הנדסה גנטית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

צילום של צמח טבק בו הושתלו גנים של גחלילית הגורמים לזהירה בחושך

הנדסה גנטית היא תהליך של שינוי גנים של יצורים חיים, ובכך שינוי תכונותיהם. הנדסה גנטית מתמקדת כעת בהשבחה של גידולים חקלאיים, אך היא רלוונטית גם ביחס למיקרואורגניזמים, בעלי חיים ואף לבני אדם. תחום נוסף העושה שימוש בהנדסה גנטית הוא ביוטכנולוגיה.

השם "הנדסה גנטית" מטעה במקצת, משום שלא מדובר בפעילות הנדסית במשמעותה המקובלת. מודיפיקציה גנטית או מניפולציה גנטית הם שמות המשקפים טוב יותר פעילות זו.

[עריכה] ישומים

‏כבר היום מוקנית עמידות לצמחים באמצעות גנים ‏שהוחדרו אליהם באמצעות חיידקים. רעלן מסוים המופק ‏על ידי גן שהוחדר לצמח משמש כקוטל חרקים. שיא ‏המחקר עוסק בהחדרה של גנים מבני אדם לצמחים. בפרט‏ מדובר בגן המייצר אינסולין. כך רותמים את עולם הצמחים לטובת האדם.‏

בצמחים קל יותר לבצע מניפולציות גנטיות משום שצמח ‏ניתן לשבט בקלות יחסית מתא בודד. אם לתא זה מוחדר גן ‏מיצור אחר, במהלך ההתחלקות עובר הגן לכל תאי הצמח ‏המתפתח, וכך נוצר צמח המצטיין בתכונות נוספות ‏שהושתלו לתוכו בדרך מלאכותית. בבעלי חיים התהליך מסובך מעט ‏יותר, כי צריך לעשות זאת בביצית המופרית וגם אז ‏שיעור ההצלחה נמוך יחסית. ‏

[עריכה] ביואתיקה

הנדסה גנטית מעוררת שאלות אתיות ומוסריות; הטענות בזכות ההנדסה הגנטית כוללות שיפור איכות החיים של המין האנושי על ידי ייצור תרופות ומזון. הנדסה גנטית בחקלאות יכולה לתת מענה למחסור עתידי במזון עקב גידול האוכלוסין - ניתן ליצור זנים בעלי ערכים תזונתיים משופרים או עמידים למחלות, מזיקים או תנאים קיצוניים. בתחום הרפואה ניתן לגייס צמחים או בעלי חיים לייצור תרופות וחומרים חיוניים אחרים.

הטענות השוללות הנדסה גנטית מבוססות על החשש מתוצאות בלתי צפויות באורגניזמים אותם משנים ובסביבתם, למשל שבמזון ‏מהונדס גנטית ימצאו אלרגנים שקודם לא היו בו. חשש אחר הוא פגיעה באיזון האקולוגי: יצירת זן עמיד לחרקים אולי יפגע גם בחרקים אחרים במערכת האקולוגית; הכלאות אקראיות בין צמחים מהונדסים לצמחים אחרים בסביבתם יוכלו להקנות עמידות לא רצויה לצמחים מזיקים.

הסוגיות השונות נידונות בקהילה המדעית ויש נסיון לתת מענה לתוצאות שליליות העלולות להתקבל. דיונים מסוג זה, כמו גם בתחומים מדעיים אחרים הפכו בשנים האחרונות מרכזיים בעולם המדע, והוכר בצורך לגבש גישה פילוסופית כוללת כלפי יכלתנו לשנות את סביבתנו. בעקבות זאת, התפתח תחום הביואתיקה המתמקד בשאלות מסוג זה.

[עריכה] השפעת ההנדסה הגנטית על צריכת המזון

במשך שנים רבות התבצעה השבחה גנטית של המזון (פירות, ירקות, ובעלי חיים) שאנו צורכים, וזאת באמצעות הכלאה בין המינים הרצויים ורבייה מינית. כיום, עם ההתפתחויות בתחום ההנדסה הגנטית, ישנה אפשרות להעביר גנים בודדים במעבדה וכך לבצע את השינויים הרצויים, כגון - הארכת חיי המדף, מתן עמידות מפני מזיקים, שיפור המראה וכדומה. כך ניתן לבצע בצורה מבוקרת תהליך שבעבר ארך זמן רב (בעזרת ברירה טבעית ממושכת) במהירות רבה, וכן למנוע מעבר של גנים לא רצויים. מזון (או מרכיב ייצור, כגון שמרים) שעבר מודיפיקציה גנטית כזאת נקרא "מזון מהונדס גנטית". מזון שעבר את ההשבחה הגנטית עליה דובר בתחילת הקטע אינו נחשב למזון מהונדס. כיום נמצא על המדפים מזון מהונדס רב. בארצות הברית, לדוגמה, כ - 50% מזני הסויה והתירס מהונדסים גנטית. בקרב צרכנים רבים ישנם חששות והסתייגויות לגבי מזון זה הן בגלל החשש לגבי השפעה אפשרית לטווח ארוך שעדיין לא נבדקה, והן בגלל הפגיעה האפשרית בסביבה שגורם גידול מזון זה. כתוצאה מחששות אלה, בארצות הברית חייב מזון זה להיות מאושר על ידי רשות התרופות והמזון וכן לעבור הערכת בטיחות, ובאירופה, בנוסף לבדיקת המזון, אף חובה לסמנו.