אפרים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אפרים היה בנו השני של יוסף. הוא נולד במצרים במהלך "שבע השנים הטובות"; אמו הייתה אסנת. צאצאיו היו שבט אפרים.
מקור שמו של אפרים מוסבר בבראשית מ"א נ"ב: "וְאֵת שֵׁם הַשֵּׁנִי, קָרָא אֶפְרָיִם: כִּי-הִפְרַנִי אֱלֹהִים, בְּאֶרֶץ עָנְיִי".
כשהביא יוסף את בניו אפרים ומנשה לאביו יעקב כדי שיברכם, הוא החזיק את אפרים בימינו, כדי שיעקב יחזיקו בשמאלו - ואת מנשה יברך יעקב בימינו, משום שמנשה היה הבכור. אולם יעקב שיכל את ידיו והניח את יד ימינו על אפרים בעת שברך את נכדיו: "המלאך הגואל אותי מכל רע יברך את הנערים ויקרא בהם שמי ושם אבותי אברהם ויצחק וידגו לרב בקרב הארץ". (בראשית,מ"ח) למרות מחאת יוסף, מבהיר יעקב כי הוא עושה זאת במכוון ("יָדַעְתִּי בְנִי יָדַעְתִּי") ומציין כי מנשה "יִהְיֶה-לְּעָם" אולם "אָחִיו הַקָּטֹן (אפרים) יִגְדַּל מִמֶּנּוּ, וְזַרְעוֹ, יִהְיֶה מְלֹא-הַגּוֹיִם". [1] לצאצאי אפרים מתייחס גם יהושע בן נון. [2]
[עריכה] הערות שוליים
- ^ בראשית מ"ח י"ג-כ'
- ^ ובני אפרים, שותלח; וברד בנו ותחת בנו, ואלעדה בנו ותחת בנו. כא וזבד בנו ושותלח בנו, ועזר ואלעד; והרגום, אנשי-גת הנולדים בארץ, כי ירדו, לקחת את-מקניהם. כב ויתאבל אפרים אביהם, ימים רבים; ויבאו אחיו, לנחמו. כג ויבא, אל-אשתו, ותהר, ותלד בן; ויקרא את-שמו בריעה, כי ברעה הייתה בביתו. כד ובתו שארה, ותבן את-בית-חורון התחתון ואת-העליון, ואת, אזן שארה. כה ורפח בנו, ורשף ותלח בנו--ותחן בנו. כו לעדן בנו עמיהוד בנו, אלישמע בנו. כז נון בנו, יהושע בנו. כח ואחזתם, ומשבותם--בית-אל, ובנתיה; ולמזרח נערן--ולמערב גזר ובנתיה ושכם ובנתיה, עד-עיה ובנתיה. כט ועל-ידי בני-מנשה, בית-שאן ובנתיה תענך ובנתיה, מגדו ובנותיה, דור ובנותיה; באלה, ישבו, בני יוסף, בן-ישראל (דברי הימים א',ז')
