פנטזיה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
- ערך זה עוסק בז'אנר האומנותי. לערך העוסק בסרט בשם זה, ראו פנטסיה (סרט).
פנטזיה הוא ז'אנר ספרותי, טלוויזיוני וקולנועי השואב אליו אגדות, פולקלור, מיתוסים ומיתולוגיה ליצירת הרקע עליו מתבססת העלילה. עולם הפנטזיה יכול להיות מבוסס על כדור הארץ, אך חוקיו אינם חייבים להתבסס על חוקי הטבע המוכרים לנו, אם כי לרוב מנסים יוצרי הפנטזיה לשמור על הגיון פנימי ביצירותיהם.
תוכן עניינים |
[עריכה] מקורות הפנטזיה
הז'אנר הספרותי של פנטזיה מוכר לנו כמאה שנה. רבים נוהגים לתארך את תחילתו סביב זמן פרסום הספר שר הטבעות, אולם יש הרואים כבר במסעות גוליבר את ספר הפנטזיה הראשון. לרוב ספרי אגדות ופלוקלור וכן מיתוסי עמים אינם בגדר פנטזיה. לעומתם מתקיים קשר בין פנטזיה למדע בדיוני וחובבי הז'אנר האחד לעיתים קרובות חובבים גם את הז'אנר השני.
[עריכה] פנטזיה מדע ועולם
הספר מסעות גוליבר הופיע לראשונה עם המהפכה המדעית של המאה ה-17, לפניו היו סיפורי אגדות וכישוף כמו אגדות המלך ארתור. מסעות גוליבר ניסה לצייר עולם אחר המתקיים במקביל לעולם שלנו, עם חוקיות אחרת. אפשרות זו לבנות עולם אחר התקיימה רק לאחר המהפכה המדעית של המאה ה-17. כיוון שלפי המדע המודרני חוקי הטבע מפעילים את העולם ומציאויות שונות יכולות להתקיים במקביל זאת לעומת המדע האריסטוטלי. פנטזיה ומדע בדיוני צמחו על רקע זה. המדע בדיוני לוקח את חוקי הטבע ומנסה להוציא מהם את מירב האפשרויות, בעוד הפנטזיה בוחרת בשינוי של חוקי הטבע עצמם, או התעלמות מהמגבלות שהם מציבים, כאשר בספרים רבים הנימוק המרכזי לשבירת החוקים הוא קיומו של קסם, שבאמצעותו השבירה הזו אפשרית.
אם הפנטזיה נסמכת על התפיסה המדעית המודרנית, כאן נמצא ההבדל בין פנטזיה לאגדות. באגדות וסיפורים אין יסוד של טבע, ושל עולם, שמעבר לצורך של הסיפור. לעומת ז'אנר הפנטזיה, שבו קיים העולם גם במנותק מהסיפור, לאגדות וסיפורים אין עולם קיים - רק הסיפור.
סיפורי הנס כריסטיאן אנדרסן מהווים דוגמה מייצגת לסיפורים בלי טבע. בשביל אנדרסן הכול משועבד לסיפור, לאגדה.
[עריכה] ההיסטוריה של פנטזיה ופנטזיה נוסחתית
ספרות הפנטזיה התפתחה עם השנים. לרוב עם יוצרים בודדים שיצרו פנטזיה באופן עצמאי. סופרים כמו לואיס קרול (הרפתקאות אליס בארצות הפלאות), מסעות נילס הולגרסן, מיכאל אנדה (הסיפור שאינו נגמר, מומו) וג'.ר.ר. טולקין (ההוביט, שר הטבעות).
קבלתו של הז'אנר לא הייתה קלה. גורם מרכזי שעמד בדרכה של הפנטזיה היה ההתקפה של הראיליסטים על אנשי הדמיון: תנועות אידאולוגיות כמו המרקסיזם או האקזיסטיצינאליזם תקפו את הספרות הבדיונית כבריחה מהעולם והתעלמות מהממשות.
יצירתו של טולקין- שר הטבעות הייתה הראשונה לעורר שינוי תודעתי בקרב הקוראים. טולקין בנה במכוון עולם דמיוני אמין עם עלילה מרתקת. העולם נבנה לצורך השפה שטולקין המציא. בכך ביטא טולקין את כלל האפשרויות שהפנטזיה מסוגלת להציע כז'אנר ספרותי ויצר תודעה חדשה בציבור שניסתה לחקות אותו. הבעיה הייתה הקושי הרב ביצירת עולם אמין ומקיף רק לצורך כתיבת ספר.
הפתרון הופיע בשנות השישים עם הופעת משחקי התפקידים, שעבורם נוצרו באופן מקצועי עולמות שלמים עם דמויות וגזע ייחודיים, היסטוריה, קסמים וקווי עלילות. סדרת ספרי הפנטזיה הבולטת הראשוה שהתבסס על עולם שכזה הייתה סדרת ספרי רומח הדרקון, הנתפס בידי רבים גם כמייצג מובהק של "הפנטזיה הנוסחתית", שניתן לראותה אותה בתור הפנטזיה שנשארת בגבולות החוקים של משחקי תפקידים, וניתן לראותה גם כמי שהולכת בעקבות הנוסחה שהתווה טולקין לעלילה - משמע גיבורים, הרפתקאה עולמית תוך מלחמה בין הטוב לרוע, וגאולה בסופה. פנטזיה משוחררת היא פנטזיה שיכולה לבנות את עצמה גם בלי משחק התפקידים, או השבלונה שהתווה טולקין, כך שהעולם שהיא בוראת יוותר אמין.
עם הזמן גדל מספרם של הסגנונות השונים שאפיינו את ספרי הפנטזיה. בתור דוגמה ניתן להביא את רוברט ג'ורדן שניסה ליצור מהלך עולמי ולא רק הרפתקאה של גיבורים. בניגוד לסדרות כמו הבלגריאד או אפילו שוליית הרוצח, ג'ורדן בכישור הזמן ניסה לבדוק כיצד מתחולל מהלך עולמי באמת ולא רק על ידי גיבורים. אחריו עשה גם ג'ורג' ר. ר. מרטין מהלך דומה בסדרת ספרי שיר של אש ושל קרח.
דוגמה נוספת לכיוון שאליו הולכת הפנטזיה ניתן לראות בסדרת ספרי עולם הדיסק של טרי פראצ'ט. פראצ'ט יוצר במכוון עולם מוקצן מבחינת חוסר ההגיון שלו כפי שהדבר נראה לקורא מבחוץ, אך כזה שניתן כל העת לראות שההגיון הפנימי שבו נשמר. העולם של פראצ'ט משמש לרוב בתור רקע לעלילות סאטיריות על אלמנטים מעולמנו שלנו, וכך למשל מופיעה באחד הספרים תעשיית קולנוע.
[עריכה] מאפיינים של ספרות הפנטזיה
[עריכה] אל-מתים
באגדות פנטזיה רבות המוות הוא לא התחנה הסופית, ואגדות רבות מתרכזות סביב סיפורם של יישויות שחזרו מן המתים במצב ביניים של אל-מתים וחזרו לרדוף את החיים. האלמתים בספרות הפנטזיה נעים מיישויות בעלות בינה כגון ערפדים ורוחות רפאים, וכלה בייצורים חסרי בינה כגון זומבים, שלדים וגופות מונפשות שמופעלים כבובות רצחניות בידי כוחות אפלים יותר.
[עריכה] יצורים
בפנטזיה קיימים בדרך כלל (אך לא תמיד) יצורים תבונתיים שונים מלבד בני האדם. הנפוצים הם האלפים, גמדים, דרקונים, ענקים, ננסים, קנטאורים, שדים ופיות. לצידם קיימים בדרך כלל גם יצורים תבוניים (במידה זו או אחרת) ומרושעים כגון טרולים, אורקים, גובלינים ואל-מתים רבי עוצמה.
בנוסף לייצורים התבוניים, גם מגוון בעלי החיים זוכה להרחבה ניכרת של יצורים פנטסטיים שלא קיימים במציאות הכוללים גרסאות ענק לחיות מוכרות, הכלאות בין כמה מינים (כגון החימרה או הגריפון), מפלצות בעלות כוחות קסם (ההידרה או הבסיליסק למשל), יונקים מעופפים (פגסוס, גריפון וכו).
[עריכה] קסם
ברוב עולמות הפנסיה יש צורה כלשהי של קסם. הצורה, התפוצה והמקור של הקסם משתנים מעולם לעולם. ברוב העולמות שבהם יש קסם קיימים גם בני אדם המסוגלים לנצל את הקסם למטרותיהם, הנקראים מכשפים.
[עריכה] אלים וישויות עליונות
בסיפורים מסוימים קיימים בעולם כוחות רבי עוצמה ובני אלמוות, החזקים מכל הייצורים החיים על פני האדמה. חלק מהן הם אלים, שלהם קהל סוגדים וקהילת כהנים שמבצעת נסים בשמם.
לרוב ישויות אלה משמשות ככוח מניע בעלילה של הסיפור או כהסבר לקסם בעולם ולחסד הנופל על הגיבורים ועוזר להם במשימתם.
[עריכה] מחסור בטכנולוגיה
ברוב עולמות הפנטזיה אין טכנולוגיה מתקדמת ואף להפך: רוב העולמות נמצאים בשלב התפתחותי המקביל לזה של ימי הביניים (אם כי יש עולמות שמבוססים על תקופות קדומות יותר). עולמות כאלה קיימים לעיתים עשרות אלפי שנים, ובשביל להצדיק את חוסר ההתקדמות הטכנולוגית שלהם על המחברים לספק נימוקים משכנעים, למשל: נפילתה של תרבות מתקדמת, אסון עולמי שהביא לתוהו ובוהו, התבססות על קסם שמייתרת את הצורך בטכנולוגיה או שלטון שמרני שמכתיב אי-התפתחות טכנולוגית (כמו ביפן הפיאודלית).
עם זאת בשנים האחרונות נפוצים יותר ויותר סיפורי פנטזיה בהם ישנה טכנולוגיה מתקדמת. כדוגמה, ניתן להתבונן בסדרת הטלוויזיה (והסרט) איש הנצח המתרחשת בעולמנו שלנו, בהווה, בספריו של ניל גיימן שמתרחשים ברובם בעולמנו ובהווה, טרילוגיית חומריו האפלים שמתרחשת בין השאר בעולמנו (אך גם בעולם שבו הטכנולוגיה מפגרת), ובסדרת ספרי ארטמיס פאול.
[עריכה] תת ז'אנרים בפנטזיה
ניתן לבצע חלוקות רבות של ספרות הפנטזיה לז'אנרים על פי סגנונם, עלילתם, והמקורות שמהם הם שואבים השראה. חלוקה מובהקת אחת מבוססת על היחס של העולם שמשמש כרקע לסיפור הפנטזיה לעולמנו שלנו.
[עריכה] עולם העומד בפני עצמו
בספרי פנטזיה מז'אנר זה העולם מוצג ללא כל התייחסות לכדור הארץ, והעלילה סובבת סביב דמויות שהן ילידות אותו עולם. ישנם ספרים רבים ושונים השייכים לז'אנר זה. בין המפורסמים שבהם ניתן למנות את שר הטבעות של טולקין, סדרת שיר של אש ושל קרח של ג'ורג' ר. ר. מרטין, סדרת ספרי עולם הדיסק של טרי פראצ'ט, טרילוגיות הרואים למרחק וספינות קסם של רובין הוב, ספרי רומח הדרקון וסדרת ספרי הבלגריאד והמלוריאן של דייוויד אדינגס.
[עריכה] עולם מקביל לעולמנו שלנו
בספרים אלו לרוב מוצגת העלילה דרך דמויות שבאו מהעולם שלנו ודרכן אנו מתוודעים לעולם החדש. כדוגמאות ניתן להביא את סדרת הספרים דברי ימי נרניה של ק.ס. לואיס, הסיפור שאינו נגמר של מיכאל אנדה, טרילוגית חומריו האפלים של פיליפ פולמן וסדרת ספרי אמבר של רוג'ר זילאזני.
[עריכה] עולם נסתר בעולמנו שלנו
בספרים אלו הרקע הוא עולמנו שלנו, אך בפני הקוראים נחשפים צדדים פנטסטיים שלו, שלעתים קרובות מתקיימים בד בבד עם המציאות המוכרת. בספרים אלו במיוחד באה לידי ביטוי הטכנולוגיה של זמננו, כשדוגמה בולטת במיוחד היא סדרת ספרי ארטמיס פאול של אואן קולפר. בין הספרים השייכים לז'אנר זה ניתן למנות גם את ספרי הארי פוטר, וספריו של ניל גיימן: "לעולם לא עולם", "אלים אמריקאים" ו"בשורות טובות" (בשיתוף עם טרי פראצ'ט). הז'אנר זכה גם להצלחה טלוויזיונית גדולה עם הסדרה באפי קוטלת הערפדים.
כחלק מז'אנר זה ניתן לראות גם את סיפורי המיתולוגיה ואגדות הילדים, אף שלהם יש מאפיינים ברורים המבדילים אותם מיתר סיפורי הפנטזיה.
[עריכה] עולמנו עם טוויסט פנטסטי
בסיפורים אלו הרקע להתרחשות הוא העולם שלנו, בתקופה זו או אחרת, בה המקרים של תופעות על-טבעיות כה נדירות עד אשר הן נחשבות לשמועות ואגדות (בדומה לעולם שלנו). בסיפורים האלה, הגיבור - שהוא לרוב ספקן המאמין בכוח ההגיון ומפקפק בסיפורי השדים - חוקר תופעה מסתורית ולומד שאותן אגדות עם ואמונות תפלות אכן מכילות גרעין של אמת. בסיפורים אלה התופעה העל-טבעית היא לרוב יצור אל-מת.
דוגמאות: סליפי הולו (סיפור הפרש בלי ראש), הסרט "האחים גרים - למבוגרים בלבד" והסרט מכסחי השדים.
[עריכה] מיתולוגיה
- ערך מורחב – מיתולוגיה
בסיפורי המיתולוגיה של עמים, תרבויות ודתות שונות יש אלמנטים רבים המשותפים להם ולסיפורי הפנטזיה. למעשה, לא מעט סיפורי פנטזיה מבוססים במידה זו אחרת על אותן מיתולוגיות עתיקות. אך בניגוד לספרי הפנטזיה, שלרובם יש ערך בידורי גרידא, למיתולוגיות היה גם ערך דתי. מכיוון שהמיתולוגיות היו לרוב סיפורים דתיים ומאחר שהן די סגורות (רוב הסיפורים הומצאו על ידי תרבויות עתיקות שנעלמו) לא נוטים לכלול אותן כחלק אינטגרלי מספרות הפנטזיה, בטח שלא במובן המודרני.
רשימת מקוצרת של מיתולוגיות ידועות:
- מיתולוגיה יהודית (בריאת העולם, סיפורי מלאכים ושדים, ראו גם: קבלה)
- מיתולוגיה יוונית (סיפורי האלים האולימפיים, המפלצות שהם יצרו, יישויות העולם וגיבורי בני תמותה כגון הרקולס, פרסאוס, אודיסאוס ועוד)
- מיתולוגיה נורדית (סיפורי האלים, קרבות אפיים, עולם של פיות ויצורים מופלאים, הבסיס לסיפורי פנטזיה כגון שר הטבעות)
[עריכה] מאפייני הפנטזיה
בהכללה גסה ניתן לומר כי רבים מספרי הפנטזיה עוסקים במאבק בין הטוב והרוע המוחלט. לעתים הטוב והרוע הם ברורים ומוגדרים היטב, כאשר העלילה מתמקדת בכוחות הטוב ואילו הרוע לרוב מתואר כאויב ערטילאי, רב עוצמה ביותר ומעורר אימה. עם זאת, לעתים נדירות מיגורו של הרוע מבטיח שלווה והרמוניה, וסיפורי פנטזיה רבים מצביעים על כך שלא ניתן להביס את הרוע בצורה מוחלטת, ושגם שלטון של "הטוב" יכול לצפון בחובו בעיות. נטען ששליטה מוחלטת של ה"טוב" מובילה לקיפאון וניוון בעוד שליטה מוחלטת של הרוע מובילה לכאוס. לעיתים מוזכרת אמונה זו במונחים של שיווי המשקל הקוסמי, המאזניים ומאזן הכוחות, והרע מתקבל כחלק אינטגרלי מהעולם שאי אפשר בלעדיו. למרות זאת, סיפורי פנטזיה רבים מסתיימים בניצחון הטובים על כוחות הרוע ובחזרתם לביתם.
לעתים נדירות מתמקדים סיפורי הפנטזיה בתיאור ריאליסטי של חיי היום יום בעולמות הפנטזיה, ולרוב הם משמשים כרקע בלבד לסיפור שהוא בבסיסו סיפור הרפתקאות. לעתים קרובות הגיבורים המייצגים את הטוב נקלעים להרפתקאה ללא כוונה של ממש, ובמקרים רבים הבחירה אינה נתונה בידם מאחר שהם כבר נבחרו בידי כוח עליון כלשהו.
במקרים רבים ניתן לראות בסיפור הפנטזיה אלגוריות על המתרחש בעולמנו שלנו. למשל, ספרי "עולם הדיסק" של טרי פראצ'ט מהווים בבירור סאטירה על החברה שלנו תוך שימוש ברקע הפנטזיה. לעומת זאת לעתים חיפוש הקבלות יכול להיות שגוי. למשל, ג'.ר.ר. טולקין התנגד בצורה נחרצת לנסיונות לראות ב"שר הטבעות" אלגוריה למלחמת העולם השנייה.
[עריכה] משחקי תפקידים
מרבית משחקי התפקידים מתרחשים בעולמות שהם בעיקרם עולמות פנטזיה (למרות שישנם כאלו המתקיימים בעולמנו או בעולמות של מדע בדיוני טהור). העולמות שבהם משחקים במשחקי תפקידים הם לרוב מפורטים יותר מאשר עולמות המוצגים במקומות אחרים (בשל הצורך לפרט ברמה המאפשרת משחק בתוך העולם).
לעיתים עולמות שהומצאו לצורך משחק תפקידים עוברים גם למדיות אחרות, דוגמה ידועה לכך היא העולם של רומח הדרקון שהתפתח מעולם משחק עבור מבוכים ודרקונים מורחב לסדרת ספרים.
[עריכה] פנטזיה בקולנוע ובטלויזיה
בקולנוע ובטלוויזיה ישנם מקרים רבים של ספרי פנטזיה מעובדים מהספרות. למשל: הארי פוטר, סרטי וולט דיסני למיניהם הסיפור שאינו נגמר ושר הטבעות. מקרים יוצאי דופן של סרטים אשר לא הוסרטו על פי ספרים הם: ליידי נץ (1985), ויילו והנסיכה ואיש הנצח אשר הוסרטו על פי תסריט מקורי. בטלויזיה ז'אנר הפנטזיה זוכה להתייחסות נמוכה ורוב תוכניות הפנטזיה נחשבות כמיועדות לילדים בלבד, או כסדרות פעולה. הסדרות הרקולס וזינה הנסיכה הלוחמת הן דוגמאות לסדרות פעולה שהשתמשו ברקע של המיתולוגיה היוונית.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
- להתיר את גוליבר - על פנטזיה נוסחתית, מאתר האגודה הישראלית למדע בדיוני ולפנטזיה.
- איך עושה טולקין? - ביקורת משעשעת על פנטזיה נוסחתית מאתר Ynet.
