צידון
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
צידון (ערבית: صيدﺍ) היא העיר השלישית בגודלה בלבנון. היא שוכנת לחופו של הים התיכון, כ-48 קילומטר מדרום לביירות וכ-40 קילומטר מצפון לצור. העיר מהווה מרכז תעשייתי ומסחרי חשוב, וממוקמים בה בתי זיקוק ומסוף נפט המובל מחצי האי ערב לים התיכון. צידון נזכרת לראשונה בסביבות המאה ה-14 לפני הספירה, ומאוחר יותר גם בתנ"ך. בסוף האלף הראשון לפנה"ס הייתה צידון אחת מהערים הפיניקיות החשובות, אך היא איבדה את הבכורה בפיניקיה לטובת צור. העיר עברה תהפוכות רבות ונשלטה בידי כובשים שונים - החל מהאימפריה הרומית, דרך המוסלמים, הצלבנים במסעי הצלב ועברה כיבושים נוספים בעת החדשה עד להקמת לבנון, ולאחריה במהלך מלחמת האזרחים ובמלחמת שלום הגליל.
ניתן לראות את החומה שהוקמה בעיר בימי הצלבנים וכן מצודה צלבנית היושבת על אחד האיים הסמוכים לעיר.
האוכלוסייה מונה כ-200 אלף תושבים, רובם מוסלמים שיעים, וחלקם סונים או נוצרים. בעקבות מלחמת העצמאות ברחו אליה פליטים פלסטינים.
