פולקלור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

פולקלור, הוא מונח שטבע החוקר האנגלי ג'ון תומס בשנת 1846. פולקלור הוא מכלול האספקטים המילוליים, הרוחניים והחומריים המאפיינים תרבות מסוימת, אשר מועברים בעל פה, בהקראה, על ידי התבוננות, ועל ידי חיקוי (על־אף שעיקרון זה התערער בעידן המודרני עם התפתחות אמצעי התקשורת). פולקלור הוא למעשה גוף של ידע, מנהגים ומסורות שעובר מדור לדור, ומשתנה כל הזמן.

ערכו המרכזי של הפולקלור הוא בכך שתהליך היווצרותו נפרס על פני היסטוריה ארוכה במיוחד, ועל כן הוא נחשב למייצג את עברה של תרבות מסוימת, על מורכבויותיו הרבות. יצירת הפולקלור הרב־דורית הופכת אותו לדינמי ובנוי שכבות־שכבות (גם עיקרון זה נפגע עם התפתחות התקשורת המודרנית).

לפולקלור שני ז'אנרים עיקריים:

• ז'אנרים מינוריים: הכוללים יצירות עממיות זעירות, כגון חידות ופתגמים.
• ז'אנרים מז'וריים: הכוללים יצירות מלאות, כגון סיפור ושירה.

חקר הפולקלור מכונה פולקלוריסטיקה.

[עריכה] קטגוריות פולקלור

נהוג לאפיין חמש קטגוריות פולקלור מרכזיות: אמונות, מסורות, נרטיבים, אמרות ואומנויות.

• אמונות
  • אמונות טפלות
  • כישוף עממי
  • הגדת עתידות
• מסורות
  • מנהגי חגים
  • אוכל מקומי/עדתי
  • משחקים עממיים
  • ריקודי עם
  • תלבושות עממיות
• נרטיבים
  • סיפורי עם
    • מיתוסים
    • מעשיות
    • אגדות
  • שירה עממית
  • שירה אפית
  • מוזיקה עממית
• אמרות
  • פתגמים
  • שירי ילדים
  • מטבעות לשון
  • בדיחות עממיות
  • חידות עממיות
• אומנויות

(אריגת שטיחים, ציורי קיר, תפירת שמיכות טלאים וכדומה)

[עריכה] ראו גם

• מונחים בפולקלור