Miguel de Cervantes y Saavedra - Don Quijote de la Mancha - Ebook:
HTML+ZIP- TXT - TXT+ZIP

Wikipedia for Schools (ES) - Static Wikipedia (ES) 2006
CLASSICISTRANIERI HOME PAGE - YOUTUBE CHANNEL
SITEMAP
Make a donation: IBAN: IT36M0708677020000000008016 - BIC/SWIFT:  ICRAITRRU60 - VALERIO DI STEFANO or
Privacy Policy Cookie Policy Terms and Conditions
מדיארים - ויקיפדיה

מדיארים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מדיארים
(Magyarok)
אוכלוסייה 14.5 מיליון (אומדן)
ריכוזי אוכלוסייה עיקריים הונגריה:
   9,416,015 (2001),

רומניה:
   1,431,807 (2002)
סלובקיה:
   520,528 (2001)
סרביה:
   293,299 (2002)
אוקראינה:
   156,600 (2001)
מערב אירופה:
   260,000 - 270,000 (אומדן)
ישראל:
   10,000 (2001)

ועוד כמה מאות אלפים במקומות נוספים ברחבי העולם

שפות הונגרית
דת למעלה ממחצית מההונגרים הם קתוליים; כ-25% פרוטסטנטים והשאר אתאיסטים ובני דתות אחרות
קבוצות אתניות קשורות מאנסי, חאנטי; עמים פינים

המדיארים (או מגיארים) הינם עם אוגרו-פיני ששורשיו בהרי־אורל ובסיביר המערבית, אשר נדד במאה השמינית לספירה ובמאה התשיעית לספירה והתיישב בהונגריה. צאצאי נוודים לוחמים אלו הינם רוב תושבי הונגריה כיום, כמו גם חלק ניכר מתושבי המדינות השכנות - סלובקיה, רומניה, סרביה ואוקראינה. יש להבדיל בין המושג "הונגרי" הנובע מהגדרה מדינית מאוחרת, ובין המושג "מדיארי" המצביע על שייכות אתנית.

תוכן עניינים

[עריכה] הפזורה המדיארית

[עריכה] הממלכה ההונגרית

הממלכה ההונגרית, שנוסדה על ידי המדיארים במאה העשירית, ואשר השתרעה בין המאה ה-13 והמאה ה-20 על פני כל האגן הקרפטי, לא כללה רוב מדיארי אתני, למרות שמה. למעשה בשנת 1780 היה הרוב בממלכה (71.1%) מורכב מבני לאומים אחרים. לאחר מלחמת העולם הראשונה נקרעו מן הממלכה חלקים רבים בחוזה טריאנון, ונמסרו לשכנותיה, או שנוצרו מדינות חדשות בהן רוב לבעלי זהות אתנית לא מדיארית נפרדת בחלקי הארץ השונים. בחלקים אלו נותר מיעוט בעל זהות לאומית מדיארית. אמנם נעשו נסיונות מאוחרים יותר להשיב חלקי ארץ אלו אל הונגריה, באמצעות ברית שכרת העוצר ההונגרי מיקלוש הורטי עם אדולף היטלר, ואשר הביאו לסיפוח חלק ניכר משטחים אלו בין 1938 ו 1941, במיוחד על חשבון רומניה, אך עם סיום מלחמת העולם השניה בתבוסת מדינות הציר, הושבו שטחים אלו למדינות מהן נלקחו, והונגריה שבה לממדיה שלאחר חוזה טריאנון.

[עריכה] חלוקה גאוגרפית

בשנת 2001 היו בהונגריה 9,416,000 מדיארים, שהיוו את רובה המכריע של האוכלוסייה. התפתחויות מדיניות, ובמיוחד חוזה טריאנון, שלאחר מלחמת העולם הראשונה, אשר קרע חלקים נרחבים מן המדינה ההונגרית, הביאו לקיומה של פזורה מדיארית ניכרת בארצות הסובבות את הונגריה, ובמיוחד ברומניה, שם שוכנים כמליון וארבע מאות אלף מדיארים. כן קיימת פזורה מדיארית במדינות הבאות: סלובקיה (520,000), סרביה ומונטנגרו (293,000), אוקראינה (170,000), קרואטיה (16,500), הרפובליקה הצ'כית (14,600), וסלובניה (7,700).

[עריכה] משאל העם בהונגריה

בחודש דצמבר 2004 התקיים בהונגריה משאל עם בשאלה האם להעניק אזרחות הונגרית אוטומטית לכל המדיארים הגרים מחוץ לגבולות הונגריה, בדומה לחוק השבות במדינת ישראל. את המשאל לא יזמה המערכת הפוליטית ההונגרית, כי אם "הפדרציה ההונגרית העולמית" גוף שמטרתו קידום רעיון האומה המדיארית, מעבר לגבולות מדיניים. הפדרציה הצליחה לאסוף 200,000 חתימות הדרושות על מנת ליזום משאל עם על פי החוקה ההונגרית.

ההצעה זכתה לתמיכה בפזורה המדיארית, בין היתר מכיוון שהייתה מעניקה לרבים מהם דרכון נחשק של האיחוד האירופי. בהונגריה עצמה הייתה התלהבות פחותה מן המשאל. ראש הממשלה הסוציאליסטי פרנץ גיורצ'אני קרא לאנשים שלא להצביע, שכן נראה כי מתן אזרחות הונגרית לאזרחי מדינות שכנות כרומניה, מעבר לפגיעה שתיווצר ביחסי החוץ של הונגריה, (כאשר מדינות כרומניה ראו בעידוד הזהות המדיארית של אזרחיהן כהתערבות בוטה בענייניהן הפנימיים) יביא לזרם של אזרחים רומנים לתוך הונגריה, אשר ייצור נטל על הכלכלה ההונגרית. גיורצ'אני העמיד את ההצעה כלאומנות הונגרית מיושנת אל מול גישה מודרנית, הרואה בהונגריה חלק מן האיחוד האירופי, ונוטשת מסורות לאומניות שחלף זמנן. כאשר התקרב מועד המשאל, מפלגת הימין "האיחוד האזרחי" בראשות ראש הממשלה ההונגרי לשעבר ויקטור אורבן הצהירה על תמיכתה בהצעה.

במשאל הצביעו לבסוף 38% מן המצביעים, ו 51% מהם תמכו בהצעה. הדבר הביא לכך שההצעה לא התקבלה, שכן על פי החוקה ההונגרית דרוש רוב תומכים המהווה 25% מכלל המצביעים.

[עריכה] שורשי העם המדיארי

[עריכה] קדמוניות המדיארים בהרי אורל

העם המדיארי החל כחלק מעם פינו-אוגרי אשר חי באלף הרביעי לפני הספירה מזרחית להרי אורל, שם ישב ביישובי קבע ועסק בדיג ובציד. עם זה הוא אביהם של הפינים, הלפים וההונגרים של היום. מתקופה זו נותר תיעוד דל ביותר. חרוזי שיר שעברו מדור לדור נאספו במאה התשע עשרה לאפוס הלאומי הפיני בשם "קלוואלה", שיר עלילה רב קסם, המספר על עולם קדום וקסום אשר נברא מביצתו של ברווז בר.

עם זה התפצל בסביבות 3000 לפני הספירה. אבותיהם של הפינים של היום עברו לצד השני של הרי אורל, בעוד שהאוגרים, אבותיהם של המדיארים, התיישבו ביערות סיביר המערבית, מזרחית להרי אורל, כאלף שנה מאוחר יותר. שם למדו האוגרים את החקלאות, גידול בהמות הבית וייצור חפצי ברונזה. בשנת 1500 לפני הספירה לערך בייתו האוגרים את הסוס, והרכיבה הפכה למרכיב עיקרי בתרבותם.

שינויי אקלים בראשית האלף הראשון שלפני הספירה הביאה לנדידת קבוצה "פרוטו מדיארית" אל הדרום, והפיכתה לעם של רוכבים נוודים.

[עריכה] מלכות הכוזרים

במאה ה-4 והמאה ה-5 לספירה החלו הפרוטו מדיארים לנוע מערבה, דרך מעברים בהרי אורל, אל השטח שבין הרי אורל הדרומיים, ונהר הוולגה, הידוע כבשקיריה. אחדים מהם נותרו באזור עד המאה ה-13, אך כיום העם הבשקירי שונה מאוד מן העם ההונגרי, מכיוון שהמדיארים בבשקיריה נטמעו בתורכים, ונפגעו קשות בשנות הכיבוש המונגולי.

במאה ה-8 לספירה החלו קבוצות מדיאריות להתיישב בסמוך לנהר הדון באזור שבין הדון, הוולגה והדונייץ, שם היו לנתיני מלכות הכוזרים. בתקופה זו התגבשו שבעת השבטים המדיארים, ביניהם השבט מגיאר, שנתן לעם את שמו. שבטים אלו חברו לשלושה שבטי כוזרים בברית של עשרה שבטים שכונתה בתורכית "און אוגור" או "עשרה חיצים", וזהו מקור השם "הונגריה". בשפה ההונגרית כיום אלמנטים רבים ומילים רבות הנלקחות מן השפה התורכית, הקרובה לשפה בה דיברו הכוזרים. ארפאד, מנהיגם של עשרת השבטים היה נשןי לכוזרית-יהודיה.

סכסוכים בין שבטי הכוזרים ובין עצמם הביאו לכך שבשנת 830 השבטים החלו נודדים מערבה אל הטריטוריה שבין הקרפטים ונהר הדנייפר.

[עריכה] הנדודים מערבה

בשנת 854 הותקפו המדיארים על ידי הפצ'נגים, (עם קדום, מאבות הרוסים של ימינו). הלחץ הפצ'נגי הוביל לנדידת המדיארים מערבה, ולפשיטות על הישויות המדיניות ששלטו אז באגן הקרפטים - מדינת מורביה הסלאבית, מדינת בלטון, והממלכה הפרנקית המזרחית. המדיארים הביאו הרס וחורבן אל הסלאבים והבולגרים שישבו במקומות אלו.

המדיארים החלו לשמש ככלי שרת במלחמות העמים יושבי האזור, והמעצמות באירופה של הימים ההם. ב 892 נכנסו למוראביה, בהזמנתו של מלך גרמניה ארנולף. ב 895 נלחמו לצידו של הקיסר הביזנטי לאו הרביעי כנגד הבולגרים. לאחר מכן, בשנת 896, בהנהגתו של ארפאד, חצו את הרי הקרפטים, וכבשו את האזור המהווה כיום את הונגריה. השבט "מגיאר" היה השבט המוביל במסעם של שבעת השבטים. בתחילה כבשו את אזור מעלה נהר הטיסה, שהיה בלתי מיושב כמעט, ומשם המשיכו לאזור שמעבר לדנובה, שהיה ידוע בימי הרומים כפאנוניה, ולימים יהיה לליבה של המדינה ההונגרית. בעלי בריתם הכוזרים, התיישבו באזור שליד ביהאר. האזורים שנכבשו היו מיושבים באופן דליל בסלאבים - בולגרים, סלובקים, סלובנים, קרואטים ועוד. בתקופה זו שרדו עוד מספר אווארים בדרום מערב המדינה. אוכלוסייה זו, אותה שיעבדו המדיארים, סייעה בהתיישבותם ובהפיכתם מעם נוודים לעם היושב על אדמתו. באזור טרנסילבניה קיימים מדיארים אתנים (המכונים "סקלי"), אשר אינם נמנים על אלו שהוביל ארפאד אל הונגריה, ויש גירסאות רבות ושונות לגבי מוצאם, אם כי הם משוכנעים במוצאם המדיארי. ייתכן שהם צאצאי מדיארים שנמלטו מלחצם של הפצ'נגים מאגן הדון אל אזור טרנסילבניה. הסקלי מהווים אחוז ניכר מן ההונגרים תושבי רומניה.

[עריכה] היסטוריה לאחר כיבוש הונגריה

ערך מורחב – היסטוריה של הונגריה

[עריכה] התפתחויות אתניות מאוחרות

פרט לגורמים האוגרו-פינים והכוזריים, מעורבים המדיארים של היום עם עמים רבים שהתיישבו באזור לאחר כיבוש הונגריה בידי המדיארים, כגון הפצ'נגים, התורכים, אשר כבשו את הונגריה ב־1541, האוסטרים, הסלובקים, הסרבים ועוד. העם ההונגרי כיום הינו עירוב של אלמנטים אלו, אך עודו שומר על הגאווה במוצאו המדיארי המקורי.

Static Wikipedia 2008 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu -

Static Wikipedia 2007 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu -

Static Wikipedia 2006 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu -

Sub-domains

CDRoms - Magnatune - Librivox - Liber Liber - Encyclopaedia Britannica - Project Gutenberg - Wikipedia 2008 - Wikipedia 2007 - Wikipedia 2006 -

Other Domains

https://www.classicistranieri.it - https://www.ebooksgratis.com - https://www.gutenbergaustralia.com - https://www.englishwikipedia.com - https://www.wikipediazim.com - https://www.wikisourcezim.com - https://www.projectgutenberg.net - https://www.projectgutenberg.es - https://www.radioascolto.com - https://www.debitoformtivo.it - https://www.wikipediaforschools.org - https://www.projectgutenbergzim.com