גשר מיו
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| גשר מיו | |
|---|---|
 |
|
| מיקום | עמק הנהר טארן, צרפת |
| שנת ההקמה | 2004 |
| מתכנן | המהנדס מישל וירלוז'ה והאדריכל נורמן פוסטר |
| עלות ההקמה | 394 מיליון אירו |
| שימוש | כלי רכב |
| אורך | 2,460 מטר |
| גובה | 343 מטר |
| חומרים | בטון מזוין |
| מבנה | גשר תלוי מעוגן (cable-stayed bridge) |
גשר הדרכים מיו (צרפתית: le Viaduc de Millau), גשר הנמצא מעל עמק הנהר טארן ליד מיו בדרום צרפת, הוא הגשר הגבוה בעולם (343 מטר בשיאו, קצת יותר גבוה ממגדל אייפל). הגשר הוא גשר תלוי מעוגן שתוכנן על ידי המהנדס הצרפתי מישל וירלוז'ה (Virlogeux) בשיתוף עם האדריכל הבריטי נורמן פוסטר. הגשר נפתח רשמית ב-14 בדצמבר 2004 ונפתח לתנועת כלי רכב ב-16 בדצמבר 2004.
תוכן עניינים |
[עריכה] מיקום
לפני שהגשר נבנה, על כלי רכב הנעים במסלול היה לרדת לעמק הנהר טארן ולעבור דרך כביש nationale N9 שליד העיירה מיו, דבר שגרם לצפיפות רבה בתחילת יולי ובסוף אוגוסט, חודשי חופשת הקיץ. הגשר עובר כעת מעל העמק בתוך הפארק האזורי Grands Causses, מחבר את causse du Larzac ל-causse rouge ועובר מעל הנקודה הנמוכה ביותר בעמק.
הגשר מהווה את החוליה האחרונה בכביש המהיר A75 (la Méridienne) ומספק דרך מהירה דרומה מפריס דרך קלרמון-פראן ל-Béziers. המטרה של כביש A75 היא להגביר את המהירות ולהפחית את העלות של תנועת כלי רכב לאורך המסלול. תיירים רבים נוסעים לדרום צרפת וספרד דרך מסלול זה, בגלל שהוא ישיר וללא אגרה במשך 340 ק"מ בין Clermont-Ferrand ל-Béziers פרט לגשר עצמו.
חברת אפז' (Eiffage) מפעילה את גשר מיו כגשר אגרה, עם אגרה שעומדת נכון להיום על 4.90 אירו לכלי רכב פרטיים ובמהלך חודשי הקיץ עומדת על 6.50 אירו. הגשר נבנה על ידי חברת אייפג', שבנתה גם את מגדל אייפל תחת חוזה ממשלתי שנותן לחברה זיכיון לגביית אגרה במשך 75 שנה.
[עריכה] תיאור
גשר מיו מורכב מ-8 מקטעי כביש על קורות פלדה, שנתמכים בידי 7 עמודי בטון מזוין גבוהים. בניגוד לגשר תלוי בו הכביש מוחזק כולו על ידי כבלים המתחברים לכבלים הראשיים, זהו גשר תלוי מעוגן בו הכבלים מחוברים ישירות לעמודים מבטון מזוין. מקטעי הכביש שוקלים ביחד 36,000 טון ואורכם הכולל הוא 2,460 מטר, רוחבם 32 מטר ועומקם 4.2 מטר. כל מקטע מרכזי אורכו 342 מטר ומקטעי הקצה אורכםם 204 מטר. שיפוע הכביש הוא 3% יורד מדרום לצפון, ומתעקם במישור ברדיוס עקמומיות של 20 ק"מ. עקמומיות זו נועדה לתת מענה לדפורמציות הנוצרות בגשר בשל שינויי טמפרטורה וכדי להקנות ראות טובה יותר לנהגים. הכביש בעל שני נתיבי תנועה בכל כיון.
החלקים התחתונים של העמודים (piers) נעים בגובהם בין 77 מטר ל-246 מטר, ומתחדדים בעוביים מ-24.5 מטר בסיס ל-11 מטר בגובה מפלס הכביש. כל חלק תחתון של עמוד מורכב מ-16 מסגרות, כל מסגרת שוקלת 2,230 טון. מקטעים אלה הורכבו באתר מחתיכות של 60 טון משקל, 4 מטר רוחב ו-17 מטר עובי, שנוצרו בבתי חרושת ב-Lauterbourg ו-Fos-sur-Mer בידי חברת אפז' (Eiffage). החלקים התחתונים של העמודים תומכים במגדלונים (pylons, החלקים העליונים של העמודים) בגובה 97 מטר כל אחד. החלקים התחתונים הורכבו קודם עם תמיכות זמניות, לפני שהסיפון (כלומר, הכביש) הוחלק על גבי העמודים באמצעות בוכנות הידראוליות מודרכות GPS שדחפו את הסיפון 600 מילימטר כל 4 דקות.
גשר מיו הוא הגשר לכלי רכב הגבוה ביותר בעולם וגובהו הוא כמעט פי 2 מהגשר שהחזיק קודם בתואר: גשר Europabrücke שבאוסטריה. גשר מפרץ מסינה באיטליה, שנמצא בתכנון עם מגדלונים בגובה 382.6 מטר, יהיה גבוה יותר, אם יבנה. אם מודדים את גובה המגדלונים בלבד ממפלס הכביש, גשר מיו הוא השני בגובהו בעולם. מפלס הכביש, בגובה 270 מטר מעל נהר הטארן, גבוה במקצת מגשר ערוץ הנהר החדש בוירג'יניה המערבית בארצות הברית, שנמצא בגובה 267 מטר מעל הנהר החדש (New River). בגשר הערוץ המלכותי בקולורדו, ארצות הברית, גובה מפלס הכביש הוא 321 מטר מעל נהר הארקנס, גבוה משני הגשרים הללו.
[עריכה] בנייה
הבנייה החלה ב-10 באוקטובר 2001 ויועדה להימשך כ-3 שנים, אבל תנאי מזג האוויר גרמו לפיגור בלוח הזמנים. לוח זמנים מתוקן קבע שעל הגשר להיפתח בינואר 2005. גשר מיו נחנך באופן רשמי בידי נשיא צרפת ז'אק שיראק ב-14 בדצמבר 2004 ונפתח לתנועה ב-16 בדצמבר, מספר שבועות לפני הזמן המיועד בלוח הזמנים המתוקן.
[עריכה] מחקרים מקדמיים
בשלב הראשון על המהנדסים והאדריכל היה לחקור את הבעיה ולבחור איזה סוג גשר יהיה המתאים ביותר לסביבה. במחקרים המקדמיים, ארבעה אפשרויות נבחנו:
- לעקוף את מיו ממזרח, דבר שידרוש 2 גשרים מעל הטארן והדורבי.
- לעקוף את מיו ממערב (12 ק"מ ארוך יותר), דבר שידרוש 4 גשרים.
- לבנות על המסלול של כביש מס' 9, דבר שמאפשר גישה טובה למיו אך במחיר קשיים טכניים ומעבר דרך העיר.
- לבנות גשר יחיד מעל העמק.
האפשרות הרביעית נבחרה על ידי ממשלת צרפת ב-28 ביוני 1989. היא הורכבה משני אפשרויות: הפתרון הגבוה, והפתרון הנמוך, שדרש בניה של גשר באורך 200 מטר מעל נהר הטארן, ואז גשר-דרכים באורך 230 מטר ובהמשכו מנהרה. אחרי מחקרים רבים, הוחלט לנטוש את הפתרון הנמוך, מאחר שהוא חותך את טבלת המים, בעל השפעה שלילית על העיירה, עולה יותר ומאריך את הדרך. אחרי הבחירה לבנות גשר-דרכים גבוה, 5 צוותים של אדריכלים וחוקרים עבדו בו-זמנית על פתרון טכני לאתגר זה. הקונספט המקורי של הגשר הוצע על ידי המתכנן הצרפתי מישל וירלוגו. האדריכלים של הגשר היו החברה הבריטית Foster and Partners שבראשה עומד האדריכל סר נורמן פוסטר. הם עבדו ביחד עם חברת ההנדסה ההולנדית ARCADIS, שהייתה אחראית לתכנון הטכני של הגשר.
[עריכה] הבונים
ארבעה קונצריומים התחרו במכרז לבניית הגשר:
- חברת Dragados (ספרד) ביחד עם Skanska (שבדיה) ו-Bec (צרפת).
- Société du viaduc de Millau שמורכבת מהחברות הצרפתיות ASF, Egis, GTM, Bouygues Travaux Publics, SGE, CDC Projets, Tofinso ומ-Autostrade האיטלקית.
- החברות Générale Routière, Via GTI מצרפת ו Cintra, Necso, Acciona, Ferrovial Agroman מספרד.
- החברה שזכתה: חברת Eiffage, החברה השלישית בגודלה לעבודות ציבוריות בצרפת והשישית באירופה.
מנהיג העבודה היא Compagnie Eiffage du Viaduc de Millau שזכתה בחוזה הממשלתי. קונסורטיום הבנייה מורכב מחברת Eiffage TP עבור חלקי הבטון, מחברת אייפל עבור מסגרת הפלדה לכביש (חברה זו נוסדה על ידי גוסטב אייפל שבנה ב-1884 את גשר-הרכבת Garabit ליד קנטל), וחברת Enerpac עבור התומכות ההידראוליות של הגשר, חברת ההנדסה Setec וחברת SNCF. את מסגרות הפלדה בהם נוצק סיפקה חברת PERI.
[עריכה] שלבי הבנייה
בשלב הראשון הוכנו מסגרות פלדה שסביבם נוצקו הבטון של העמודים. תוך כדי יציקת העמודים החלו לייצר במפעלים סמוכים את מקטעי הכביש, שנמתך במסגרת פלדה. במקביל החלו בבניית עמודים זמניים מפלדה, שיתמכו בכביש שיוחלק על גבי העמודים עד שיעוגן בכבלים למגדלונים.
לאחר שנוצקו העמודים הקבועים ונבנו העמודים הזמניים, החלו בחיבור מקטעי הכביש זה לזה ויצרו 2 חצאים גדולים. אחרי חיבורם, החלו בהחלקתם משני צידי הגשר על גבי העמודים באמצעות בוכנה הידראולית שדחפה אותם, והתקן הידראולי שהחליק אותם על גבי העמודים עצמם. כששני החצאים נפגשו חיברו אותם ביחד.
בשלב השלישי יצקו את המגדלונים שבראש העמודים.
בשלב הרביעי חיברו את מקטעי הגשר לראשי המגדלונים באמצעות כבלי פלדה עבים שמכילים מאות כבלים בתוך כל כבל.
[עריכה] לוח זמנים
- 28 ביוני 1989: הממשלה מאשרת בניית גשר במסלול מעל העמק.
- 19 באוקטובר 1991: בחירה בפתרון הגבוה, של גשר דרכים בגובה 270 מטר.
- 10 בינואר 1995: הכרזה על נחיצות ציבורית, הדרושה כדי להוציא מכרז.
- 9 בינואר 1996: בחירה בסוג גשר של גשר תלוי מעוגן.
- 1998: החלטה להעמיד למכרז גם את בניית הגשר וגם את גביית האגרה עבור חברות פרטיות.
- 16 באוקטובר 2001: תחילת העהודות.
- 14 בדצמבר 2001: הנחת האבן הראשונה.
- ינואר 2002: יציקת יסודות העמודים.
- מרץ 2002: התחלת העבודה על התמיכה בעמוד C8.
- יוני 2002: התמיכה C8 הושלמה, התחלת העבודה על העמודים.
- יולי 2002: התחלת העבודה על היסודות של תומכות הדרך הזמניות.
- אוגוסט 2002: התחלת העבודה על התמיכה בעמוד C0.
- ספטמבר 2002: הרכבת מקטעי הכביש מתחילה.
- נובמבר 2002: השלמת העמודים הראשונים.
- 25 בפברואר-26 בפברואר 2003: התחלת החלקת הכביש על העמודים.
- נובמבר 2003: השלמת שני העמודים האחרונים (P2 בגובה 221 מטר ו-P3 בגובה 245 מטר), עמודים אלה הם הגבוהים בעולם.
- 28 במאי 2004: 2 חצאי הכביש נמצאים במרחק סנטימטרים זה מזה, חיבורם יושלמם תוך שבועיים.
- המחצית השנייה של 2004: בניית המגדלונים וחיבור הכבלים
- 14 בדצמבר 2004: חניכה רשמית.
- 16 בדצמבר 2004: פתיחת הגשר לתנועה.
- ינואר 2005: התאריך המתוכנן לפתיחת הגשר.
[עריכה] עלויות ומשאבים
עלות בניית הגשר עלתה 394 מיליון אירו עם בניית כניסות אגרה 6 ק"מ צפונית לגשר בעלות נוספת של 20 מיליון אירו. הבונים, חברת Eiffage, מימנה את הבנייה בתמורה לזיכיון לגבות אגרה למשך 75 שנה, עד שנת 2080. ברם, אם הזיכיון רווחי מאוד, הממשלה הצרפתית יכולה להשתלט עליו כבר ב-2044.
כל הפרויקט דרש 127,000 מטר מעוקב של בטון, 19,000 טון של פלדה עבור הבטון המזוין ו-5,000 טון של בטון דחוס עבור הכבלים ומעטפותיהם. בוני הגשר טוענים שאורך החיים של הגשר הוא לפחות 120 שנה.
[עריכה] נתונים טכניים
- אורך הכביש על הגשר: 2,460 מטר
- מספר עמודים: 7
- גובה עמוד 7 הנמוך ביותר: 77 מטר
- גובה עמוד 2 הגבוה ביותר: 343 מטר (245 בגובה הכביש)
- גובה החלק העליון של עמוד: 87 מטר
- מספר כבלים: 154
- גובה ממוצע של הכביש: 270 מטר
- עובי הכביש: 4.2 מטר
- רוחב הכביש: 32.05 מטר
- נפח בטון ששומש לבניית הגשר: 85,000 מטר מעוקב
- משקל פלדה ששומשה לבניית הגשר: 19,000 טון
- המשקל הכולל של הגשר: 290,000 טון
- נפח תנועה מוערך ליום: 10,000-25,000 כלי רכב
- אגרת כניסה אופיינית: 4.90-6.50 אירו
- רדיוס אופקי של עקמומיות הדרך: 20 ק"מ
- קואורדינטות הגשר: 44.077165° צפון ו-3.022887° מזרח
[עריכה] גלריה
 מראה פנורמי של הגשר מדרום-מזרח |
 הגשר תחת בנייה, כפי שנראה מדרום בתחילת 2004 |
 בניית העמודים באמצעות מסגרות של חברת PERI |
|
 מקטע בודד של הגשר |
 קהל גדול צופה בגשר מאזור התצפית בצד הצפוני |
