נמרוד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך זה עוסק בדמות התנ"כית בשם נמרוד. לערך העוסק בפירושונים אחרים לשם נמרוד, ראו נמרוד (פירושונים).

נמרוד הוא דמות תנ"כית המוזכרת בספר בראשית, פרק י', כבנו של כוש, בן חם, בן נוח. בניגוד לרוב הדמויות המוזכרות בפרשת נוח, נמרוד אינו מייצג אב קדום של עם כלשהו, אלא עומד כדמות בפני עצמו. הוא אינו מוצג בציון שמו בלבד, כדמויות האחרות בפרשה, אלא מובאים גם פרטים מועטים על חייו, על-פיהם היה גיבור ציד ושמלכותו השתרעה החל מבבל וארך ועד שנער, ומיוחסת לו גם בניית הערים נינוה, כלח, רסן ורחובות עיר (מקום שאינו מזוהה כיום). בספר מיכה פרק ה', נזכרת "ארץ נמרוד" בהתיחס לאשור.

במדרש נמרוד נחשב כדמות שלילית ביותר, כנראה מכיוון ששמו מתפרש כמביע רצון למרוד כנגד האלוהים, ועיסוקו בציד מצייר אותו כשליט אכזר ואלים. בין השאר מיוחסת לו במדרש היוזמה של בניית מגדל בבל, וכמו כן מסופר עליו במדרש שצווה להשליך לכבשן את אברהם, בעודו צעיר, בשל סירובו לסגוד לאלילי בבל. במדרש רבה מתואר העימות התאולוגי בין אברהם המונותאיסט לבין נמרוד עובד האלילים:

"נטלו ומסרו לנמרוד. אמר לו: עבוד לאש. אמר לו אברהם: ואעבוד למים, שמכבים את האש? אמר לו נמרוד: עבוד למים! אמר לו: אם כך, אעבוד לענן, שנושא את המים? אמר לו: עבוד לענן! אמר לו: אם כך, אעבוד לרוח, שמפזרת עננים? אמר לו: עבוד לרוח! אמר לו: ונעבוד לבן אדם, שסובל הרוחות? אמר לו: מילים אתה מכביר, אני איני משתחוה אלא לאוּר - הרי אני משליכך בתוכו, ויבא אלוה שאתה משתחוה לו ויצילך הימנו! היה שם הרן עומד. אמר: מה נפשך, אם ינצח אברהם - אומַר 'משל אברהם אני', ואם ינצח נמרוד - אומַר 'משל נמרוד אני'. כיון שירד אברהם לכבשן האש וניצול, אמרו לו: משל מי אתה? אמר להם: משל אברהם אני! נטלוהו והשליכוהו לאור, ונחמרו בני מעיו ויצא ומת על פני תרח אביו. וכך נאמר: וימת הרן על פני תרח אביו." (בראשית רבה ל"ח, יג)

במסורת היהודית, יש הסתייגות משימוש בשם "נמרוד", בשל הדימוי השלילי שנקשר בו. על אף זאת, השם הוא שם פרטי מקובל בחוגים חילוניים.

תדמיתו השלילית של נמרוד מופיעה גם במסורות הנצרות והאסלאם, כמו גם הסיפורים שנקשרו לשמו.

[עריכה] זיהוי

בעת העתיקה, דמותו של נמרוד זוהתה לעתים עם נינוס, המייסד האגדתי של נינוה. פרשנויות חדשות יותר הציעו לזהות אותו עם נינורטה, אל הציד והחקלאות האכדי, או עם אנמרקר, המלך המופיע ברשימת המלכים השומרית כמלכה הראשון של ארך.

[עריכה] נמרוד באומנות

בקומדיה האלוהית של דנטה, נמרוד מוצג כענק, וכנידון למדור התשיעי של הגיהנום. העונש שנגזר עליו הוא ללהג באופן אינסופי, מבלי שאחרים יוכלו להבין אותו, או הוא את דברי האחרים (בדומה לרעיון בלילת השפות בסיפור מגדל בבל).

שיר עממי בשפת הלאדינו בשם "כאשר המלך נמרוד" או "אברהם אבינו", מתאר את העימות בין נמרוד לאברהם. בשיר, נמרוד רואה כוכב המבשר על הולדתו המתקרבת של אברהם, ומורה על הרג כל התינוקות, אך אמו של אברהם נמלטת אל השדות ושם יולדת את בנה. כאשר אברהם גדל הוא מכריז על אמונתו באלהים ומתעמת על כך עם נמרוד. נמרוד מצווה להעלותו על המוקד, אך אברהם יוצא ממנו ללא פגע.

האמן יצחק דנציגר יצר את הפסל נמרוד, המגלם את האידאלים של התנועה הכנענית, המציגים את האדם השורשי המחובר לאדמתו.

בסלנג אמריקאי, השם נמרוד משמש ככינוי גנאי לאדם טיפש ומעצבן. המקור לכך, ככל הנראה, הוא בסרטוני באגס באני, בהם השתמש באגס בשם נמרוד ככינוי מזלזל ליריבו, אלמר פאד, שבדומה לנמרוד התנכ"י, גם הוא גיבור ציד.