לוחות הברית
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
על פי המקרא בספר שמות לא,יח נאמר: "וַיִּתֵּן אֶל-מֹשֶׁה כְּכַלֹּתוֹ לְדַבֵּר אִתּוֹ בְּהַר סִינַי שְׁנֵי לֻחֹת הָעֵדֻת לֻחֹת אֶבֶן כְּתֻבִים בְּאֶצְבַּע אֱלֹהִים"; וכן: "וְהַלֻּחֹת מַעֲשֵׂה אֱלֹהִים הֵמָּה; וְהַמִּכְתָּב מִכְתַּב אֱלֹהִים הוּא חָרוּת עַל הַלֻּחֹת" (שמ' לב,טז). לוחות הברית או לוחות העדות הם שני לוחות האבן שעליהם נחקקו עשרת הדיברות, וניתנו למשה במעמד הר סיני.
כמשתמע משמם, הלוחות הם עדות לברית בין אלוהים לעם ישראל, כפי שכוננה במעמד.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
פירוט קורותיהן של לוחות הברית כתוב בחלקו בפירוש, ובחלקו משתמע ממהלך האירועים כפי שמוצגים במקרא.
לאחר שמשה קיבל את הלוחות הראשונים, הודיע אותו האלוהים כי חטא העם, וכשמשה ראה את העם מבצע את חטא העגל שיבר את הלוחות (שמ' לב,יט).
לאחר מכן עלה משה אל הר סיני ובציווי אלוהים פסל שני לוחות אבנים "כראשונים" ועליהם כתב אלוהים שוב את עשרת הדיברות.
הלוחות השניים ושברי הלוחות הראשונים, הושמו בארון הברית, שמקומו בקודש הקודשים של אוהל מועד הוא המשכן, מקום הפולחן המרכזי של ישראל במדבר. לאחר כמה גלגולים הועלה ארון הברית לירושלים ובתקופת דוד המלך הוא הושם באוהל. לאחר מכן הועבר אל מקדש שלמה. בעקבות חורבן הבית הראשון על ידי נבוכדנצר בשנת 586 לפני הספירה נעלם הארון ועימו נעלמו הלוחות.
התלמוד במסכת תענית העלה כמה השערות מה עלה בגורלו. בשל אי הוודאות לגבי מקום הימצאו נקשרו בו מסורות אגדתיות שונות.
[עריכה] לוחות הברית בתלמוד
על פי התלמוד גודלם של הלוחות הם שישה טפחים על שישה טפחים וצורתם הייתה מרובעת, ולא כמו שנפוץ בספרות ובאומנות ימי הביניים שמתארים אותם כמלבנים בעלי קצוות עגולים. בלוח הראשון נחקקו 5 מצוות שבין אדם למקום כשהדיבר של כיבוד אב ואם יוצא דופן, בלוח השני נחקקו 5 המצוות שבין אדם לחברו.
במסכת תענית מסופר ששבירת הלוחות נעשתה בי"ז בתמוז, משה עלה שנית להר בא' באלול והלוחות השניים ניתנו לישראל ביום הכיפורים.
[עריכה] לוחות הברית על פי הרקע ההיסטורי
לוחות הברית מהווים, כאמור לעיל, מסמך המעיד על ברית בין אלוהים לעם ישראל. בריתות לא היו אירוע נדיר בעת העתיקה, וכמו היום כן אז - לכריתת ברית היה נוהל קבוע.
בעת כריתת ברית חשובה - בדרך כלל ברית בין שבטים או בין עמים, היה נכתב נוסח הברית על גבי לוח אבן, וזאת מטעמים של עמידות החומר.
ממש כמו בימינו, הלוח היה מיוצר בשני העתקים: העתק לכל אחד מהצדדים השותפים לברית. לאחר חתימת הברית, היה כל אחד מהצדדים מאכסן את העותק שלו לפי ראות עיניו: בגנזך, בבית המלך, במקדש וכדומה. מובן, שככל שעלתה חשיבות המסמך, הוא אוכסן במקום בעל חשיבות רבה יותר. לכך יש חריג אחד בולט: כאשר נכרתה ברית בין צדדים שאינם שווים באופן מהותי (למשל בין אימפריה למדינת חסות) היה הצד החלש מחויב לאכסן את העותק שלו במקדש הראשי של האל הראשי שלו.
ניתן אם כן לשער מה היו לוחות הברית, מה היה כתוב בהם ומדוע אוכסנו היכן שאוכסנו. בניגוד לנטען בתלמוד, ומתוך הנחה שעם ישראל לא היה שונה מהותית מהעמים האחרים שסביבו, סביר שעל שני הלוחות היה כתוב אותו הטקסט בדיוק, בבחינת "שני עותקים" של הברית.
העותק "של אלוהים" אוכסן, באופן מאוד הגיוני, בביתו של אלוהים: קרי בבית המקדש. הצד החלש לברית, עם ישראל, היה מחויב על פי מנהגי העת העתיקה לאכסן את העותק שלו בבית המקדש הראשי שלו. מכאן נבעה הימצאותם של שני הלוחות באותו המקום.
[עריכה] דוגמאות נוספות ללוחות שנשתמרו מן העת העתיקה
[עריכה] הלוחות כסמל
כיום משמשים לוחות הברית כסמל דתי יהודי-נוצרי, שמופיע לרוב בבתי כנסת, במוסדות משפט, ועוד.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
- לוחות הברית, באנציקלופדיה של מקראגשר
