אליהו
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אליהו הנביא, לפי המתואר בתנ"ך, היה נביא שפעל בזמן המלך אחאב. לדמותו ניתנה חשיבות רבה במסורת היהודית, והוא נחשב למבשר הגאולה (לפי מלאכי ג',כ"ג).
תוכן עניינים |
[עריכה] אליהו במקרא
במקרא מצטייר אליהו כדמות קפדנית הפועלת בנחישות, ללא חשש מהמלך או שיקולים פרטיים כלשהם; ביטוי קיצוני לכך מצוי בדברי האל לאליהו שיש לפעול במתינות. עיקר פעולותיו מצויים בספר מלכים, כשהמעשים המרכזיים הם: התוכחה שהטיח באחאב על שחמד את כרמו של נבות היזרעאלי, הרג המוני של נביאי העבודה הזרה ועלייתו בסערה השמימה. אלישע מתואר כממשיכו של אליהו, והסיפורים המשותפים להם מהווים כשליש מספר מלכים.
המקום המרכזי של אליהו בספר מלכים, מתבטא ביהדות בחשיבות הרבה המיוחסת לנביא זה; במחקר דברים אלו הובילו להשערות שונות הרואות במקורות של ספר מלכים מקור נבואי.
הופעתו של אליהו היא פתאומית (מלכים א יז), דבר המהווה רמז ואב-טיפוס להעלמותו שאף היא מתרחשת בצורה פתאומית (מלכים ב ב). בסיפורים השונים, במהלך חייו משולבים מעשי ניסים ויציאה מגדר הטבע. סיפורים אלו, וכן הסיפורים על אלישע, שימשו אב-טיפוס בימים מאוחרים לתאר אנשי אלוהים וצדיקים שונים, כמחוללי ניסים, ובעלי יכולות על-טבעיות. תופעה זו מתבטאת ביהדות, במגוון אגדות המתייחסות לדמויות קבליות שונות, כגון האר"י.
דמותו של אליהו מופיעה כאנטיתזה לדמותו של אלישע הנביא תלמידו. אליהו הוא נביא של אש, במובן שהרבה מניסיו קשורים באש והיובש (במעמד הכרמל יורדת אש מהשמים, שליחי המלך שנפגשים איתו נשרפים, הוא גוזר על הארץ שנים של בצורת ועוד). לעומתו אלישע הוא נביא של מים (הוא האיש ש"יצק מים על ידי אליהו" ורבים מנסיו עוסקים במים). אמצעי זה מעצב את דמותו של אליהו כאיש עקש וקיצוני שפועל נגד המערכת ומנסה לשבור אותה כדי ליצור מציאות טובה יותר לעומת אלישע שמסכים לשתף פעולה עם המלכות. בסופו של דבר מעשיו של אליהו נכשלים, ולמרות ההצלחה הזמנית של מעמד הר הכרמל הוא נאלץ לברוח למדבר. בהר חורב, הוא מצטווה להעביר את התפקיד לאלישע ולמשוח שני מלכים שתפקידם יהיה למוטט את ממלכת אחאב.
חלק ממעשיו של אליהו נראים במבט ראשון כאכזריים במיוחד , כך למשל שריפתם באש מן השמיים של שרי החמישים הבאים לעוצרו בפקודת המלך אחזיה. במקרא אין אנו מוצאים התייחסות מפורשת למעשה זה. ייתכן שהעובדה שמיד לאחר מעשה זה מסופר בפרק ב' בספר מלכים על עלייתו של אליהו לשמיים , מלמדת שמעשהו זה היווה שיקול מכריע אצל האל להחליף את אליהו באלישע . אמנם היות ואליהו לא חטא , הוא איננו עוזב את הארץ כדרך כל בשר (ז.א. אליהו לא מת כאחד האדם) אלא עולה בסערה השמיימה .חז"ל לא הסבירו את מעשהו זה של אליהו , אך ר' יצחק אברבנאל בפירושו לנביאים מסביר מעשה זה כנובע מחשש של אליהו שאחזיה ושליחיו רוצים במותו ולכן תקף אותם אליהו בצורה קשה. בכך מוקהה עוקצו של מעשהו הקיצוני של אליהו. כך הסביר גם ר' משה אלשייך את מעשהו זה של אליהו.
תכונתו הדומיננטית ביותר של אליהו היא קנאה עזה לאל ומאבק עיקש במפרי דברו; דוגמה לתכונה זו ניתן לראות בסיפור הגעתו של אליהו לחורב (הר סיני) ודו השיח שהוא מקיים עם ה' שם. לאחר שלן במערה בקרבת הר סיני, ה' שואל את אליהו "מה לך פה אליהו", ואליהו מגיב בתשובה המביעה קנאה לה':
| קַנֹּא קִנֵּאתִי לַיהוָה אֱלֹהֵי צְבָאוֹת, כִּי-עָזְבוּ בְרִיתְךָ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל--אֶת-מִזְבְּחֹתֶיךָ הָרָסוּ, וְאֶת-נְבִיאֶיךָ הָרְגוּ בֶחָרֶב; וָאִוָּתֵר אֲנִי לְבַדִּי, וַיְבַקְשׁוּ אֶת-נַפְשִׁי לְקַחְתָּהּ. | ||
| -- מלכים א', יט' פ"ס י' | ||
בתגובה לתשובתו של אליהו, ה' מצווה אותו לצאת מן המערה ולעמוד לפניו, ואז מעביר לפניו את מלוא כוחו כדי להראות לו כי דרכו - הדרך הקפדנית והקנאית אינה הנכונה למקרה זה:
| וַיֹּאמֶר, צֵא וְעָמַדְתָּ בָהָר לִפְנֵי יְהוָה, וְהִנֵּה יְהוָה עֹבֵר וְרוּחַ גְּדוֹלָה וְחָזָק מְפָרֵק הָרִים וּמְשַׁבֵּר סְלָעִים לִפְנֵי יְהוָה, לֹא בָרוּחַ יְהוָה; וְאַחַר הָרוּחַ רַעַשׁ, לֹא בָרַעַשׁ יְהוָה. יב וְאַחַר הָרַעַשׁ אֵשׁ, לֹא בָאֵשׁ יְהוָה; וְאַחַר הָאֵשׁ, קוֹל דְּמָמָה דַקָּה. יג וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ אֵלִיָּהוּ, וַיָּלֶט פָּנָיו בְּאַדַּרְתּוֹ, וַיֵּצֵא, וַיַּעֲמֹד פֶּתַח הַמְּעָרָה | ||
| -- שם, פ"ס יא' | ||
אולם, גם לאחר מכן, כשה' שואל אותו שוב את שאלתו הראשונית - "מה לך פה אליהו", אליהו עונה את תשובתו הראשונית. אז, כשראה ה' כי לא שיפר את דרכו הקנאית, הכין אותו להכשרת מחליף - אלישע.
[עריכה] אליהו במסורת היהודית
במסורת היהודית מוזכר שמו של אליהו במוצאי שבתות, בליל הסדר ובברית המילה. יש המזהים באזכורים אלו, ובחזרות הרבות על המילים "אליהו הנביא" פעולות מדדטיביות; כך הרב אריה קפלן טוען בספריו לשילוב המדיטציה במסורת היהודית. בשעת ברית מילה נוהגים להכין כסא לכבודו ("כסא של אליהו") מאחר והוא נקרא "מלאך הברית". התפקיד המרכזי ביותר שתופס אליהו הנו בכך, שהמסורת רואה בו את המבשר לקראת בואו של המשיח. אליהו מזוהה כמחייה מתים, כפוסק הלכה ואף במקורות מסוימים כמביאו של המשיח. זיהוי זה מתבסס על הפסוקים:
הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם, אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא--לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא. וְהֵשִׁיב לֵב-אָבוֹת עַל-בָּנִים, וְלֵב בָּנִים עַל-אֲבוֹתָם, פֶּן-אָבוֹא, וְהִכֵּיתִי אֶת-הָאָרֶץ חֵרֶם. (מלאכי ג, כג-כד)
ישנו מדרש בשם "סדר אליהו רבא" ו"סדר אליהו זוטא" (הידוע גם כ"תנא דבי אליהו רבא" ו"תנא דבי אליהו זוטא") שמיוחס לאליהו הנביא[1], אולם ישנם על כך עוררים[2].
[עריכה] אליהו בדתות שונות
בשל כוחו של אליהו להוריד גשמים רואים בו המוסלמים את ה'נביא-הירוק', זה המסמל מים וחיים, נאות-מדבר. הם גם רואים בו 'עבד-פלאי' העושה מעשים תמוהים ובעל יכולת ראיה על טבעית.
בספרות החסידית הוא מופיע בדמויות רבות ושונות. יש והוא לבוש כאיכר גוי, ויש שהוא בעל מלאכה עני. בדרך כלל הוא מתחזה לזקן בעל סבר פנים מאירות. יסוד הפלא שבו קיים כבר בספר מלכים. הוא עולה מנחל כרית בראש חבר-נביאים, מציל נער ממוות, מטיח דברי זעם באיזבל ובאחאב ומצליח להמלט מבלי שיכלאו אותו. הוא מעז לאמר לאחאב "הרצחת וגם ירשת" אחרי שנגזלה נחלתו של נבות היזרעאלי, מוריד גשמי ברכה ועולה השמימה בדרך נס.
אליהו הנביא הוא גם 'ג'ורג הקדוש' בפי הנוצרים. הנוצרים מאמינים שהוא פטרון הטייסים וקדושתם של ההרים הגבוהים. הנזירים הכרמליתים מאמינים כי המסדר הוקם בידי אליהו במערתו בהר הכרמל.
[עריכה] בן אלמוות
מותו של אליהו אינו מתואר בצורה בהירה, אלא מלווה באזכור שאליהו "עלה בסערה השמימה" (מלכים ב, פרק ב); דבר זה הוביל לקביעת המסורת, שאליהו הנו בן-אלמוות, דברים אלו באים לידי ביטוי באבות דרבי נתן (נוסחה ב פרק לח ד"ה שנים עמדו) בקביעה "ואליהו חי וקיים עד שיבוא משיח". עובדת היותו בן החיים, גררה דיונים שונים, השואפים לברר האם מהותו של אליהו שייכת עדיין כבן-אדם טבעי. כך קיים דיון האם אליהו נחשב כמת, ביחס לאשתו, האם היא נחשבת כאלמנה; דיון זה קיים עוד בתקופת הראשונים בספר תרומת הדשן (סימן קב), כשאף אחרונים, כדוגמת הבית שמואל (אהע"ז סי' י"ז ס"ק יא) עוסקים בכך, ואף בדורות האחרונים, כדוגמת ראובן מרגליות (מבוא לספר שאלות ותשובות מן השמים, עמוד לו הערה ב).
[עריכה] כינוייו
אליהו הנביא, מכונה לעיתים בקיצור אליהו, או בתוספת אליהו הנביא. כינוי נוסף לאליהו הוא תשבי, על שם עירו תשב שבגלעד. כינוי נוסף מקובל לאליהו זה זכור לטוב, בשילוב "אליהו זכור לטוב". הפירוש העממי מזהה אף פרוש זה עם הציפייה של בואו של אליהו באחרית הימים, ובכך שאז יזכיר את הטובה שצריכה להתרחש. פרוש מעניין[3] מזהה כינוי זה, בעקבות דבריה של האשה השונמית האומרת לאליהו "באת אלי להזכיר עווני", דברים אלו מזכירים את אליהו בהקשר שלילי, ולכן נצרכת אמירה שאליהו יזכר לדברים חיוביים. כינוי נוסף מתייחס למהותו, כשהוא מוגדר איש האלוהים[4].
[עריכה] התגלויות של אליהו
- ערך מורחב – גילוי אליהו
על פי המסורת לא טעם אליהו "טעם מיתה", עלה בסערה השמימה ונכנס בחייו לגן עדן, ועדיין הוא קיים בגופו ובנפשו. בהצגה הפשטנית אליהו מתגלה לראויים לכך בשני אופנים: א. בלתי לבוש בגופו, כי אם בצורה רוחנית, ואז דינו כמת שפטור מכל המצוות. ב. לבוש בגופו, ואז הוא חייב במצוות ככל אדם מישראל. אף שלמעשה קיימים סוגים שונים של התגלויות, וגישות שונות לתארם.
אליהו יתגלה יום אחד לפני בוא המשיח, כמו שנאמר "הנה אנכי שולח את אליהו הנביא לפני בוא יום ה' הגדול והנורא", ומובטח להם לישראל שלא יבוא לא בערבי שבתות ולא בערבי חגים מפני הטירחה.
[עריכה] "תיקו"
מספר ניכר של מקורות מתייחס לכך שבהופעת אליהו, הוא יברר ספיקות הלכתיים המבוססים על חוסר ידע בעובדות. מכאן גם נובע הביטוי לגבי ממון שקיים מחלוקת לגבי בעלותו: "יהא מונח עד שיבוא אליהו". בעיות רבות בתלמוד מסתיימות במילה: "תיקו", קיצור של המילה "תיקום" שמשמעותה "תעמוד (השאלה)", כלומר לא נוטה לשום צד במחלוקת. יש דורשים את הביטוי כראשי תיבות של "תשבי יתרץ קושיות ובעיות".
[עריכה] אליהו ודמויות שונות
דמותו העוצמתית והכבירה של אליהו הובילה להשוואת דמותו לאישים אחרים, הן במסורת היהודית והן במסורת הנוצרית. גישה השוואתית זו, קיימת ביהדות אף במקרים נוספים, כגון בתאור חייו של יוסף ויעקב. בין השאר זוהה אליהו עם משה, ההשוואה התבססה על מספר נקודות דמיון, כדוגמת הר חורב והשהייה ארבעים יום וארבעים לילה. אולם דווקא בדיקה השוואתית חושפת את ההבדלים, כך בעוד שמשה לימד סניגוריה על עם ישראל בשעה שרצה האל להשמידם (כגון במקרה בפרק לב בספר שמות), אליהו תבע להשמידם על הפרת הברית עם האל; ההבדלים מזהים דמות תקיפה ולוחמנית, החיה את האמת בעולמה הפרטי ורואה מקום לאמת בלבדה, לעומתה עומדת דמותו של משה המנהיג הקשוב לצורכי העם והמתפשר על שאיפות הצדיקות המוחלטת.
במסורת הנוצרית הושוואה אליהו למיסיונרים ובעלי-מופתים שונים, ואף לישו.
[עריכה] הערות שוליים
- ^ על פי המסופר בתלמוד הבבלי, כתובות, קו, א
- ^ ראה באריכות בהקדמתו של מאיר איש שלום למהדורת סדר אליהו רבא וזוטא שבהוצאתו ובהקדמתו של א.י. רוטנשטיין לתנא דבי אליהו המבואר.
- ^ ראובן מרגליות, בהקדמה לספר שאלות ותשובות מן השמים, עמוד לו הערה ג.
- ^ ספרי דברים פיסקא שמב ד"ה אשר ברך; אבות דרבי נתן נוסחה ב פרק לז.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- אליהו, באנציקלופדיה של מקראגשר
