מיקלוש הורטי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אדמירל מיקלוש הורטי (נוג'בניאי) (Vitéz Nagybányai Horthy Miklós בהונגרית) (18 ביוני 1868 - 9 בפברואר 1957) ימאי ומדינאי הונגרי אשר שימש כעוצר בהונגריה בין השנים 1920 ו-1944. הורטי היה ידוע כאנטישמי, ולו אישית ולמשטרו יש אחריות רבה לשואה בה נספו מאות אלפים מיהודי הונגריה.
תוכן עניינים |
[עריכה] ביוגרפיה
[עריכה] נעורים וקריירה בצי במהלך מלחמת העולם הראשונה
הורטי נולד למשפחת אצולה הונגרית והתחנך בבית הספר לקצינים. למרות שאחיו מת בתאונה בצי הקיסרי האוסטרו הונגרי, בחר הורטי בקריירה ימית, והחל לשרת כקצין ימי בשנת 1886. עד שנת 1907 שימש בתפקידי פיקוד בצי ובין 1908 ל-1914 היה שלישו של הקיסר פרנץ יוזף הראשון שרחש לו הערכה רבה.
הורטי הצטיין במהלך מלחמת העולם הראשונה כקצין בצי האימפריה והביס את הצי האיטלקי כמה פעמים. הוא נפצע בקרב במיצרי אוטרנטו, במאי 1917. במרץ 1918, בעקבות הצלחתו בקרבות, קוּדם להיות מפקד הצי והחזיק במשרה זו עד שקיבל מן הארכידוכס קרל מאוסטריה את הפקודה להיכנע לציים של סרבים והמדינות החדשה של הסלובנים וקרואטים ביום 31 באוקטובר 1918.
[עריכה] בין מלחמות העולם
ב-16 בנובמבר 1918 הוכרזה הרפובליקה ההונגרית בראשותו של מיכאי קארוי. קארוי פעל במצב חירום, עקב התמוטטות האימפריה האוסטרו הונגרית, ונאלץ לוותר על שטחים רבים, שהפכו את הונגריה למדינה ללא מוצא ישיר אל הים, וצי זעיר המורכב מכמה ספינות משמר השטות על נהר הדנובה. במצב זה לא הייתה כל תועלת בקצין צי כהורטי, אך זה שמר על תדמיתו כגיבור לאומי.
ממשלתו של קארוי נאלצה להתפטר ב-20 במרץ 1919, ובמקומה קמה רפובליקה סובייטית בראשותו של הקומוניסט בלה קון. קון נתקל בקשיים הן במדיניות הפנים, והן כלפי חוץ, כאשר צבאו לחם בצ'כים וברומנים. בדרום מזרח הארץ, בעיר סגד הוקם "צבא לבן" כנגד "הצבא האדום ההונגרי" של קון. בראש צבא זה עמד הורטי. הצבא הוקם ב-10 באפריל וזכה לתמיכת כוחות צרפת ששהו באזור. ב-6 באוגוסט כבשו כוחות רומניים את בודפשט, וסילקו משם את קון. בתמיכת הכוחות הרומניים נכנס צבאו של הורטי לבודפשט ב-14 בנובמבר 1919. ב-25 בפברואר 1920 פינה הצבא הרומני את הבירה. תקופה זו של שלטון הצבא הלבן והצבא הרומני בבודפשט התאפיינה בטרור כנגד גורמי שמאל וכנגד יהודים.
בחודש מרץ 1920 ייסדה האספה הלאומית של הונגריה את הממלכה ההונגרית מחדש, אך בחרה שלא לקרוא לשליט מבית הבסבורג, קרל מאוסטריה, מגלותו, אלא להכריז על הורטי כעוצר לתקופה בלתי מוגבלת. כך היה האדמירל ללא צי לעוצר ללא מלך של המדינה ללא מוצא לים.
הורטי היה מעבר לכל שמרן. דעותיו הפוליטיות היו צירוף של שמרנות ימנית קיצונית, ואנטישמיות. אם כי זכויות האדם של היהודים נשמרו במשטרו בעיקרן עד לתקופה מאוחרת, הרי שמשעלה לשלטון החלו מגבלות תחוקתיות על היהודים, וכבר בספטמבר 1920 הוגבל מספר היהודים בחינוך הגבוה. הורטי לא דגל, בתחילה, באנטישמיות ההשמדתית הקיצונית מבית מדרשם של הנאצים, אך ככל שחלף הזמן, התקרב משטרו אל המשטרים הפשיסטיים והנאצים שהחלו קמים באירופה. מטרתו המדינית העיקרית של הורטי הייתה החזרתם של השטחים שאבדו להונגריה בחוזה טריאנון. בכך ראה בן ברית נאמן באדולף היטלר, שאלמנטים רבים ממשטרו, לרבות האנטישמיות, היו לרוחו של הורטי.
משטרו של הורטי לא היה טוטליטרי, כמשטרו של היטלר. התאפשרה פעילותן של מפלגות אופוזיציה (פרט למפלגה הקומוניסטית). המשטר היה שמרני, ומעין המשך למשטרו של הקיסר, הנשען על אלמנטים חברתיים של האצולה הישנה והשמרנים הוותיקים. המשבר הכלכלי של שנות השלושים, ופעילותם של קיצונים מן השמאל ומן הימין, היוו איום על המשטר, אך באופן כללי ניתן לומר כי הורטי היה אהוד על העם ההונגרי, וכי משטרו היה סמכותי, אך לא רודני.
בריתו עם מדינות הציר איפשרה להורטי להשיב להונגריה חלקים נרחבים מן השטחים שאבדו לה, החל בשנת 1938 ועד שנת 1940, כאשר התהפוכות המדיניות באירופה, ופירוקה של צ'כוסלובקיה איפשרו את כיבוש שליש מסלובקיה ואת חבל רותניה. ב-1940 קיבלה הונגריה, לאחר התערבותו של היטלר, חלק מחבל טרנסילבניה, שהיה בחזקת הונגריה עוד בימי הביניים.
[עריכה] במלחמת העולם השנייה
באפריל 1941 הייתה הונגריה לחברה מלאה במדינות הציר ולקחה חלק פעיל במלחמת העולם השנייה. נראה כי אין מנוס מלקשור את גורל הונגריה בגורלה של גרמניה. ראש הממשלה שניסה למנוע התפתחויות אלו פאל טלקי, התאבד, וראש הממשלה החדש, בארדושי, תמך במדיניות פרו גרמנית, ששיאה היה בכך שהונגריה ביחד עם בולגריה השתתפה בפלישה הגרמנית ליוגוסלביה. עם מבצע ברברוסה, הפלישה הגרמנית לברית המועצות הכריזה הונגריה אף היא מלחמה על ברית המועצות.
בשנים אלו החל הורטי לאשר חקיקה אנטי יהודית, אך בשנים 1942 ו-1943 דחה הורטי את דרישות הגרמנים לריכוז היהודים במחנות וגירושם לפולין לשם השמדה. גורל היהודים בשנים אלו לא שפר עליהם. הכשירים לשירות צבאי גויסו לגדודי עבודה, ולא ניתן להם נשק, כי אם השתמשו בהם לעבודות כפייה ורבבות מהם נספו. "זרים" שנתפסו, נרצחו אף הם. כן נרצחו יהודים בפוגרומים שהוסוו כפעילות כנגד "פרטיזנים", אך פרט לכך דבק הורטי בדעתו שלא לשלוח את היהודים להשמדה, על אף לחץ גובר מצד ברלין.
בשנת 1944 התהפך גלגל המלחמה, והצבא האדום התקרב לגבולות הונגריה. הגרמנים חששו כי הורטי יפנה לצד הרוסים, ובמרץ 1944 פלשו להונגריה ומינו ממשלת בובות. ממשלה זו גירשה כחצי מליון מיהודי הונגריה להשמדה במזרח, וזאת כאשר הורטי עדיין שליט הונגריה. ב-7 ביולי 1944 פקד הורטי על הפסקת המשלוחים, וזאת בלחץ בינלאומי. בשלב זה היו כמאה וחמישים אלף יהודים בבודפשט בין החיים, אך רובה של יהדות הונגריה הושמד באושוויץ. לאחר הפסקת המשלוחים הציע הורטי למעצמות המערב כי שארית הפליטה תישלח למדינות שתסכמנה לקבלן. המשא ומתן על הצעה זו נמשך מספר שבועות, אך טורפד על ידי הגרמנים.
באוגוסט פיטר הורטי את ממשלת הבובות הגרמנית, והחל במשא ומתן עם הסובייטים. שוב התערבו הגרמנים. בנו של הורטי נחטף על ידי איש הקומנדו הגרמני אוטו סקורצני, והורטי נאלץ להתפטר מתפקידו כעוצר ב-15 באוקטובר 1944. עם עליית פרנץ סלשי, ראש המפלגה האנטישמית הקנאית צלב החץ לשלטון במקום הורטי, נראה כי אין עוד תוקף להצעתו להצלת שארית הפליטה של יהודי הונגריה.
את שארית המלחמה בילה הורטי במעצר בית בגרמניה, ושוחרר על ידי בעלות הברית במאי 1945.
[עריכה] לאחר המלחמה
למרות דרישתה של יוגוסלביה כי הורטי יישפט כפושע מלחמה, סירבו לכך בעלות הברית. הייתה זו השפעתו האישית של סטלין, כהכרת תודה לניסיונו של הורטי להביא לשביתת נשק בשנת 1944. הורטי שימש כעד תביעה במשפטי נירנברג בשנת 1946 ולאחר מכן שוחרר. הוא התיישב בפורטוגל, ומת שם בשנת 1957. זיכרונותיו, בשם "חיים למען הונגריה" יצאו לאור בשנת 1953.
הורטי נישא פעם אחת, למגדלנה, והיה אב לשני בנים אשר שימשו כעוזריו, ולשתי בנות. שלושה מילדיו מתו לפניו. בצוואתו ביקש הורטי להיטמן בהונגריה, רק לאחר עזיבת החייל הרוסי האחרון את אדמתה. בשנת 1993, לאחר עזיבת הכוחות הרוסיים את הונגריה, נטמנה גופתו של הורטי בעיר הולדתו קנדרס.
