את הצליל, שלו התכוון המלחין בעת כתיבת היצירה.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: תזמורת |
