ישמעאל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

גירוש ישמעאל ואמו, גוסטב דורה

ערך זה עוסק בדמות התנכי"ת. לערך העוסק בפירושים נוספים למילה "ישמעאל", ראו ישמעאל (פירושונים).

ישמעאל הוא בנם של אברהם והגר, שפחתה המצרית של שרה. נחשב לאבי הערבים על פי היהדות, האיסלאם והנצרות.

[עריכה] ישמעאל בתנך

על פי הסיפור המקראי בספר בראשית, שרה נתנה לאברהם את הגר כי ידעה שהיא (שרה) עקרה. לאחר שהגר הרתה, זלזלה בשרה. בעקבות זאת שרה התלוננה אל אברהם שהתיר לה לעשות בשפחתה כרצונה. שרה עינתה את הגר, והגר ברחה משרה אל המדבר. במדבר, ליד מעיין, פגשה הגר במלאך שמסר לה נבואה על הולדתו של ישמעאל ועל אופיו:

"ויאמר לה מלאך ה' הנך הרה וילדת בן וקראת שׁמו ישׁמעאל כי-שׁמע ה' אל-עניך, והוא יהיה פרא אדם ידו בכל ויד כל בו ועל-פני כל-אחיו ישׁכן."

המלאך מצווה על הגר לקרוא לבן שיוולד בשם ישמעאל ומסביר לה את משמעות שם זה ("שמע א-ל"). הגר קוראת למקום באר לחי רואי ולאל אל רואי. המלאך מצווה על הגר לחזור אל שרה, והיא עושה כדבריו.

אברהם קורא לישמעאל את שמו. כשאברהם נואש מכך ששרה תלד הוא ביקש מהאל שישמעאל יהיה יורשו. האל השיב לו ששרה עוד תלד את יצחק, אך הוא מברך גם את ישמעאל ואת שנים עשר השבטים שיצאו ממנו. ישמעאל נימול בגיל 13 יחד עם כל בני ביתו של אברהם על פי הציווי של האל אל אברהם.

לאחר הולדת יצחק שרה ראתה את ישמעאל מצחק ביום המשתה לכבוד יצחק, מעשה זה הכעיס אותה וכדי להבטיח שיצחק יהיה יורשו היחיד של אברהם היא בקשה מאברהם לגרש את הגר וישמעאל. אברהם התייעץ עם האל, ובמצוות האל שמע אל שרה וגרש את הגר וישמעאל.

הגר וישמעאל תעו במדבר באר שבע ונשארו ללא מים. הגר נואשה מחייה ומחייו של ישמעאל. היא הניחה את ישמעאל תחת שיח, וחכתה בבכי, במרחק מה, למותה. האל שמע את בכיו של ישמעאל ופקח את עיני הגר לראות באר. הגר וישמעאל נצלו והתיישבו במדבר פארן. הגר לקחה לישמעאל אשה ממצרים.

בניו של ישמעאל הם:נביות, קדר, אדבאל, מבשם, משמע, דומה, משא, חדד, תימא, יטור, נפיש וקדמה. בנותיו של ישמעאל הן בשמת ומחלת נשות עשיו. על פי כמה פירושים בשמת ומחלת הן כינוי לאותה אשה.

ישמעאל חי מאה שלושים ושבע שנים.

[עריכה] דמותו של ישמעאל על פי פרשנים יהודים

פרשנים רבים ניסו לפרש את המילה 'מצחק'. מה עשה ישמעאל שהרגיז את שרה? חלקם קשרו את הפסוק לפסוק שאחריו, בו שרה מביעה דאגה בקשר לירושה: בעת השמחה הגדולה על הולדתו של יורש לאברהם לעג ישמעאל לשמחה והזכיר לכולם שעל פי חוקי הירושה הבכור מקבל כפליים משאר האחים. פרשנים אחרים מייחסים לישמעאל חטאים של עבודה זרה, גילוי עריות ונסיון לשפיכות דמים (יריית חצים על יצחק).

מצד שני יש השמים דגש על מעמדו הרם של ישמעאל המושווה למעמדו של יצחק: שילוחם של הגר וישמעאל אל מוות כמעט בטוח מושווה לעקידת יצחק. הפרשנים מדגישים את השימוש במילים דומות בשני הסיפורים כגון "וישכם אברהם בבוקר" וביטויים נוספים. גם בסיפורו של ישמעאל ההורה בטוח במותו של ילדו ולבסוף נמצאת הצלה ניסית.

דמותו של ישמעאל היא ביטוי לשפע בלי גבול ולבטחון, סמלים שהופיעו אצל העברים דווקא בהקשרים נשיים. מוצאה של אמו הוא מצרי, וכמו הנילוס המרווה את מצרים כך המעיין והבאר שנמצאו להגר ולישמעאל במדבר. ישמעאל בוכה- והאל שומע. על בסיס שפע זה בנויה האמונה המצרית המתוארת בהמשך התנך: האמונה בכוחו של הטבע וביכולתו לספק את צרכי האדם. בתרבות העברית, לעומת זאת, שפע תלוי במילוי אחר רצונו של האל ובהשתדלות רבה יותר מצד האדם.

העובדה שגם ישמעאל מקבל ברכה מצביעה על הפלורליזם של היהדות. הניסיון לשמר את שני צידי המחלוקת ולא למחוק לחלוטין צד אחד שלה. עקרון זה נשמר מאוחר יותר בנוסח התורה שבעל פה המביא מחלוקות בשלמותן. כמו כן ניתן לראות גישה נוצרית הפוכה, שהודגשה במיוחד בכתביו של אוגוסטינוס הקדוש. אוגוסטינוס מדגים, על ידי סיפורי בראשית, את עקרון החטא הקדמון שלא מאפשר לכל בני האדם להתקבל על ידי האל. על פי אוגוסטינוס, ישמעאל לא נבחר על ידי האל, נדחה מעליו ואינו שייך לממלכת השמיים בגלל השייכות החזקה שלו לעולם החומרי הפסול.

[עריכה] ישמעאל בקוראן ובאיסלאם

על פי האמונה המוסלמית, ישמעאל הוא נביא. בקוראן הוא הבן הנלקח אל העקידה. המוסלמים חוגגים את חג "עיד אל-אד'חא" (عيد الأضحى "חג הקורבן", מכונה גם "החג הגדול") המציין את נכונותו של אברהם להקריב את ישמעאל. בנדודיהם במדבר התיישבו ישמעאל והגר במכה. המעיין שהופיע במכה בצורה ניסית נקרא באר זמזן. ישמעאל עזר לאביו לבנות את ביתו של האל, הכעבה, במכה. מוחמד הוא צאצא של ישמעאל.