ביצה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
- ערך זה עוסק בביצה בביולוגיה. לערך העוסק במשמעויות אחרות של המלה "ביצה", ראו ביצה (פירושונים).
ביצה, אצל בעלי חיים מסוימים, היא זיגוטה הנוצרת כתוצאה מהפריית הביצית.
תפקיד הביצה הוא להגן ולהזין את העובר, בדומה לרחם אנושי. הטלת ביצים מאפיינת סוגים רבים של דגים, זוחלים, דו חיים, חרקים ועכבישאים, וכמובן את כל סוגי העופות. כמו כן, גם יונקים מסוימים, כמו הברווזן מטילים ביצים. ביצת הציפור הגדולה ביותר היא ביצת היען, שמשקלה כ־1.5 ק"ג, ואילו הקטנה ביותר שייכת לצופית הארצישראלית והקוליברי הדרום אמריקאי - משקלה נע בין חצי גרם ל-2 גרם. ביציהן של הדגים והחרקים קטנות אף יותר.
חקר ואיסוף ביצים נקרא אולוגיה (Oology).
תוכן עניינים |
[עריכה] ביצי עופות
אחרי ההפריה, מטילה הציפור את הביצה ודוגרת עליה זמן מה, עד אשר בוקע הצאצא. במרבית המינים הנקבה היא זו שמטילה ודוגרת על הביצה, אך ישנם יוצאי דופן: זכר הקזואר הוא זה שדוגר על הביצים, ועופות אוסטרליים מסוימים אינם דוגרים כלל, וקוברים את הביצים בחול.
[עריכה] מבנה הביצה
על אף שביצי העופות נמצאים בשלל צבעים וצורות, המבנה הפנימי שלהן כמעט זהה: ומכיל חלמון צהוב, ממנו ניזון העובר, המוקף בשכבה של חלבון. החלמון מוחזק בקצותיו באמצעות קורים חלבוניים המאפשרים לו לנוע על צירו, כך שהעובר נותר תמיד כשראשו כלפי מעלה. סביב כל אלה נמצאת הקליפה, העשויה בעיקר סידן פחמתי ומכילה נקבוביות אוויר רבות - בזו של תרנגולת, לדוגמה, יש למעלה מ־7000. שני הקרומים המרפדים את הקליפה מופרדים זה מזה בחלקה החד של הביצה, ויוצרים שק אוויר, המאפשר לגוזל את נשימתו הראשונה כשהוא מבקע את הביצה.
[עריכה] שימושים
ביצי עופות, ובעיקר ביצי תרנגולות, משמשות את האדם בבישול, ונחשבות למזינות על אף שהן מכילות כמות גבוהה של כולסטרול, על מנת להמנע מצריכת כולסטרול בעת אכילת הביצה ניתן להפריד בין החלמון לחלבון שכן כל הכולסטרול בביצה מצוי בחלמון.
כיום, רוב ביצי התרנגולות למאכל מגיעות ממשקים מתועשים, בהם התרנגולות גדלות בכלובי סוללה (החל מ-2012 גידול בכלובים אלה יהיה אסור באיחוד האירופי).
[עריכה] ערכים תזונתיים
| הערך התזונתי של ביצת תרנגולת (ל-100 גרם) | ||||
|---|---|---|---|---|
| אנרגיה בקילוקלוריות |
חלבונים בגרמים |
פחמימות בגרמים |
שומנים בגרמים |
כולסטרול במיליגרמים |
| 159 קק"ל | 12.9 גר' | 0.9 גר' | 11.5 גר' | 425 מ"ג |
| הרכב הפחמימות | הרכב השומנים | |||
| פחמימות זמינות בגרמים |
סיבים תזונתיים בגרמים |
חומצות שומן רוויות באחוזים |
חומצות שומן חד בלתי רוויות באחוזים |
חומצות שומן רב בלתי רוויות באחוזים |
| 0.9 גר' | - | % 38 | % 46 | % 16 |
| מינרלים | ||||
| מים בגרמים |
סידן במיליגרמים |
ברזל במיליגרמים |
נתרן במיליגרמים |
אשלגן במיליגרמים |
| 74 גר' | 55 מ"ג | 2.3 מ"ג | 122 מ"ג | 129 מ"ג |
| ויטמינים | ||||
| רטינול (ויטמין A) במיקרוגרמים |
תיאמין (ויטמין B1) במיליגרמים |
ריבופלאבין (ויטמין B2) במיליגרמים |
ניאצין (ויטמין B3) במיליגרמים |
חומצה אסקורבית (ויטמין C) במיליגרמים |
| 191 מק"ג | 0.1 מ"ג | 0.51 מ"ג | 2.6 מ"ג | - |
[עריכה] ביצי זוחלים
לרוב ביצי הזוחלים קליפה חזקה דמוית קלף, אך לחלק מן הביצים קליפות קשיחות או רכות במיוחד. ביצי הלטאות, לדוגמה, הינן רכות קליפה. רוב הזוחלים אינם דוגרים על הביצים, אלא מטילים אותן במקומות חמים כגון מחילות או בורות בחול. סוגים מסוימים של נחשים נוהגים לחמם את הביצים באמצעות היכרכות סביבם.
[עריכה] ביצי דגים, חרקים ודו חיים
שתי התכונות העיקריות המאפיינות ביצי דגים וחרקים הן גודלן המזערי וכמותן העצומה:נקבת דג השיבוטה, לדוגמה, מטילה למעלה מ־6 מיליון ביצים בשנה, ונקבת דג הלינג - כ־30 מיליון. רובן המכריע של ביצים אלו אינן מגיעות לשלב הפיכתן לצאצא, ונאכלות על-ידי חרקים או דגים אחרים.
דו-חיים מטילים ביצים העטופות בקריש חלקלק המגן עליהן, ומאפשרים להן לצוף על פני המים. זכר האלוטס (מין של צפרדע) נושא את את הביצים שהטילה הנקבה על רגליו האחוריות, ובכך מגן עליהן מפני טורפים.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|
 ספר לימוד בוויקיספר: מתכוני ביצים |
||
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ביצים |
||
| תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מאכלי ביצים |
