נביא
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נביא, בתקופות הקדומות, אדם בעל כוחות על טבעיים לחיזוי העתיד, שנבעו בשל יכולתו לתקשר עם אל כזה או אחר. אל הנביא היו מגיעים אנשים שרצו להתייעץ בקשר ליעודם או עתידם, דברים שבהווה, או קבלת תמיכה ומזור נפשי. לעיתים רבות מלכים היו מחזיקים בחצרם, נביא מיוחד שייעץ להם מבחינה איסטרטגית. בעוד שבאומות העולם תפקיד הנביא הצטמצם למסירת העתיד וראיית דברים נסתרים, בישראל הנביא אחז בעמדה מוסרית ושיפוטית, והיה בעל תפקידים נוספים: מתווך בין העם לאלוהים, מחנך רוחני ומוכיח בשער, ובשל כך נביאים לעיתים היו בעימות עם העם ומנהיגיו. עם זאת, נראה כי לעיתים עשו בנביא שימוש פרקטי כמו חיפוש אחר אבדות.
תוכן עניינים |
[עריכה] נביא ביוון הקדומה
במיתולוגיה היוונית הנבואה ניתנת על ידי האלים או כהניהם (הבולט שבהם הוא האורקל מדלפי, שנחשב לאתרו של אפולו). תמה מרכזית סביב נושא הנבואה ביון הוא חוסר יכולתו של אדם להימלט מגורלו. מוטיב זה משמש במגוון רב של טרגדיות ומחזות, כגון אדיפוס המלך, אנטיגונה ועוד. ביוון לנביא לא הייתה צריכה להיות יכולות מוסרית או רוחנית מיוחדת, כמו למשל המיתולוגיה על הנביאה קסנדרה שהייתה עלמה צעירה ונחשקת, שקיבלה את מתנת הנבואה לאחר שהאל אפולו פטרון הנבואה חשק בה. בעוד שבתרבות היהודית הגברים תפסו מקום מרכזי בנבואה, ביוון דוקא הנשים נחשבו למובילות של תחום זה.
[עריכה] נביא ביהדות
נביא (נקרא גם "הרואה", "חוזה") הוא אדם שנבחר על ידי ה' לבצע את המשימות שהאל רוצה בהם. בין הנביא לאל מתקיים קשר מיוחד. משמעות השם "נביא" במובן של "ניב שפתיים" כלומר ה"מדבר" אל העם.
ביהדות נחשב לגדול נביאי ישראל משה, שכמותו לא קם עוד. למקום של כבוד הוא זוכה גם בנצרות ובאיסלאם. למעשה משה חרג ממקומם של נביאים מפני שהיה בנוסף מייסד עם, מחוקק ומנהיג פוליטי. במשך תקופה של מאות שנים התנ"ך מתאר שרשרת של נביאים ובני נביאים שמשתלבים בהנהגה של ישראל באופן כזה אחר. ישנם מכתירי מלכים כמו שמואל, ישנם שופטים כמו דבורה. יש שיועצים למלכים כמו חולדה הנביאה. יש המוכיחים בשער כמו אליהו, אלישע ועמוס. ויש החוזים את החורבן כמו ישעיהו וירמיהו.
בתקופת בית שני החלו להעלם הנביאים הקלאסיים. בתלמוד נאמר שאחר חורבן בית שני ניטלה הנבואה מהנביאים וניתנה לילדים ושוטים. כלומר, כל מציאות הנבואה במתכונת המוכרת הייתה רק עד חורבן בית שני. כאשר הנביאים האחרונים היו חגי, זכריה ומלאכי.
הגמרא במסכת מגילה (דף יד ע"א) קובעת, כי "הרבה נביאים עמדו להם לישראל, כפלים כיוצאי מצרים, אלא נבואה שהוצרכה לדורות נכתבה ושלא הוצרכה לא נכתבה". וכך, רק ארבעים ושמונה נביאים ושבע נביאות שאמרו נבואות בעלות משמעות לדורות. בספר שמואל אנו מוצאים ששאול בא לנביא בשביל למצוא אתונות, ומהפסוקים ניכר שדבר זה אף היה לגיטימי באותה תקופה, גם בשל זוטות של חיי היומיום, ולא רק בהקשר לדברים בעלי שמעות מדינית או הסטורית.
לפי תפיסת התלמוד נביא צריך להיות אדם בעל שאר רוח, ויכול להיות נביא רק מי שהוא חכם, גיבור ועשיר. הרמב"ם מזכיר בכתביו מס' פעמים שכתב ספר על נבואה, אף שלא ידוע הרבה על ספר זה.
[עריכה] תפקידי הנביא בישראל
- שליח ה' לעם, המבצע את המשימות שמצווה לו ה'.
- להדריך את העם בדרך הרצויה, ולהחזיר אותם בתשובה.
- להתנבא על העתיד.
[עריכה] ראו גם
| נבואה |
- נבואה
- הקדשה לנבואה
- הנבואה הקלאסית בישראל
- חכם עדיף מנביא
- רוח הקודש
- נביאי האסלאם
- נבואותיו של נוסטרדמוס
[עריכה] קישורים חיצוניים
- המאמר "נבואה עממית ונבואה קלאסית", מאת אבי ורשבסקי
- נביא, באנציקלופדיה של מקראגשר
