ילדי הפרחים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
"ילדי הפרחים" או היפים תופעה חברתית, תרבות הנגד של צעירים בשנות השישים בארצות הברית, שהאשימו את המבוגרים בהרס העולם ולכן ביקשו למרוד בהם. "ילדי הפרחים" הטיפו לשלום, שוויון, אהבה, עישון מריחואנה, נטילת סמים (LSD), אחווה בין בני האדם ושמירה על הטבע ועל בעלי החיים - ומכאן כינוים. כדי להראות את קרבתם לטבע, הם גידלו את שיערם. תנועה זו הצמיחה מוזיקאים רבים בתחום הקאנטרי, הבלוז והרוק, ומנהגם לגדל שיער הפך למסורת עליה שמרו כמעט כל יוצרי הרוק הקלאסי והכבד לדורותיהם, משנות השישים ועד ימינו.
תוכן עניינים |
[עריכה] לידת התנועה ורעיונותיה
בשנות השישים ארצות הברית הייתה שקועה עמוק בבוץ הוייטנאמי. המלחמה, אשר גבתה קורבנות רבים, ונראתה מיותרת ולא מוצדקת, עוררה התנגדות רבה בקרב העם האמריקאי, ובמיוחד בקרב צעירים. החלו לצוץ זמרי רוק שגידלו שיער, עישנו מריחואנה ושרו שירים נגד המלחמה. אלה היו ההיפים. הם משכו אחריהם המוני צעירים, אשר העריצו הן את המוזיקה המהפכנית (ר' ערך רוק'נרול) והן את העקרונות המהפכניים, וכך, הקהל של הרוק הפך לתנועה חברתית אידאולוגית בשם "ילדי הפרחים". הם כונו כך בשל סלידתם מהרס הטבע על ידי בני האדם.
תנועת "ילדי הפרחים" אמנם החלה כתנועת מחאה על מלחמה אחת מסוימת (מלחמת וייטנאם), אך היא התפתחה לתנועה אידאולוגית, אשר הציגה תפיסת עולם חדשה, בכל תחומי החיים. ילדי הפרחים קראו לבני האדם לנטוש את דרך המלחמה, הזורעת רק הרס בעולם, ולהחליפה בתרבות של מוזיקה וסמים. הם טענו שהמריחואנה, המשרה תחושת אופוריה, אושר ושלווה, עוזרת להם לראות כמה העולם יפה וכמה המלחמה מיותרת, ואף מעוררת בהם רגשות של שמחה ואהבה.
ההיפים היו צעירים וצעירות מכל הדתות ומכל הגזעים בארצות הברית. הם נתנו הזמנויות שוות לכולם להגיע ל"קומונות", שם חיו והתארגנו, כחלק מתפיסתם לשיוויון ואחווה. רוב ההיפים היו צעירים שהרגישו שהוריהם מנסים לחנכם אך לא מבינים אותם, על כן הם בחרו למרוד בהוריהם ולהתנתק מהם ומדרכם המיושנת, לדעתם.
[עריכה] פסטיבל וודסטוק
- ערך מורחב – פסטיבל וודסטוק
פעילותם של ילדי הפרחים הגיעה לשיאה בשנת 1969. בשנה זו נערך בוודסטוק שבארצות הברית, פסטיבל מוזיקה ואהבה של "ילדי הפרחים" בכיכוב כל כוכבי הפופ והרוק של ארצות הברית שהיו נגד המלחמה.
פסטיבל וודסטוק היה בהגדרתו הפגנת מחאה נגד מלחמת וייטנאם, אך לא כל השירים היו על המלחמה. חלק מהשירים היו על המריחואנה האהובה, וחלק על אהבה וסתם על דברים יומיומיים. במשך הפסטיבל, שנמשך 3 ימים, המוזיקאים ומרבית ממאות אלפי בני הנוער שהגיעו לצפות בהופעה, עישנו מריחואנה. בזמן ההפסקות בין השירים, נערכו אף טקסים שלמים של נטילת סמים, בעיקר LSD. רבים אחרים בילו את ההפסקות בין השירים בשחייה בעירום באגם ליד ההופעה, לעיני מצלמות הטלוויזיה.
בפסטיבל וודסטוק השתתפו כחצי מיליון בני אדם.
[עריכה] השפעות התנועה
תנועת ילדי הפרחים החלה להיעלם בהדרגה בשנות השבעים, ככל שחברי התנועה התבגרו. אף על פי כן, רעיונותיה לא נעלמו כלל, כי אם חדרו וחלחלו עמוק לתודעה של הקהל בארצות הברית ובעולם המערבי כולו. ילדי הפרחים היו אלה אשר הגו את מכלול רעיונות השמאל כאנטי-תזה לתפיסת העולם הימנית-דתית-שמרנית. תפיסת העולם של ילדי הפרחים הינה תפיסה אוניברסאלית, המתייחסת לכל תחומי החיים: חברה, תרבות, פוליטיקה, כלכלה, ואף יחס לטבע ולבעלי החיים. בכל התחומים האלה, העיקרון המנחה הוא אהבה כלפי כל יצורי העולם.
כיום, תנועת ההיפים מתקיימת "על אש קטנה", בדמותם של מיעוטים שוליים ברבות מארצות המערב. הם ממשיכים בדרכם של אבותיהם הרוחניים משנות השישים, מעשנים מריחאונה, מנגנים בגיטרה ושרים שירי אהבה ושלום. הם מתנגדים לכל גילויי אלימות באשר הם (הם דוגלים בעיקרון "הגשת הלחי השנייה"), נמנעים מאכילת בשר ומפגיעה כלשהי בבעלי-חיים, נוטים לסירוב לשרת בצבא ומגלים סובלנות כלפי השונה יותר מכל קבוצה חברתית אחרת. הם טוענים כי כל בני האדם בעולם הם שווי ערך, וכי אהבה מוחלטת כלפי כל בני האדם באשר הם, היא דרך החיים הנכונה.
[עריכה] ביקורת על האידאולוגיה ההיפית
לכאורה, כל רעיונות ההיפים הם מוסר טהור. אף-על-פי-כן, למרות שאיפתו של העולם המערבי להיות נאור, רובו המוחלט אינו מקבל תפיסת עולם זו. פעילי תנועות השמאל האידאליסטיות לרוב מכונים "תמימים", "יפי נפש" ואף "תימהונים". להלן הנימוקים נגד כל אחד מעקרונות ההיפים:
- שלום ואהבה - הטענה הגדולה נגד ההיפים היא, שרעיונותיהם הם בגדר אוטופיה. כלומר, אלה רעיונות לא ריאליים, כיוון שאי אפשר להימנע ממלחמות ומשימוש באלימות כלפי קבוצות מסוימות, אשר לא מבינות שפה אחרת ולא מעריכות רצון טוב (פושעים, טרוריסטים וכיו"ב). הגשת הלחי השנייה לקבוצות אלה רק תעודד אותן להמשיך ולפגוע.
- ראיית עולם שוויונית - טענה נוספת היא, שאי אפשר להגיד שבני האדם הם שווי ערך שעה שאנשים מסוימים מתנהגים במוסריות, תורמים לחברה ואף מקריבים עצמם למענה ואחרים פוגעים בה ומנצלים אותה. שעה שאנשים מסוימים לומדים, עובדים, רוכשים השכלה, תורמים למדע ולאומנות, אחרים בוחרים במודע בדרך הפשע והסמים.
- מריחואנה - סיבה נוספת לאי קבלת התרבות ההיפית על ידי רוב החברה היא כמובן התנגדות רוב החברה לסמים, במיוחד בחוגים ימניים-שמרניים. מעבר לנזק הבריאותי והנפשי שבצריכת סמים, טוענים המתנגדים, עישון מריחואנה אולי גורם למציאות להיראות טובה, אך הוא לא באמת משפר אותה; בעת מלחמה לא תהיה ברירה אלא לצאת להילחם, ולא יעזור לעשן סמים ולדמיין שהעולם יפה ושאין מלחמה.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: היפים |
