Miguel de Cervantes y Saavedra - Don Quijote de la Mancha - Ebook:
HTML+ZIP- TXT - TXT+ZIP

Wikipedia for Schools (ES) - Static Wikipedia (ES) 2006
CLASSICISTRANIERI HOME PAGE - YOUTUBE CHANNEL
SITEMAP
Make a donation: IBAN: IT36M0708677020000000008016 - BIC/SWIFT:  ICRAITRRU60 - VALERIO DI STEFANO or
Privacy Policy Cookie Policy Terms and Conditions
אחאב - ויקיפדיה

אחאב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אחאב
למנין: מלך ישראל השביעי
תקופת מלכות: 871 לפנה"ס - 852 לפנה"ס
משך מלכות: 20 שנה
קודמו: עמרי
המלך שאחריו: אחזיה
נביאי תקופתו: אליהו הנביא

אחאב הוא בנו של עמרי מלך ישראל. היה שותף למלוכה בשנים 873 עד 871 לפני הספירה ומלך בשנים 871 עד 852 לפני הספירה. דגל במדיניות של שלום, פיוס ושיתוף פעולה עם המדינות השכנות. כך למשל חמל על אויבו בן הדד השני, וזכה לעדיפות בקשרים מסחריים איתו. על ימי מלכותו מסופר בהרחבה בספרי מלכים א' וב' אך התנ"ך מתמקד בעיקר בעניני פנים וביחסים בינו לבין אליהו הנביא, ופחות במדיניותו וביחסים בין ישראל לארם בימיו. לדוגמה, התנ"ך מתעלם מקרב קרקר הידוע שבו עצרה ברית בהשתתפות אחאב את הפלישה האשורית.

תיאור הקרב בו נפגע המלך אחאב, מאת דורה
הגדל
תיאור הקרב בו נפגע המלך אחאב, מאת דורה

בימיו התהדקה הברית עם הצידונים בעקבות נשואיו עם איזבל, בתו של אתבעל מלך צידון (מלכים א טז,לא), ומצד שני חיזק אחאב את הברית עם ממלכת יהודה על ידי נישואי עתליה בתו, ליהורם, בנו של יהושפט מלך יהודה (מלכים ב ח,כו). ברית זו חיזקה את מעמדה הכלכלי-מסחרי של הממלכה הצפונית וסיפקה לאחאב אמצעים כספיים למפעלי בנייה ולהגברת יכולתו הצבאית. מאידך אחאב היה בעימות תמידי עם ארם דמשק, בה מלך אז בן-הדד (השני).

תוכן עניינים

[עריכה] מקור שמו

שמו נמצא בכתובת שלמנאסר השלישי באשורית "אחאב הישראלי", וכן בחותמת עברית שנמצא בלכיש "לשבנא אחאב". מקור השם אחאב הוא המילים "אח אב". ישנן דעות שונות במשמעות השם. שטאם סובר שהוא נקרא על שם הדוד הנפטר אח האב ומהוה לו תמורה. דעה אחרת היא שהשם תיאופורי, למשל במשמעות של אח לאב, בהוראה של האב העליון - אלוהים.

[עריכה] מלחמות אחאב

[עריכה] מלחמות אחאב נגד בן הדד השני, מלך דמשק

השם 'בן הדד', אינו שם פרטי, אלא כינוי של מלכי ארם דמשק (כשם ש'פרעה' הוא כינוי למלך מצרים); שמו של בן הדד השני היה הדד-עזר, ואילו שמו של בן הדד השלישי (בן חזאל) הוא מריא (ע"פ מקורות אשוריים).

במקרא מסופר על שלוש מלחמות שנלחם אחאב, אך זמנן של שתי הראשונות אינו ברור דיו. במלחמתו הראשונה, חדר בן הדד השני יחד עם 32 מלכים גרורים אל ממלכת ישראל וצר על שומרון, וכך כתוב בספר מלכים א':

וּבֶן-הֲדַד מֶלֶךְ-אֲרָם קָבַץ אֶת-כָּל-חֵילוֹ וּשְׁלֹשִׁים וּשְׁנַיִם מֶלֶךְ אִתּוֹ וְסוּס וָרָכֶב וַיַּעַל וַיָּצַר עַל-שֹׁמְרוֹן וַיִּלָּחֶם בָּהּ... וַיֹּאמֶר לוֹ כֹּה אָמַר בֶּן-הֲדַד כַּסְפְּךָ וּזְהָבְךָ לִי-הוּא וְנָשֶׁיךָ וּבָנֶיךָ הַטּוֹבִים לִי-הֵם. וַיַּעַן מֶלֶךְ-יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר כִּדְבָרְךָ אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ לְךָ אֲנִי וְכָל-אֲשֶׁר-לִי... וַיַּעַן מֶלֶךְ-יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר דַּבְּרוּ אַל-יִתְהַלֵּל חֹגֵר כִּמְפַתֵּחַ... וַיֵּצְאוּ בַּצָּהֳרָיִם וּבֶן-הֲדַד שֹׁתֶה שִׁכּוֹר בַּסֻּכּוֹת הוּא וְהַמְּלָכִים שְׁלֹשִׁים-וּשְׁנַיִם מֶלֶךְ עֹזֵר אֹתוֹ... וַיַּכּוּ אִישׁ אִישׁוֹ וַיָּנֻסוּ אֲרָם וַיִּרְדְּפֵם יִשְׂרָאֵל וַיִּמָּלֵט בֶּן-הֲדַד מֶלֶךְ אֲרָם עַל-סוּס וּפָרָשִׁים. וַיֵּצֵא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וַיַּךְ אֶת-הַסּוּס וְאֶת-הָרָכֶב וְהִכָּה בַאֲרָם מַכָּה גְדוֹלָה. וַיִּגַּשׁ הַנָּבִיא אֶל-מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר לוֹ לֵךְ הִתְחַזַּק וְדַע וּרְאֵה אֵת אֲשֶׁר-תַּעֲשֶׂה כִּי לִתְשׁוּבַת הַשָּׁנָה מֶלֶךְ אֲרָם עֹלֶה עָלֶיךָ.
-- מל"א כ, א-כב


דרישתו המשפילה של בן-הדד מאחאב (פס' ג-ו), יחסו היהיר כלפי העם והמלך (פס' י-יא), ושיתופם של נציגי העם, "זקני הארץ", במערכה להצלת שומרון – כל אלו הביאו להתלכדות העם סביב אחאב, ולהתלהבות לאומים שבה תמכו גם הנביאים (פס' יג-יד,כח). אחאב הובס, אולי בגלל שהופתע מהמתקפה, ובן הדד הטיל מצור על העיר שומרון. לאחאב נותרו רק "נערי שרי המדינות" (פס' יד), מושג לא ברור שמשמעו כנראה נושאי הכלים של שרי המדינות, שנמצאים בתחילת הכשרתם הצבאית. בניגוד לציפיות כוח קטן זה הצליח להפתיע את הארמים ולהנחיל להם תבוסה. הצלחה זו הסירה מעל שומרון את הסכנה המיידית, אך לא פתרה את הבעיה לטווח ארוך יותר. ואכן, שנה לאחר מכן כינס בן הדד ב' שנית את צבאו ונערך בעיר אפק, ככל הנראה פיק בגולן, או תל עין גב. גם בקרב זה הצליח אחאב להכות את הארמים, ונצחון זה הביא לשינוי ביחסים בין הצדדים – בן הדד ב' התחייב להחזיר לאחאב את הערים שנלקחו מידי עמרי אביו, ולהעניק לסוחרי ישראל זכויות סחר ("חוצות") בדמשק:

וַיְהִי לִתְשׁוּבַת הַשָּׁנָה וַיִּפְקֹד בֶּן-הֲדַד אֶת-אֲרָם וַיַּעַל אֲפֵקָה לַמִּלְחָמָה עִם-יִשְׂרָאֵל... וַיַּכּוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל אֶת-אֲרָם מֵאָה-אֶלֶף רַגְלִי בְּיוֹם אֶחָד. וַיָּנֻסוּ הַנּוֹתָרִים אֲפֵקָה אֶל-הָעִיר וַתִּפֹּל הַחוֹמָה עַל-עֶשְׂרִים וְשִׁבְעָה אֶלֶף אִישׁ הַנּוֹתָרִים וּבֶן-הֲדַד נָס וַיָּבֹא אֶל-הָעִיר חֶדֶר בְּחָדֶר... וַיֹּאמְרוּ עַבְדְּךָ בֶן-הֲדַד אָמַר תְּחִי-נָא נַפְשִׁי וַיֹּאמֶר הַעוֹדֶנּוּ חַי אָחִי הוּא... וַיֵּצֵא אֵלָיו בֶּן-הֲדַד וַיַּעֲלֵהוּ עַל-הַמֶּרְכָּבָה. וַיֹּאמֶר אֵלָיו הֶעָרִים אֲשֶׁר-לָקַח-אָבִי מֵאֵת אָבִיךָ אָשִׁיב וְחֻצוֹת תָּשִׂים לְךָ בְדַמֶּשֶׂק כַּאֲשֶׁר-שָׂם אָבִי בְּשֹׁמְרוֹן וַאֲנִי בַּבְּרִית אֲשַׁלְּחֶךָּ וַיִּכְרָת-לוֹ בְרִית וַיְשַׁלְּחֵהוּ
-- מל"א כ,כו-לד


[עריכה] חיזוק האחיזה הישראלית במישור מואב

תבוסת הארמים איפשרה לאחאב לשוב ולחזק את האחיזה הישראלית במישור מואב, כפי שניתן ללמוד ממצבת מישע. אחאב ביצר מספר יישובים בצפון ממלכתו, ביניהם יהץ, והבטיח את הקשר בין מרכז הממלכה למישור מואב על ידי ביצור יריחו (מל"א טז,לד), החולשת על מעברות הירדן. אלא שעתה החל להסתמן איום חדש על ממלכת ישראל – התפשטותה של ממלכת אשור תחת שלטונו של שלמנאסר ג'. איום זה ומלחמתו השלישית של אחאב נגד ארם, הם שמנעו, ככל הנראה, מאחאב לנסות ולהשתלט מחדש על ארץ מואב.

[עריכה] ההתנגשות הראשונה בין ישראל לאשור – קרב קרקר (853 לפנה"ס)

האיום האשורי החל להסתמן עוד בימי אשור נצירפל השני, אביו של שלמנאסר השלישי, שהצליח לחדור עד לחוף הים התיכון באזור צפון הלבנון. אלא שפשיטה עמוקה זו באה בהפתעה על מדינות סוריה והם לא הציבו חזית נגד אשור. עתה המצב היה שונה – איומה של אשור על מדינות סוריה הפך לאיום שיש להיערך לקראתו. איומה של אשור על סוריה וארץ ישראל, הניע את מלכי ארם, חמת וישראל להתאחד תחת ברית אחת, ואליהם צירפו שליטים זעירים אחרים. הברית, שנקראה בכתובות האשוריות 'ברית 12 מלכי חוף הים', ושידיעות עליה קיימות רק ממקורות אשוריים (המקרא, שאין מטרתו סיפור ההיסטוריה, מתעלם מעצירת החזית האשורית על ידי אחאב) הורכבה, לפי התעודות, מהגורמים הבאים:

  1. הדד-עזר מארם דמשק עם 1200 מרכבות, 1200 פרשים ו-20 אלף רגלים.
  2. אירחולני מחמת עם 700 מרכבות, 700 פרשים ו-10 אלף רגלים.
  3. אחאב מישראל עם 2000 מרכבות (!) ו-10 אלף רגלים.
  4. מלך גבל עם 500 רגלים.
  5. מלך מצרים עם אלף רגלים.
  6. מלך ערקה עם 10 מרכבות ו-10 אלף רגלים.
  7. מתינו-בעיל מארווד עם 200 רגלים.
  8. מלך אוסנו עם 200 רגלים.
  9. אדונו-בעיל משיאנה עם 30 מרכבות ואלף (או 10 אלף) רגלים.
  10. גינדיבו הערבי עם אלף גמלים.
  11. בעשא 'בן רחוב' מהר אמנה.

סה"כ 3940 מרכבות, 1900 פרשים, 1000 גמלים וכ-53 אלף רגלים.

הסופר האשורי, שסימני רשלנותו ניכרים יפה בכתובת, מזכיר רק 11 בעלי ברית, למרות שהוא מכנה אותם בשם כולל "12 מלכי ח'ת וחוף הים" מספר פעמים. היקף צבאו של שלמנאסר השלישי לא נמסר, אך לגבי מסע מאוחר יותר שערך, השתמרה הידיעה כי הוא מנה 120 אלף איש. בשנת 853 לפנה"ס נפגשו הכוחות בקרב קרקר. למרות הצהרתו של שלמנאסר שניצח בקרב, מסתבר שזה הסתיים ללא הכרעה, כפי שניתן ללמוד מן העובדה ששלמנאסר נאלץ לחזור לאזור שוב ושוב, בשנים 849, 848, ו-845, בהן התייצבה נגדו ברית 12 המלכים. יתרה מזו, בשנת 842 יצא שלמנאסר לאזור האמנוס בצפון סוריה בלא להתמקד בכיבוש דרום סוריה. רק ב-841 הצליח שלמנאסר להתגבר על חלק מבעלי הברית.

יש לזכור, שההיסטוריונים הקדומים נטו להפריז בגודל הכוחות וסביר להניח שהכח האמיתי היה בערך 25 אחוז מהמתואר.

לאחר קרב קרקר, משהוסר האיום האשורי, חזר שוב העימות בין ישראל וארם. אחאב, בתמיכת יהושפט מלך יהודה, יצא ב-852/1 אל רמות גלעד כדי להחזירה לשלטון ישראל:

וַיֵּשְׁבוּ שָׁלֹשׁ שָׁנִים אֵין מִלְחָמָה בֵּין אֲרָם וּבֵין יִשְׂרָאֵל. וַיְהִי בַּשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁית וַיֵּרֶד יְהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ-יְהוּדָה אֶל-מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל. וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ-יִשְׂרָאֵל אֶל-עֲבָדָיו הַיְדַעְתֶּם כִּי-לָנוּ רָמֹת גִּלְעָד וַאֲנַחְנוּ מַחְשִׁים מִקַּחַת אֹתָהּ מִיַּד מֶלֶךְ אֲרָם. וַיֹּאמֶר אֶל-יְהוֹשָׁפָט הֲתֵלֵךְ אִתִּי לַמִּלְחָמָה רָמֹת גִּלְעָד וַיֹּאמֶר יְהוֹשָׁפָט אֶל-מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל כָּמוֹנִי כָמוֹךָ כְּעַמִּי כְעַמֶּךָ כְּסוּסַי כְּסוּסֶיךָ
-- מל"א כב,א-ד.


אולם אחאב מצא את מותו בקרב זה וצבא ישראל נסוג אל שומרון.

מסתבר, שהברית בין אחאב לבן הדד השני בטלה מיד לאחר הניצחון בקרקר. בכתובות האשוריות נזכר אחאב כחבר בברית '12 מלכי חוף הים' רק בכתובת המונוליט מכורח' ורק לגבי קרב קרקר ב-853. בקרבות המאוחרים יותר שניהל שלמנאסר (849, 848, 845) נגד ברית זו, לא נזכר יותר מלך ישראל ולכן יש יסוד סביר להניח שישראל לא נטלה יותר חלק בברית זו, ולפיכך גם אין לתלות את הצלחתו של שלמנאסר ב-841 בפירוקה של ברית דמשק-ישראל עם מהפכת חזאל הארמי.

[עריכה] ראו גם

[עריכה] קישורים חיצוניים

מלכי ישראל ושנת עלייתם לכס המלוכה
ירבעם - נדב - בעשא - אלה - זמרי - תבני - עמרי - אחאב - אחזיה- יורם
928 907 906 883 882/1 882/1 882 871 852 851
יהוא - יואחז - יואש - ירבעם השני - זכריה - שלום - מנחם - פקחיה - פקח - הושע
842 814 800 784 748 748 747/6 737/6 735/4 733/2
Static Wikipedia 2008 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu -

Static Wikipedia 2007 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu -

Static Wikipedia 2006 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu -

Sub-domains

CDRoms - Magnatune - Librivox - Liber Liber - Encyclopaedia Britannica - Project Gutenberg - Wikipedia 2008 - Wikipedia 2007 - Wikipedia 2006 -

Other Domains

https://www.classicistranieri.it - https://www.ebooksgratis.com - https://www.gutenbergaustralia.com - https://www.englishwikipedia.com - https://www.wikipediazim.com - https://www.wikisourcezim.com - https://www.projectgutenberg.net - https://www.projectgutenberg.es - https://www.radioascolto.com - https://www.debitoformtivo.it - https://www.wikipediaforschools.org - https://www.projectgutenbergzim.com