מדע בדיוני
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מדע בדיוני או בקיצור מד"ב הינו סוגה (ז'אנר) בספרות, קולנוע, טלוויזיה ורדיו. הז'אנר עוסק בעיקר בתאור ציוויליזציות חייזריות ואנושיות על רקע טכנולוגיה מתקדמת (לרוב מתרחשת העלילה בעתיד, אך קיימים גם סיפורי מדע בדיוני על מיתוסים כדוגמת אטלנטיס ותרבות מתקדמת במצרים). ז'אנר זה כולל עולמות שלא היו ועמים שלא נבראו, ולכן כותבי מדע בדיוני יוצרים עולמות שלמים על חוקיהם, שפתם, צורת הממשל, היסטוריה ועוד. ז'אנר קרוב מאוד לז'אנר זה הינו הפנטסיה, בגלל הצורך "לברוא" עולמות. ישנם ספרים וסופרים רבים אשר שילבו ביניהם (חולית, ספרים של מייקל מורקוק, רוג'ר זילזני ועוד).
תוכן עניינים |
[עריכה] מדע בדיוני בספרות
יצירת הספרות הקדומה ביותר שיכולה להחשב למדע בדיוני היא "ההיסטוריה האמיתית" של לוקיאנוס הסורי, סופר סאטירי שחי במאה ה-2 לספירה. כאן נדון לראשונה בתולדות הספרות מסע אל הירח. בשנת 1630 כתב האסטרונום יוהן קפלר את "סומניום", ככל הנראה יצירת המד"ב הראשונה שנכתבה על פי מאפייני הסוגה בצורתה המודרנית, קרי - עיבוד, הרחבה ופיתוח (אקסטרפולציה) של רעיון מדעי. קפלר השתמש בכל הידע המדעי של תקופתו, ותיאור הירח שלו קרוב במידה מפתיעה לאמת (אם כי יש לציין כי קפלר לא התכוון לכתוב יצירת מד"ב כלל - אלא כתב את ספרו בצורה כזו על מנת להתחמק מעינה הבוחנת של הכנסייה הקתולית שאסרה עליו לפרסם ספר מדעי על הירח).
הספר הנחשב לרומן המד"ב האמיתי הראשון הוא "פרנקנשטיין", הנכתב בשנת 1818 על ידי מרי שלי, אז בת 19. המאה ה-19 ראתה גם בדריכת כוכבם של שני מבשרי המדע הבדיוני הגדולים ביותר - ז'ול ורן, עם יצירות כמו עשרים אלף מיל מתחת למים, וה.ג'. וולס עם מכונת הזמן, מלחמת העולמות ועוד.
המדע הבדיוני בספרות מתחלק לשלושה סוגים עיקריים:
- מדע בדיוני טכנולוגי: מדע בדיוני המתרכז בעיקר בטכנולוגיה, פרוטיה ובהסברים הפיזיקלים המאפשרים כל מיני תפניות בספר. בדרך כלל סופרי תת-ז'אנר זה הם בעלי ידע אקדמי גבוה, אם לא פרופסורים לפיזיקה, אסטרונומיה וכו'. סופרים אלה בדרך כלל שמים את האנושיות במרכז היצירה כתרבות הנעלית והמתקדמת יותר לפחות נפשית אם לא טכנולוגית.
- סופרים נודעים: אייזיק אסימוב, רוברט פורוורד, האל קלמנט, לארי ניבן, ארתור סי קלארק ז'ול וורן.
- מדע בדיוני חברתי: מתרכז יותר בתאור של תפיסה חברתית ומנהגים חדשים בחברה של האדם עתידני.
- סופרים נודעים: סטניסלב לם, פיליפ ק. דיק, רוברט סילברברג, רוברט היינליין, אורסולה לה-גווין,קורדוויינר סמית איין ראנד.
- מדע בדיוני פנטסטי: מתרכז יותר בתאור של עולם פנטסיה. חזרה על מוטיבים של שימוש בטכנולוגיות ותיקות של חרבות, סוסים, וערבוב של אלמנטים מאגיים: קוסמים, מכשפים, ומיתולוגיה.
- סופרים נודעים: רוג'ר זילאזני, מייקל מורקוק, ג'ין וולף.
תת ז'אנר חדש של המדע הבדיוני הוא הניו ווירד, שכותבים בו סופרים כמו צ'יינה מיוויל וסטף סווינסטון. הרעיון המרכזי בניו ווירד הוא שצריך לחצות גבולות של ז'אנרים, ולכן הניו ווירד הוא שילוב בין מד"ב, פנטסיה ואימה, למרות שהוא לא ממש דומה לאחד מהם.
[עריכה] מדע בדיוני ברדיו
אורסון וולס נחשב לאביו של ז'אנר זה. וולס עיבד את הספר מלחמת העולמות של ה.ג'. וולס (למרות הדמיון בשמות אין כל קשר משפחתי בין השניים) המספר על פלישה של אנשי כוכב הלכת מאדים לכדור הארץ, לתסכית רדיו בו כביכול מועבר שידור חי המתאר את האירועים. כששידר אותו בארצות הברית בתחנת הרדיו של CBS, ב-30 באוקטובר 1938, (לכבוד ליל כל הקדושים שחל למחרת) ברחו המונים לרחובות בהאמינם שהפלישה אכן מתרחשת במציאות. עם זאת, מחקרים מאוחרים מפקפקים בטענה שהייתה היסטריה המונית, ואומרים שגם זה היה ברווז עיתונאי.
יוצר נודע אחר בתחום המדע הבדיוני הרדיופוני הוא דאגלס אדאמס, שספרו המצליח מדריך הטרמפיסט לגלקסיה החל כתסכית ברשת ה-BBC.
[עריכה] מדע בדיוני בקולנוע
ז'אנר אשר התחיל את דרכו בשנות ה-30 וה-40 של המאה ה-20 עם סרטי אימה כמו "פלישת חוטפי הגופות" ו"הפלישה ממאדים". בשנות ה-70 קיבל ז'אנר זה דחיפה אל עבר הקונצנזוס עם סדרת הסרטים "מלחמת הכוכבים" ועם הפריצה אל החלל, ומאז הוא זוכה להצלחה רבה.
במקביל, סרטי המדע הבדיוני הפסיקו לעסוק רק בטיסה אל החלל אלא גם עסקו בהתפתחויות טכנולוגיות על כדור הארץ וכן בהנדסה גנטית והשלכותיה. רוב סרטי המד"ב ההוליוודים הם סרטי פעולה במקביל ומשלבים אקפטים מיוחדים ואקשן.
יוצרים נודעים: ג'ורג' לוקאס, סטיבן ספילברג.
[עריכה] סרטים נודעים:
- חייזרים וחלל:
- מלחמת הכוכבים: מלחמה בגלקסיה רחוקה בין המורדים לאימפריה המרושעת.
- אי.טי: זוג ילדים מוצאים חייזר חמוד שהתרסק על כדור הארץ.
- מסע בין כוכבים: עלילות צוות ספינת החלל אנטרפרייז שנלחם עבור הפדרציה בעולם בו יש מגוון מינים חייזריים.
- מפגשים מהסוג השלישי: סרט הדן בתופעת החייזרים.
- הנוסע השמיני: סרט אימה על חייזר מפלצתי הטורף צוות ספינת חלל.
- 2001: אודיסיאה בחלל: בעת משימה חשובה בחלל, המחשב המרכזי HAL 9000 קם על יוצריו ומשתלט על הספינה.
- רובוטים, אדם כנגד מכונה:
- בריחתו של לוגן: סרט שזכה בפרס האוסקר לפעלולים מיוחדים ומדבר על עתיד בו האנשים חיים בכיפות מנותקות מהעולם ומווסתות על ידי מכונות. בני האדם מוצאים להורג בגיל 30, כדי למנוע אפשרות התמרדות. לוגן הוא שוטר שתפקידו ללכוד את האנשים שמנסים לברוח מההוצאה להורג. במהלך מסעו הוא מגלה את השקר של המכונות וגורם להרס שלהם. ניתן לראות בסרט זה את האב הקדום של סדרת סרטי המטריקס.
- בלייד ראנר: סרט מד"ב על היחס לאנדרואידים
- שליחות קטלנית: רובוטים דמויי אנוש חוזרים אחורה בזמן במאבק על חייהם של אם ובנה שינהיגו את המרד כנגד המחשב סקיינט בעתיד.
- המטריקס: סרט שבו מתגלה שבני האדם בעצם חיים במציאות מדומה הנוצרת על ידי המכונות שקמו על יוצריהן וניצחו את בני האדם שניסו להשמידם. בסרטי ההמשך, חובר ה"אחד" למחתרת בני האדם שהתעוררו על מנת לשחרר את שאר בני האדם.
- הנדסה גנטית:
- מה קרה בגטקה: חברה שבה מעמד העלית הוא אלה שהונדסו גנטית להיות מושלמים.
- פארק היורה: מיליונר בונה פארק שבו הדינוזאורים הוחזרו לחיים באמצעות הנדסה גנטית, אך הדברים יוצאים מכלל שליטה.
- היום השישי: סרט העוסק בשיבוט בני אדם ובשאלה מה מגדיר את נפשו של אדם - גופו, רוחו או זכרונותיו.
[עריכה] מדע בדיוני בטלויזיה
הז'אנר של מדע בדיוני בטלויזיה הוא רבגוני כמעט כמו זה שבספרות, אם כי הוא מוגבל ברובו על ידי היכולות הטכניות הרלבנטיות לכל תקופה, ונע החל מהחזון ה אוטופיה לעתיד בו ידביר המין האנושי את החוליים הטבועים בו וימשיך בחקר והתפתחות, וכלה בחזיונות האפוקליפטיים בהם האנושות תודבר ותושמד. כמו כן בסדרות המדע הבדיוני, בשל חוסר הבהירות הרבה בנוגע לעתיד, קיים גם הז'אנר ה מיסטי המשלב התפתחות כוחות כישוף וטלפתיה של האנושות בעתיד.
שתיים מהחלוצות בכל אחד מהז'אנרים הן:
- מסע בין כוכבים, על כל שלוחותיה והמשכיה השונים. אשר נחשבת לחלוצת הז'אנר האוטופי.
- אבודים בחלל, שנחשבת לחלוצת הז'אנר האפוקליפטי בה יוצאים מדענים לחפש כוכב אחר למגורים.
למרות ששתי הסדרות שודרו לפני יותר מארבעה עשורים בשנות השישים זכו להמשכים בני זמננו הן בקולנוע ו\או בטלויזיה.
הסדרה מסע בין כוכבים אשר מילות הפתיחה שלה (מפי ויליאם שאטנר כקפטן ג'יימס טי. קירק, או בסדרת ההמשך מפי פטריק סטיוארט כקפטן ז'אן-לוק פיקארד): "To boldly go where no man has gone before" הפכו לאייקון תרבותי. הסדרה זכתה לסדרות המשך נוספות כמו חלל עמוק תשע, וויאג'ר, ששברה טאבו בכך שהציבה לראשונה בסדרה אישה בתפקיד הקפטן, ואנטרפרייז שעוסקת בראשית תקופת חקר החלל בה התגלו ליושבי כדור הארץ הפלאים והמראות המתוארים במסע בין כוכבים המקורית. יש לציין שהסדרה שמשה ככר פורה למסרים פוליטיים, בכך שחוצנים שהופיעו בה קיבלו תכונות של קבוצות פוליטיות שנויות במחלוקת. בין הנושאים שנדונו היו: ילדי הפרחים,מירוץ החימוש בעולם השלישי והמלחמה הקרה בה נמתח גבול בלתי נראה, "האזור הנייטראלי" בין הפדרציה לרומולנים , מה שתפקד ביקורת סמויה על מסך הברזל והזכיר את דבריו של וינסטון צ'רצ'יל על מסך בלתי נראה שחצה את אירופה.
סדרה אחרת שהצליחה מאוד בז'אנר זה היא בבילון 5. ששלבה בין החזונות האוטופיים והאפוקליפטיים עם נטייה לאפוקליפטי. בבבילון 5 האנושות שהתאוששה ממלחמה משונה בה גזע המינבארים נכנע ללא סיבה נראית לעין על סף נצחונו את האנושות, מחליט להקים תחנת חלל שתשמש מקום דיון והתערות של התרבויות. בכך שולבו באחת החזיונות האפוקליפטיים של מלחמה והאוטופיים של שלום עולמי. בהמשכון של הסדרה קרוסייד, האנושות כולה מודבקת בחיידק קטלני וספינה נשלחת למצוא תרופה בין הכוכבים, אך המשכון זה כשל.
סדרה נוספת שבוימה על ידי פרנסיס פורד קופולה, הגל הראשון מדברת על פלישה שנחזתה על ידי נוסטרדמוס של חוצנים לכדור הארץ ובנסיונות לעצור אותם סדרה זו היא נציגה בולטת של הז'אנר המיסטי.
סדרות חדשות יותר סוטות מן הקאנון שנקבע על ידי מסע בין כוכבים ושלוחותיה, וזוכות לפופולריות רבה; לדוגמה, סדרות כמו פארסקייפ ופיירפליי.
[עריכה] סופרים בולטים בז'אנר
אורסולה לה-גווין, אורסון סקוט קארד, אייזיק אסימוב, אלפרד בסטר, ארקדי ובוריס סטרוגאצקי, ארתור סי קלארק, דוגלס אדאמס, דן סימונס, ה. ג'. וולס, הארלן אליסון, ז'ול וורן, לארי ניבן, לויס מקמסטר בוז'ולד, ס. ג. צ'רי, סטניסלב לם, פול אנדרסון,פיליפ חוזה פארמר, פיליפ ק. דיק, פירס אנתוני, פרדריק פול, פרנק הרברט, קוני ויליס, קורדוויינר סמית, קליפורד סימאק, רוברט היינליין, רוברט סילברברג, רוברט שאקלי, רוג'ר זילזני, ריי ברדבורי.
[עריכה] מד"ב ופנטסיה בישראל
ראשון מתרגמי המד"ב הרציני לשפה העברית בישראל היה עמוס גפן, שתרגם את "The Puppet Masters" של רוברט היינליין תחת השם "פלישה לכדור הארץ" בשנת 1961. תחום המד"ב והפנטסיה זכה לפריחה בשנות השבעים, בהן נוסדו סדרות מד"ב רבות, שהידועות בהן הן אלה של הוצאות זמורה-ביתן ועם-עובד (זו האחרונה עדיין קיימת). בתקופה זו תורגמו קלאסיקות רבות של הז'אנר לעברית, ביניהן ספרים של אסימוב, היינליין, קלארק, בסטר וניבן. בסוף שנות השבעים ראה אור מגזין המד"ב הישראלי הראשון, פנטסיה 2000, שיצא לאור במשך כמה שנים על פני 44 גליונות עד שנסגר.
בשנות השמונים הסתמנה דעיכה בז'אנר, ומספר הכותרים החדשים התמעט. תקופה זו נמשכה עד אמצע שנות התשעים, אז זכה הז'אנר לחיים חדשים דוקא מכיוון ספרות הפנטסיה. הוצאות חדשות החלו להוציא ספרי מד"ב ופנטסיה בכמות הולכת וגוברת. בשנת 1996 הוקמה האגודה הישראלית למדע בדיוני ולפנטסיה, שריכזה תחת כנפיה פעילות ז'אנרית ענפה, בכלל זה כנסים, אירוח סופרי מד"ב מחו"ל (בריאן אלדיס, בריאן סטייבלפורד, איאן ווטסון, אורסון סקוט קארד, פול קארני, גאי גבריאל קיי), כתבי עת מודפסים ומקוונים, הרצאות, תחרויות סיפורים ועוד.
בשנת 2002 ראה אור הגליון הראשון של חלומות באספמיה - כתב עת למד"ב ולפנטסיה, שעיקר תוכנו הוא סיפורי ז'אנר ישראליים מקוריים. דבר זה הווה פריצת דרך בתחום יצירת המד"ב הישראלית, שהוגבלה לפני כן לפורומי אינטרנט ולספר אקראי פה ושם.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
- אריק אפק, הגדר: מד"ב, באתר האגודה הישראלית למדע בדיוני ולפנטסיה
- אהרון האופטמן, הגדרות, הגדרות..., באתר האגודה הישראלית למדע בדיוני ולפנטסיה
- אתר האגודה הישראלית למדע בדיוני ולפנטסיה.
- בלי פאניקה
- פורטל ישראלי על מדע בדיוני.
- חלומות באספמיה - כתב עת למדע בדיוני ולפנטסיה.
- אשכול מדע בדיוני, באתר "הידען" (עדיף לפתוח בחלון נפרד)
- אתרים ומקורות מידע בנושאי מדע בדיוני ופנטסיה באתר Fresh.
- מדור מדע בדיוני ב"מגזין במה"
- ערבים ופלסטינים בספרות המד"ב המערבית במגזין ספרטקוס, בהוצאת בנק"י
- אלי אשד, מד"ב ופנטסיה בישראל בראשית המאה ה-21, חלק א', חלק ב'
- אלי אשד, היכל התהילה של המדע הבדיוני הישראלי
- אלי אשד, יהודים בחלל: המקורות ההיסטוריים של הספרות הספקולטיבית המקורית בשפה העברית
