אברהם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

אברהם, המכונה גם אברהם העברי ^[1] ועל ידי היהודים אברהם אבינו, היה הראשון שבין שלושת האבות במקרא.

אברהם בעקדת יצחק, ציור של לורן דה להיר, 1650

תוכן עניינים

1 דמותו של אברם (אברהם) במקרא
2 דמותו של אברהם בחז"ל
3 אברהם אבינו על פי הרמב״ם
4 תיארוך שנות קיומו של אברהם אבינו
5 אברהם אבינו באיסלאם
6 ראו גם
7 קישורים חיצוניים
8 הערות שוליים

[עריכה] דמותו של אברם (אברהם) במקרא

[עריכה] ראשית דרכו של אברם (אברהם)

על פי המסופר במדרשים, עקב סירובו לעבוד אלילים נקלע אברהם לעימות עם נמרוד מלך אור כשדים. לאחר שהושלך לכבשן האש וניצל בנס.

[עריכה] המסע לארץ כנען

המקרא בספר בראשית מתחיל בכך שתרח עוזב את אור כשדים עם אברם (לימים אברהם), אשתו של אברם שרי (לימים שרה) ובן אחיו לוט, במגמה להגיע לארץ כנען, אבל משתקע בחרן. בעוד אביו של אברם חי, נגלה אליו אלוהים ומצווה עליו ללכת לארץ כנען, היא ארץ ישראל, בציווי המפורסם "לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך..." (בראשית י"ב 1) ומובטח לו שייהפך שם לאביה של אומה גדולה. בגיל 75, לקח אברם את אשתו ואת אחיינו לוט אשר בסביבות שכם, ובנה שם מזבח לשם ה'. לאחר מכן המשיך אברם דרומה, ומגיע אל בין היישובים בית אל והעי, וגם שם בנה מזבח. בהמשך, המשיך אברם לנסוע דרומה.

[עריכה] ירידת אברם (אברהם) מצריימה

עקב רעב כבד בארץ, ירד אברם למצרים, ושם ביקש מאשתו שתאמר שאחותו היא, פן יהרגו אותו על מנת לקחתה. ואכן, פרעה לקח אותה, ואף העשיר תמורתה את אברם. רק בעקבות "נגעים גדולים" שבאו עליו ועל ביתו על ידי ה', החזיר אותה פרעה לאברם, נזף בו על ההטעיה ושילח אותו ואת כל אשר לו.

[עריכה] ההיפרדות מלוט

אברם חזר לארץ כנען, אל המקום שבו היה קודם לכן (בין בית אל לעי), עשיר ביותר. מכיון שגם לוט בן אחיו היה בעל מקנה רב, נוצר סכסוכים בין רועי אברם לרועי לוט. עקב כך הציע לו אברם להיפרד מעליו, ולוט בחר לשבת באזור סדום ועמורה, שהיה אז פורה ביותר.

לאחר היפרדותו מלוט נגלה ה' אל אברהם, והבטיח לו את כל ארץ כנען, וצאצאים כעפר הארץ (בעת הזו היה עדיין אברם ללא בנים). ה' קרא אליו לקום ולהתהלך בארץ כדי לממש את ההבטחה, ואברם נענה לקריאה, והגיע בנדודיו עד אלוני ממרא שליד העיר חברון. גם שם בנה אברם מזבח לשם ה'. באזור זה כורת אברם, ככל הנראה, ברית עם היושבים שם - ענר, אשכול וממרא.

[עריכה] מלחמת ארבעת המלכים את החמישה

המלאכים מבקרים את אברהם לפני הפיכת סדום. ציור מאת גוסטב דורה.

בשבתו של לוט בסדום אירעה מלחמה בין ארבעה מלכים מאזור ארם נהריים לבין חמשת מלכי אזור סדום ועמורה, המכונה מלחמת ארבעת המלכים את החמישה. במהלך המלחמה שבו ארבעת המלכים מארם נהריים גם את לוט. אברם נחלץ לעזרתו, ויחד עם 318 מבני ביתו רדף אחרי המלכים המנצחים עד צפונה מדמשק, והחזיר את כל השבויים, כולל לוט בן אחיו. המאורע הזה נתן לו פרסום וכבוד רב בקרב מלכי האזור, כולל מלך סדום המנוצח אשר הציע לאברם את כל השלל (הצעה שאותה דוחה אברם בתוקף, מלבד לקיחת חלקם של הלוחמים ובעלי בריתו), וכולל מלכיצדק, מלך העיר שלם (ככל הנראה, ירושלים הקדומה), המוגדר כ"כהן לאל עליון".

[עריכה] ברית בין הבתרים

לאחר מכן, התחוללה ברית בין הבתרים, שבהם כורת אברם ברית עם ה', על בשורת הצאצאים ובשורת הבטחת הארץ.

[עריכה] לקיחת הגר ולידת ישמעאל

שרי, אשתו של אברם, הייתה עקרה, ולפיכך לקח אברם, מקץ עשר שנים לישיבתם בארץ כנען, את הגר אמתה לאישה. במהלך ההריון מקילה הגר את ראשה כלפי שרי. שרי בתגובה מענה את האמה וזו בורחת אל המדבר. שם נגלה אליה מלאך האלוהים ומבטיח לה שמבנה תצא אומה גדולה, ואומר לה לשוב אל שרי ולקרוא לבן הנולד לה ישמעאל. הגר אכן חזרה אל שרי, וילדה את ישמעאל. באותו זמן היה אברם בן 86 שנה (בראשית טז). שנים לאחר מכן ולאחר הולדת יצחק שרה נוכחת שישמעאל מהווה השפעה רעה על יצחק (ועל פי המדרשים אף מאיים במעשים על קיומו). שרי (כעת שרה) דורשת מאברהם לגרש את הגר ובנה. אברהם אינו שש לגרשם אך לאחר שנאמר לו ששרה אכן צודקת הוא משלח את הגר ובנה (בראשית כא).

[עריכה] ברית המילה והחלפת שמם של אברם ושרי

בגיל 99 מתגלה ה' אל אברם, מבטיח לו בן מאשתו שרי, ומחליף את שמו לאברהם ואת שמה של שרי לשרה. כן מצווה אברהם לבצע ברית מילה לו ולכל בני ביתו.

[עריכה] המשך חיי אברם

בסוף ימיו זוכה אברהם לצאצאים, ישמעאל ויצחק. הראשון מהגר והשני משרה. לפי דרישת שרה ובהסכמה אלוהית מגורשים הגר וישמעאל, ויצחק נבחר להמשיך את דרכו.

על פי המסופר בבראשית כה, א, נשא אברהם לעת זקנתו אשה נוספת ושמה קטורה, אחרי מות שרה אשתו. היא ילדה לו שישה בנים: זמרן, יקשן, מדן, מדין, ישבק ושוח. על פי חז"ל, קטורה היא בעצם הגר.

[עריכה] עקדת יצחק

אברהם נדרש להראות את נאמנותו לאל בעשרה נסיונות ובראשם עקדת יצחק שבה הצטווה להקריב את יצחק בנו לקורבן לאלוהים. אולם לבסוף נותר יצחק לחיות והאיל הוקרב במקומו. עקדת יצחק נחשבת לאחד האירועים המכוננים של היהדות. מחד, היא מהווה סמל היסטורי למסירות שעל היהודי להפגין כלפי אלוהיו, ומצד שני, משתמע ממנה שבסופו של דבר אין האל חפץ בקורבנות אדם.

[עריכה] דמותו של אברהם בחז"ל

הפסוקים הראשונים הידועים לנו על אברהם אינם מפרטים את הסיבה לכך שה' התגלה אליו. התורה פותחת את סיפורו של אברהם באמצע חייו - בשנתו השבעים וחמש, ואשר על כן רבות התמיהות: מהי ראשיתו של הסיפור? מדוע בחר ה' באברהם ושלח אותו להתהלך בארץ? במה שונה אברהם אבינו מעשרים הדורות שהיו מכעיסים ובאים? ואף אם נצליח להתחקות אחר קורות חייו של אברהם לפני שהתגלה אליו ה', עדיין נשאלת השאלה - מדוע לא פירשה התורה את פשר בחירתו של אברהם? במקומות רבים, המקרא סותם ואינו מפרט אירועים המהווים סיבה להתרחשויות המתוארות. כך במקרה שלנו: אין שום הסבר לכך שתרח יצא לפתע מאור כשדים, ולכך שהקב"ה בחר באברהם. חז"ל, כפרשני מקרא, באו לפרש את הסתום, ולשם כך יצרו אגדות ה'משלימות' את הפערים שמותיר המקרא. כיון שהתורה איננה כותבת על מה ולמה נבחר אברהם, עלינו לפנות לדברי חז"ל. שני סיפורים מספר לנו המדרש (בראשית רבה ל"ח, יג) על חיי אברהם בשבעים וחמש שנותיו הראשונות :

א. וימת הרן על פני תרח אביו - רבי חייא בר בריה דרב אדא דיפו: תרח עובד צלמים היה. פעם אחת יצא למקום מסוים, והושיב את אברהם מוכר תחתיו. היה בא בן-אדם ורוצה לקנות (פסל). אמר לו: בן כמה שנים אתה? היה אומר לו: בן חמישים או ששים. היה אומר לו: 'וי לו לאותו אדם שהוא בן שישים וצריך לעבוד לפסל בן יומו', והיה מתבייש (אותו אדם) והולך לו. פעם אחת באה אישה אחת והביאה בידה קערת סולת. אמרה לו: הא לך, הקרב לפני הפסילים. קם (אברהם), נטל פטיש בידו, שבר את כל הפסילים ונתן הפטיש ביד הגדול שביניהם. כיון שבא אביו, אמר לו: מי עשה להם כך? אמר לו: באה אישה אחת והביאה להם קערת סולת ואמרה לי להקריב לפניהם. הקרבתי לפניהם, זה אמר - אני אוכל ראשון, וזה אמר - אני אוכל ראשון. קם הגדול שביניהם, נטל פטיש ושברם. אמר לו: מה אתה משטה בי, האם יודעים הם? אמר לו: ולא ישמעו אזניך מה שפיך אומר?!

ב. נטלו ומסרו לנמרוד. אמר לו: עבוד לאש. אמר לו אברהם: ואעבוד למים, שמכבים את האש? אמר לו נמרוד: עבוד למים! אמר לו: אם כך, אעבוד לענן, שנושא את המים? אמר לו: עבוד לענן! אמר לו: אם כך, אעבוד לרוח, שמפזרת עננים? אמר לו: עבוד לרוח! אמר לו: ונעבוד לבן אדם, שסובל הרוחות? אמר לו: מילים אתה מכביר, אני איני משתחוה אלא לאוּר - הרי אני משליכך בתוכו, ויבא אלוה שאתה משתחוה לו ויצילך הימנו! היה שם הרן עומד. אמר: מה נפשך, אם ינצח אברהם - אומַר 'משל אברהם אני', ואם ינצח נמרוד - אומַר 'משל נמרוד אני'. כיון שירד אברהם לכבשן האש וניצול, אמרו לו: משל מי אתה? אמר להם: משל אברהם אני! נטלוהו והשליכוהו לאור, ונחמרו בני מעיו ויצא ומת על פני תרח אביו. וכך נאמר: וימת הרן על פני תרח אביו.

על פי מסכת אבות התנסה אברהם בעשרה נסיונות מאת האלוהים ועמד בכולם. האחרון הינו עקדת יצחק, אברהם עמד בניסיון. על פי האגדה, לאחר ששמעה שרה על דרישת האלוהים פרחה ממנה נשמתה ומתה.

כאשר רצו חז"ל לתאר את דמותו הרוחנית של אברהם אבינו הם תיארו אותו כך:

"כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ שְׁלשָׁה דְבָרִים הַלָּלוּ, עַיִן טוֹבָה, וְרוּחַ נְמוּכָה, וְנֶפֶשׁ שְׁפָלָה, מִתַּלְמִידָיו שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ..." (מסכת אבות פרק ה)

[עריכה] אברהם אבינו על פי הרמב״ם

דמותו של אברהם בעיני המסורת מתוארת בתמצית בפסקה אחת במשנה תורה לרמב"ם:

"כיון שנגמל איתן זה, התחיל לשוטט בדעתו והוא קטן, ולחשוב ביום ובלילה, והיה תמיה: היאך אפשר שיהיה הגלגל הזה נוהג תמיד, ולא יהיה לו מנהיג; ומי יסבב אותו, לפי שאי אפשר שיסבב את עצמו. ולא היה לו לא מלמד ולא מודיע דבר, אלא מושקע באור כשדים בין עובדי עבודה זרה הטיפשים.

ואביו ואמו וכל העם עובדים עבודה זרה, והוא היה עובד עימהן. ולבו משוטט ומבין, עד שהשיג דרך האמת, והבין קו הצדק, מדעתו הנכונה; וידע שיש שם אלוה אחד, והוא מנהיג הגלגל, והוא ברא הכול, ואין בכל הנמצא אלוה חוץ ממנו. וידע שכל העם טועים, ודבר שגרם להם לטעות, זה שעובדים את הכוכבים ואת הצורות, עד שאבד האמת מדעתם; ובן ארבעים שנה, הכיר אברהם את בוראו.

כיון שהכיר וידע, התחיל להשיב תשובות על בני אור כשדים ולערוך דין עימהם, ולומר שאין זו דרך האמת, שאתם הולכים בה. ושיבר הצלמים, והתחיל להודיע לעם, שאין ראוי לעבוד אלא לאלוה העולם, ולו ראוי להשתחוות ולהקריב ולנסך--כדי שיכירוהו כל הברואים הבאים; וראוי לאבד ולשבר כל הצורות, כדי שלא יטעו בהן כל העם, כמו אלו שהן מדמין, שאין שם אלוה אלא אלו.

כיון שגבר עליהם בראיותיו, ביקש המלך להורגו; נעשה לו נס, ויצא לחרן. והתחיל לעמוד ולקרות בקול גדול לכל העם, ולהודיעם שיש אלוה אחד לכל העולם, ולו ראוי לעבוד. והיה מהלך וקורא ומקבץ העם מעיר לעיר ומממלכה לממלכה, עד שהגיע לארץ כנען, והוא קורא, שנאמר "ויקרא שם בשם ה', אל עולם" (בראשית כא,לג).

וכיון שהיו העם מתקבצין לו ושואלין לו על דבריו, היה מודיע לכל אחד ואחד לפי דעתו עד שיחזירהו לדרך האמת, עד שנתקבצו אליו אלפים ורבבות, והם אנשי בית אברהם. ושתל בליבם העיקר הגדול הזה, וחיבר בו ספרים. והודיעו ליצחק בנו, וישב יצחק מלמד ומחזיר; ויצחק הודיעו ליעקב ומינהו ללמד, וישב מלמד ומחזיר כל הנלווים אליו".

[עריכה] תיארוך שנות קיומו של אברהם אבינו

לפי הכרונולוגיה המקראית, אברהם אבינו נולד כנראה בעיר אור כשדים לאביו תרח בשם אברם, בשנת א'תתקמ"ח (1948) לבריאת העולם (1812 לפני הספירה), והיה בן הדור העשרים לאדם הראשון. יש הסוברים (רמב"ן בראשית יא, כח), על פי המדרש שאברהם נולד דווקא בעיר "כותא".

בכרונולוגיה הארכיאולוגית של המקרא חלוקות הדעות. חלק מהחוקרים טוענים לתאריך שונה עד כדי הפרש של מאות שנים כאשר אחרים מפקפקים בקיומו של אברהם, אשר לו אין שום עדויות ממקורות חוץ מקראיים, וכאשר מופיעים בסיפור מלכים של ערים שכנראה לא היו כלל קיימות בתקופה המיוחסת לו במסורת. לעומת זאת ישנם הטוענים שאי מציאת הוכחה אינה ראיה לשלילתו. אחרים טוענים שדוקא יש הוכחות מספקות לקיומם של האבות וזאת לאור ממצאים ארכיאולוגיים המראים כי המידע אודות הנהגים והחוקים בספר בראשית דומה למתקבל מן התעודות בנות התקופה. אחד התומכים בהיסטוריות העקרונית של סיפורי האבות הוא ויליאם פ. אולברייט, אשר אמר: "נעשה יותר ויותר ברור שהמסורות מעידן האבות אשר נשמרו בספר בראשית משקפות בדיקנות ראויה לציון את התנאים ששררו באמצע תקופה הברונזה ובמיוחד בין השנים 1800-1500 לפני הספירה" (אונגר 1973, עמ' 121).

[עריכה] אברהם אבינו באיסלאם

גם בדת האיסלאם, לאברהם (אלח'ליל - האהוב) מקום חשוב והוא נתפס כאחד מהנביאים. כאביו של ישמעאל הוא נתפס גם כאבי האומה הערבית. חג הקורבן מציין את עקדת ישמעאל (ולא יצחק, לפי האמונה המוסלמית) בידי אברהם.