יהושע בן נון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

לפי המתואר בתנ"ך, יהושע בן נון היה מנהיג עם ישראל בתקופת כיבוש הארץ. יהושע הוא בן שבט אפרים ומחבר ספר יהושע על פי המסורת היהודית, ומנהיג העם אחרי מותו של משה רבנו.

לפי המסורת נולד יהושע במצרים, והיה בן 42 בזמן יציאת מצרים. יהושע מוזכר לראשונה בקרב שניהלו בני ישראל מול עמלק ברפידים, קרב אותו ניהל יהושע. לאחר מכן היה יהושע אחד המרגלים שנשלחו לתור את הארץ, יחד עם כלב בן יפונה. בהזדמנות זו, הוסיף לו משה את האות י' לשמו, שהיה בתחילה "הושע" (במדבר יג, טז). כאשר עלה משה להר סיני לקבל את לוחות הברית, ליווה אותו יהושע חלק מן הדרך.

לאחר מותו של משה, שמינה את יהושע ליורשו, הכניס יהושע את בני ישראל לארץ כנען, וניהל את מסע כיבוש הארץ, החל ביריחו והעי, דרך הניצחון על חמשת המלכים במקדה (שם אמר "שמש בגבעון דום וירח בעמק איילון"), וכיבוש לבנה, לכיש, עגלון, חברון ודביר, ועד לקדש ברנע בדרום, עזה במערב וחצור בצפון.

יהושע היה בן 110 שנה במותו. יום מותו מתוארך בכ"ו בניסן, ומקום קבורתו בתמנת-סרח שבהר אפרים, המזוהה כיום בכפר כפל חרת הסמוך לאריאל.

על האיש עצמו נמסרים פרטים מעטים מאוד. בניגוד לדמויות אחרות במקרא, הכתוב לא מוסר שום דבר על המקורבים אליו או על בני משפחתו, פרט להיותו בן שבט אפרים.

לאחר מותו של יהושע, לא קם מנהיג שירש את מקומו. העם הונהג על ידי זקני העם, ואחריהם בידי השופטים. יוחסו של יהושע בן נון:

"ובני אפרים, שותלח; וברד בנו ותחת בנו, ואלעדה בנו ותחת בנו. וזבד בנו ושותלח בנו, ועזר ואלעד; והרגום, אנשי-גת הנולדים בארץ, כי ירדו, לקחת את-מקניהם. ויתאבל אפרים אביהם, ימים רבים; ויבאו אחיו, לנחמו. ויבא, אל-אשתו, ותהר, ותלד בן; ויקרא את-שמו בריעה, כי ברעה הייתה בביתו. ובתו שארה, ותבן את-בית-חורון התחתון ואת-העליון, ואת, אזן שארה. כה ורפח בנו, ורשף ותלח בנו--ותחן בנו. לעדן בנו עמיהוד בנו, אלישמע בנו. נון בנו, יהושע בנו" (דברי הימים א',ז').

ביקורת המקרא מעלה תהיות באשר לפועלו של יהושע. ערים מסוימות שכבש יהושע על פי המקרא נכבשות מחדש בידי אחרים מאוחר יותר. העי, אשר מהווה את אחד הכיבושי המרשימים ביותר של יהושע, קרויה בשם המצביע על היותה תל חורבות. כמו-כן, קיימת סברה כי שמו של יהושע לא היה שמו מלידה, אלא שם תפקודי - סמלי.