שם בן נח

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

שֵׁם היה בנו של נח במקרא, אחיהם של חם ושל יפת. שם חי 600 שנה.

אף על פי שבתורה נאמר: "ויולד נח שלשה בנים את שם את חם ואת יפת" כך שנראה שהוא הבכור, כמה פרשנים מתייחסים אליו דווקא כאל הבן השני בגילו. הוא מוזכר בספר בראשית, כמו גם בדברי הימים א', א' 4 ו-17. לפי דברי הימים, בניו של שם היו עילם, אשור, ארפכשד, לוד, ארם, עוץ, חול, גתר ומשך.

המקרא מייחס לשם את האבהות של עמים שונים מאזור המזרח התיכון, כגון אשור, עילם (פרס), ארם (סוריה) וכד', ולכן קבוצת העמים האלה נקראית "עמים שמיים", והשפות המדוברן על־ידם נקראים שפות שמיות. על קבוצה זו נמנים גם היהודים והערבים, צאצאי אברהם, שהיה דור תשיעי לשם.