שרה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שָׂרָה אמנו הייתה הראשונה מבין ארבע האמהות ואשת אברהם אבינו. סיפורה מופיע בתורה בספר בראשית פרקים י"א עד כ"ג.
תוכן עניינים |
[עריכה] נדודים
שמה הראשון- שרי. נישאה לאברם עוד כשגרו באור כשדים, והצטרפה למסע המשפחתי של משפחת אברם אל ארץ כנען. המשפחה לא הגיעה במסע זה לארץ כנען אלא נעצרה בחרן. בגיל 65, הצטרפה שרי אל מסעו של אברם אל הארץ אשר יראה לו האל, ארץ כנען. למסע זה לוקחים עמם שרי ואברם גם אנשים נוספים שהצטרפו אליהם בחרן, ביניהם לוט, אחיינו של אברם, ואת רכושם. בארץ כנען נסעה פמליתו של אברם משכם בצפון, דרומה לאזור בית אל, ומשם- לנגב. רעב בארץ הוביל אותם למסע למצרים. אברם חשש שחייו יהיו בסכנה במצרים בגלל יופיה של שרי, וביקש ממנה לומר למצרים שהיא אחותו. חששו של אברהם התקיים - פרעה, מלך מצרים, לקח אותה והביא לאברם מתנות רבות עבורה. צרות שונות החלו לפקוד את פרעה וביתו עד שהבין כי שרי היא אשתו של אברם, כעס על אברם, החזיר לו את שרי ושלח אותו. המשפחה נדדה חזרה לנגב ולאזור בית אל, שם נפרדו אברם ושרי מלוט.
[עריכה] הציפייה לבן
במהלך המסע, הבטיח האל את ארץ כנען לאברם ולזרעו. כששרי הגיעה לגיל 75 היא התיאשה מללדת ונתנה לאברם את שפחתה הגר, כדי שיהיה לאברם ילד. הגר הרתה והחלה לזלזל בשרי. שרי התלוננה עליה לאברם ואברם החליט לא להתערב. שרי עינתה את הגר עד שזו ברחה. לאחר חזרתה של הגר נולד להגר בן- ישמעאל. כשהיה ישמעאל בן שלוש עשרה, נגלה האל אל אברם ואמר לו שההבטחה שהבטיח לו, שיהיו לו צאצאים רבים ולהם תהיה הארץ, תתקים בבן העומד להיוולד לשרי, יצחק, ולא בישמעאל. אברם מתקשה להאמין ומבקש שתתקיים ההבטחה בישמעאל, והאל חוזר ומדגיש כי ההבטחה תתקיים ביצחק. במקביל, משנה האל את שמותיהם של אברם ושרי לאברהם ושרה. באחד הימים הגיעו שלושה אנשים להתארח אצל אברהם ושרה ואמרו לאברהם שיהיה לשרה בן שנה לאחר מכן. שרה צחקה בלבה על הדבר.
[עריכה] עוד נדודים
בינתיים החריב האל את סדום, ואברהם, שרה וכל משפחתם נדדו שוב דרומה, אל ארץ גרר. בארץ גרר שוב אמר אברהם על שרה שהיא אחותו, שוב נלקחה שרה אל בית המלך- אבימלך שמו, שוב העניש האל את המלך וביתו. הפעם צרף האל גם אזהרה לאבימלך, בחלום, ומנע ממנו לגעת בשרה. אבימלך החזיר את שרה לאברהם, נתן לאברהם ושרה מתנות והזמין אותם לגור בארצו. אברהם התפלל לבריאותם של אנשי בית אבימלך, ובמיוחד על נשיו שהפכו עקרות, והאל נענה לו והן ילדו.
[עריכה] הולדת יצחק
שרה ילדה את יצחק בשמחה ובפליאה, במועד המובטח, כשהייתה בת תשעים. כדי להבטיח את מקומו של יצחק, ביקשה שרה מאברהם לגרש את ישמעאל מביתו. אברהם הצטער על כך ושאל עצה מהאל אך האל אמר לו לשמוע לכל מה שאומרת לו שרה.
[עריכה] מות שרה
שרה אמנו מתה בגיל מאה עשרים ושבע בקרית ארבע (חברון), ונקברה במערת המכפלה בשדה שקנה אברהם למטרה זו מעפרון החתי. אברהם ויצחק היו באבל גדול על מותה והתנחמו רק כשיצחק הביא את רבקה לאהלה של שרה.
[עריכה] שרה במדרש
שמה של שרה- מלשון ראיה (כמו "שורו הביטו וראו"). יש שמזהים את שרה עם יסכה, אחותו של לוט, בתו של הרן, אחייניתו של אברהם, משום ששרה הייתה נביאה וננסכה עליה רוח הקודש, או מפני שיופי היה נסוך עליה. על רקע פירוש זה אפשר להבין למה אברהם אמר לאבימלך ששרה היא באמת אחותו מאב אך לא מאם. על אחרית ימיה של שרה מספר הכתוב בבראשית רבה שהייתה כבת מאה, אך יופיה היה כשל בת עשרים וחטאיה כשל בת שבע (כלומר, נקיה מחטא).
התכונות המיוחסות לשרה אמנו במדרש הן שפע, פריון ונתינה. בתורה מסופר עליה שהייתה פוריה בגיל מבוגר ושעזרה לאברהם להכין אוכל לאורחים. המדרש מוסיף ומספר שבמשתה לכבוד הולדתו של יצחק שרה הניקה גם את ילדי האורחים, כהוכחה לכך שהיא אכן פוריה למרות גילה המופלג. כל ימיה של שרה האוהל היה פתוח לרווחה וענן מצל עליו, וברכה הייתה שרויה בעיסה, ונר היה דולק באוהל משבת לשבת.
[עריכה] יחסי שרה ואברהם
המדרש ממשיך את הקו שנראה בברור בתורה, ובונה את דמותה של שרה כאשה עצמאית, שבמקרים מסוימים אף עולה על בעלה ביכולת הרוחנית והנבואית. המדרש מתבסס על תמיכתו הבלתי מסוייגת של האל בבקשותיה של שרה מאברהם, ומייחס זאת לכוח הנבואי של שרה. על פי המדרש, עוד בחרן גיירה שרה את הנשים שהצטרפו לפמליתה, בזמן שאברהם גייר את הגברים.
[עריכה] יחסי שרה והגר
פרשנים רבים תהו על העינויים שעינתה שרה את הגר. חלקם הצדיק את שרה בטענה שהגיעו לה עינויים אלו בגלל שביזתה את שרה, או שלא היו אלה עינויים באמת, אלא ששרה המשיכה להתייחס אל הגר כשפחה, בעוד בעיני עצמה נחשבה הגר לאשת אברהם. הרמב"ן אומר ששרה חטאה בענותה את הגר ולכן נענשו צאצאי שרה בלידתו של ישמעאל וצאצאיו שירצו לענות את עם ישראל בעתיד.
[עריכה] מות שרה
לפי המדרש, שרה נקברה במערת המכפלה לאחר שאברהם זיהה אותה כמקום קבורתם של אדם וחוה.
