נביאים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נביאים הוא שמו של המדור השני בתנ"ך, בו מצויים הספרים המתארים את קורות ישראל לאחר נדודי המדבר, וספרי הנביאים.
הכינוי נביא נכון ביחס למי שנושא את דבר האל. על פי המסורת, נכתבו כל ספרי התנ"ך בידי נביאים או בהשראה אלוהית. עם זאת, חלק מן הנביאים נשאו נאומים בעלי אופי קונקרטי יותר משאר ספרי התנ"ך, והם עומדים כסוגה מקראית בפני עצמם. החלק המכונה נביאים מתבסס על דברי הנביאים הללו, ומביא במקביל גם את קורות עם ישראל בתקופה שבה פעלו אותם הנביאים.
ספרי הנביאים מתחלקים לרוב לשלוש חטיבות, שחלוקתן אינה כרונולוגית, אלא תוכנית ועניינית:
- נביאים ראשונים, הכולל את ספר יהושע, ספר שופטים, ספר שמואל וספר מלכים.
- נביאים אחרונים, הכולל את ספר ישעיה, ספר ירמיה וספר יחזקאל.
- תרי עשר, הכולל את הושע, יואל, עמוס, עובדיה, יונה, מיכה, נחום, חבקוק, צפניה, חגי ,זכריה ומלאכי.
[עריכה] ספרי הנביאים
להלן רשימת ספרי התנ"ך המצויים במדור נביאים. המסורת המקובלת לגבי עורכיהם של הספרים מוזכרת בתלמוד (מסכת בבא בתרא יד-טו):
- ספר יהושע - נערך בידי יהושע בן נון.
- ספר שופטים - נערך בידי שמואל.
- ספר שמואל - נערך בידי שמואל. כיום מקובלת החלוקה הנוצרית לשנים: שמואל א' ושמואל ב'.
- ספר מלכים - נערך בידי הנביא ירמיהו. כיום מקובלת החלוקה הנוצרית לשנים: מלכים א' ומלכים ב'.
- ספר ישעיה - נערך בידי חזקיה וסיעתו.
- ספר ירמיהו - נערך בידי ירמיהו.
- ספר יחזקאל - נערך בידי אנשי כנסת הגדולה.
[עריכה] תרי עשר
לספרי הנביאים נוסף מעין "מדור" אשר נקרא תרי עשר (שנים-עשר, בארמית), והוא קיבוץ של שנים עשר נביאים אשר סודרו על-ידי אנשי כנסת הגדולה.