מכונת כתיבה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מכונת כתיבה - מכונה להדפסה ידנית של תמלילים על נייר בדיד.
מכונת הכתיבה מהווה את הגירסה המקורית הפשוטה והקדמונית של המעבד תמלילים המוכר לנו כיום באמצעות המחשב והמדפסת. היא יצאה לשיווק מסחרי ב-1874 ובמשך כמאה שנים שימשה כלי חשוב להפקת מסמכים שונים במשרד ובבית. המכונה חדלה להתקיים בשימושה המקורי והפכה לפריט נוסטלגי שנמכר ככזה בחנויות ובאתרי אינטרנט.
תוכן עניינים |
[עריכה] המכונה ופעולתה
מכונת כתיבה פועלת על העיקרון של הטבעת צורה של אות או מספר על גבי נייר.
למכונה יש סידרה של מוטות מעוגלים המורכבים על מסגרת סיבובית. בקצהו האחד של כל מוט יש מקש ובקצהו השני יצוק תו (אות או סיפרה). לחיצה על המקש מניעה את התו אל נקודה קבועה המקרבת אותו אל הנייר. בין התו היצוק ובין הנייר - נע סרט דיו על גבי מסילה, והמגע בין התו, סרט הדיו והנייר יוצרת את ההדפסה. כל לחיצה על המקש יוצרת הנעה של שני מרכיבים בו זמנית: תנועת המקש אל הנייר וחזרתו, ותנועה של סרט הדיו קדימה בקצב של תו אחד. הנייר עצמו נותר קבוע ומהודק על גבי גליל עשוי מחומרים גמישים. כדי לסיים שורה, ולעבור לשורה הבאה, יש להזיז ביד זרוע מכנית הקבועה בצידי המכונה, והיא מניעה את הגליל במרווח קבוע.
במכונות הראשונות פעולת ההנעה הייתה מסורבלת, ותנועת מוט המתכת איטית. על כן גם נקבע סידור מיוחד של התווים בלוח המקשים: אותיות הנפוצות בצירופי מילים הורחקו זו מזו כדי להאט את קצב ההקלדה ולאפשר לתנועת המוט להסתיים לפני התנועה הבאה. סידור זה של לוח המקשים המשיך להתקיים גם אחרי שיפור המנגנונים של המכונה, ולמעשה מתקיים עד ימינו גם בשימוש מחשב ומעבד תמלילים.
במהלך השנים שיכללו מנגנונים שונים בהדפסה: מנגנון ההנעה של המוט הופעל באמצעות קפיץ שהאיץ את פעולת המקשים, וכן הומצאה מכונת הכתיבה החשמלית שהאצה עוד יותר את פעולתם. גם הידוק הנייר השתכלל כדי לאפשר הדפסה נקיה ומדוייקת ובמרווחים מגוונים יותר.
[עריכה] תולדות מכונת הכתיבה
מהפכת הדפוס של יוהן גוטנברג במאה ה-15, הביאה לעולם את הדרך להדפיס תמלילים באמצעות הנעה של אותיות בודדות היצוקות בעופרת כדי ליצור משפטים ופיסקאות. למרות השימוש הגובר והולך בספרים ובניירת משרדית המשיך הדפוס לפעול באמצעות מכונות גדולות ותעשייתיות במשך 400 שנה. ישנן עדויות מעטות על נסיון לייצר מכונה להדפסה ידנית, וביניהן רישום פטנט באנגליה על ידי הנרי מיל בשנת 1714.
רק בשנת 1829 החלה לפעול מכונת הכתיבה הראשונה במישיגן שבארצות הברית על ידי ויליאם ברט, אך בהיותה מסורבלת ולא נוחה לשימוש, לא זכתה להכרה של ממש. לאחר שיפורים ושיכלולים, יוצר ב-1867 האבטיפוס הראשון של מכונת הכתיבה השימושית המוכרת לנו כיום, וממציאיה הם כריסטופר שולז וקרלוס גלידן. שולז רשם עליה פטנט במדינת ויסקונסין שבארצות הברית ומכר את זכויות הייצור שלה לחב' רמינגטון, שהוציאה ב-1874 לשיווק את הדגם הראשון שהחל להיות מיוצר בייצור המוני.
ממש באותן שנים ניסה תומס אדיסון לייצר מכונת כתיבה הפועלת על מנגנונים חשמליים, אך לא הצליח לשווקה להמונים.
חברת IBM פיתחה בשנות החמישים של המאה ה-20 את מכונת הכתיבה החשמלית. במכונה זו נעו התווים אל עבר הנייר באמצעות מנוע חשמלי, שהניע במקביל גם את הנייר ואת סרט הדיו. ההדפסה נהייתה מהירה ומדוייקת יותר ונוחה לשימוש. במקום לחיצות בכוח על המקש, די היה בנגיעה קלה כדי להניע את ההדפסה, ובוטל הצורך בהנעת זרוע כדי לעבור לשורה הבאה. בשלב הבא שוכללה המכונה כך שבוטלו הזרועות הנשלחות מהמקש ופותח העקרון הכדורי – זרוע אחת כדורית הכילה את כל התווים והיא הסתובבה בפעולה חשמלית על פי לחיצות המקשים. עקרון זה גם איפשר להחליף את הגלופות על גבי הכדור, ולבחור סוגי אותיות שונים.
השכלול האחרון של מכונת הכתיבה נרשם על ידי חברת אוליבטי ב-1978, באיטליה, ועל ידי חב' קסיו ביפן שהוציאו לשוק את מכונת הכתיבה עם הזכרון הפנימי, שמאפשר לה לזכור תבניות וטקסטים קבועים להקלדה.
בשנות ה-90 כבר נפוצו המחשבים ומעבדי התמלילים, זמנה של המכונה תם, והיום נותרו לה קומץ קטן של חסידים שאינם יכולים להיפרד ממנה ולעבור אל לוח המקשים של המחשב. האחרים שומרים אותה כפריט נוסטלגי בארון לצד הטלפון עם החוגה, והפטיפון עם התקליטים.
[עריכה] מכונת הכתיבה בראי התקופה
מכונת הכתיבה הביאה לשינויים כבירים בתחומי חיים רבים. התרבות הארגונית בחברות וארגונים פרטיים וציבוריים השתנתה ללא היכר, וכך גם יכולת ההתקשרויות בין אנשים. לפריחה מיוחדת זכו כל הענפים שהכתיבה בהם מהווה מרכיב עיקרי, כמו: ספרות, עיתונאות, וכתיבת תסריטים.
רעש התקתוק של מכונת הכתיבה נחרטה בתודעה יחד עם דמותו של הסופר המקיש במקשיה בעוצמה בחדר אפוף עשן סיגריות, ועם הפקידה המדפיסה לבוס שלה מיזכר, ועם העיתונאי החרוץ הרוכן עליה ומדפיס במהירות ושולף את הנייר מהגלגלת.
[עריכה] ראו גם
