פלנקס
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פלנקס מערך טקטי אופייני לצבאות בעולם העתיק. המבנה היה בשימוש הלוחמים עד המאה ה-19 עם התאמות לאיומים החדשים של שדה הקרב. ריבוע החי"ר שנזנח במחצית השנייה של המאה ה-19 הוא הצורה הסופית של המערך הוותיק ששירת נאמנה את הלוחמים.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
הפלנקס הוא מבנה טקטי המתבסס על מסה גדולה של לוחמים רגליים כבדים שנוצרה במטרה להכריע את האויב בעזרת מספר החיילים הרב שיש בה, ולא בעזרת טקטיקה מתוחכמת. ברוב המקרים, החיילים בעלי השריון הכבד ביותר בצבא הרכיבו את הפלנקס. כלי הנשק המועדף על הפלנגיטים הייתה חנית ארוכה שהוחלפה באמצע העת החדשה לכידון המוצמד לרובה.
[עריכה] הפלנקס אצל השומרים והמצרים
השימוש הראשון בפלנקס הידוע לנו היה אצל השומרים במסופוטמיה באלף הרביעי ובאלף ה-3 לפנה"ס. הפלנקס השומרי לא הצליח לעמוד נגד פלישת האכדים שמוטטו אותה בעזרת מספרם העדיף. במשך תקופה ארוכה הפלנקס לא היה בשימוש במזרח התיכון, למעט מצרים העתיקה שבה הפלנקס המקומי המשיך לשגשג עד כיבושה של מצרים על ידי כנבוזי (המאה ה-6 לפנה"ס).
[עריכה] הפלנקס ביוון
[עריכה] הפלנקס בתקופת יוון הקלאסית
פריחתה המחודשת של הפלנקס הייתה באירופה. היא החלה ביוון העתיקה והחליפה את חיל המרכבות בתור החיל הראשי. החיילים שהרכיבו את הפלנקס היוונית ידועים בשם הופליטים. הפלנקס היוונית הייתה גדולה למדי ופוליס גדולה הייתה יכולה להציב עד 10,000 הופליטים בקרב בודד. הפלנקס הייתה מקובלת בכול רחבי יוון, למעט תסליה שבה חיל הפרשים תפס את הבכורה.
לוחמי הפלנקס היו לבושים להגנתם בשריון, קסדה ומגני שוקיים עשויים ברונזה. בנוסף החזיק ההופליט בידו השמאלית מגן עגול גדול. נשק ההתקפה העיקרי הייתה חנית דקירה בשם דורה ובנוסף לה נשאו הלוחמים חרב בשם קסיפוס בתור נשק משני.
עומקה של פלנקס טיפוסית מהתקופה הקלאסית היה 8 - 12 שורות. יחד עם זאת במקרים מסוימים תבאנים הקימו מערך מפלצתי בעומק של 50 שורות בראשתו של אפמינונדס.
[עריכה] טקטיקות לחימה
הטקטיקה הייתה פשוטה למדי: שני הגושים התקרבו אחד לשני, התנגשו וקיימו קרב דחיפות תוך כדי ניסיון לדקור למוות את היריב. בדרך כלל הגוש העמוק יותר ניצח מכוח המסה שלו. היות והחייל החזיק את המגן ביד שמאל, ההופליטים נטו לנוע ימינה לאורך הקרב, על מנת להכניס את פלג גופם הימני החשוף מתחת למגן של החייל שכן. לכן האגף הימני נחשב למובחר ושם הוצבו החיילים האמיצים ביותר, השורה הראשונה השנייה והאחרונה נשמרו לעשירים והמכובדים שבלוחמים והשורות הפנימיות נשמרו לנחותים שבלוחמים.
למרות שהפלנקס נראת כגוף מגושם, היא הייתה בעלת יכולת ניידות רבה בשטח פתוח והסתערותה בדרך כלל הייתה מצליחה לשבור התנגדות של חיילים קלים יותר.
[עריכה] הפלנקס המקדוני
בניגוד לפלנקס היווני, המקדונים תחת פיליפוס השני נערכו בפלנקס מקדוני, מערך צבאי שונה. פיליפוס השני שכבש את יוון בסוף המאה ה-4 לפנה"ס הכניס מספר שכלולים למערך היווני:
- פיצול הפלנקס ליחידות משנה, דבר שתרם לניידותה וגמישותה של הפלנקס.
- הארכת החנית. אורכה של החנית היוונית - "דורה" - היה כ- 2-3 מ') פיליפוס החליף אותה בחנית ארוכה הנקראת סריסה, שאורכה כ- 5.5-6 מ'.
בניגוד להופליטים יוונים לא היה לפזיטיירוי המקדונים שריון גוף והמגן שלהם היה ככל הנראה קטן יותר - קוטרו רק 30 ס"מ - לעומת כמטר אצל היוונים. הסיבה לכך הייתה הצורך להחזיק את הסריסה בשתי הידיים בגלל משקלה הרב. המגן של הלוחמים המקדונים הוחזק על ידי רצועת כתף ולולאה לזרוע ואילו המגן היווני הוחזק ברצועת הכתף, הלולאה ליד וגם לולאה המוחזקת בכף היד.
[עריכה] טקטיקות לחימה
המקדונים לחמו תחת ההנחה שיריבם לא יגיע אליהם מבעד למסך הצפוף של הסריסות, לכן מיגונם פחת מההבנה שהגנתם החשובה ביותר היא טווחם הגדול. בעת שהפלנקס המקדוני ריתק למקום יריבים רבים בהרבה ממנו הפרשים המקדונים יצאו לרוב לאיגופים והתרסקו למערך האויב מצידו או ממאחור. השילוב הקטלני הזה היה בבסיס הטקטיקות של אלכסנדר הגדול. הפלנקס המקדוני סודרו בחטיבות הנקראות "טאכסיס", בני כ-1500 חיילים כל אחת.
[עריכה] הפלנקס לאחר קריסת האימפריה הרומית
אחרי קריסתה של האימפריה הרומית, נזנח מערך הפלנקס לטובת האבירים, אך גם הם גילו עד מהרה את יתרונות המערך ולא אחת ירדו מסוסיהם על מנת להילחם במערך זה. פלנקס הייתה מפלטם של העמים העניים שלא היו להם אבירים בכמות גדולה. דוגמה לאומה כזאת היא שווייץ שהפלנקס שלה, הידועה בשם "בטליה" הצליחה להביס את האבירים האוסטרים ולשחרר את שווייץ מעול הכיבוש. גם הסקוטים השתמשו בשיטה דומה, שנקרא "סקילטרון" על מנת להביס את האבירים האנגליים.
[עריכה] טקטיקה
בהתחלה השימוש של הפלנקס היה דואלי. הלוחמים התכנסו למבנה זה על מנת להילחם הן נגד חיילים רגלים אחרים ונגד הפרשים. המבנה היה יעיל במיוחד נגד פרשי האויב כי הסוסים פחדו מקיר החניתות שהזדקף לעומתם. היו מספר מקרים, שבהם הפרשים הצליחו להביס את הפלנקס, אך היו אלו מקרים בודדים וברובם, אם לא בכולם הפלנקס נתפסה בקרקע שלא התאימה לצורת לחימה זו. סיבה נוספת היא שיבוש השורות או איגוף.
היתרון הבולט של הפלנקס על פני מערכים אחרים טמון באימון המועט שזקוק לו החייל. המבנה הפשוט המבוסס על גוש מרובע גרם למוגי הלב להילחם כי הם לא היו יכולים לסגת מהמערך. בדרך כלל החיילים הוותיקים הרכיבו את שתי השורות הראשונות ואת השורה האחרונה על מנת לדחוף את הפלנקס קדימה.
בקרב הפלנקס נעה כגוש אחד לעבר האויב, כאשר התנועה הסופית לקראת ההתנגשות הייתה עשויה להתבצע בריצה (על מנת להגביר את עצמת הפגיעה באויב), השורות הקדמיות החזיקו את חניתותיהן בצורה אופקית והאחוריות אנכית. מיד עם תחילת המגע לחצו השורות האחוריות קדימה על מנת לסייע בהבקעת מערך האויב מחד, ולסתום פרצות ולמנוע חדירה של האויב מאידך. הקרב בין שני מערכי פלנקס כלל הרבה דחיפות, כאשר כל צד מנסה לדחוף את הצד השני. האבדות היו בדרך כלל קטנות בגלל השריון הכבד והעדר הרדיפה.
מערך זה היה המערך החזק ביותר של ימי הקדם ואפשר היה להכריעו רק אם הפלנקס הותקפה באגפיה או אם שורותיה השתבשו. לצד יתרון עצום זה, היו לפנקס מספר מגרעות שבגללן הרומאים זנחו את המערך לטובת הלגיון. הפלנקס מגושמת מאוד בקרב. על מנת לשמור על מבנה השורות, החיילים חייבים להיצמד אחד לשני והמבנה נטה להשתבש אם החיילים היו צריכים לנוע במהירות או אם הגיעו לקרקע טרשית. המערך השתבש לחלוטין אם הם היו צריכים לפעול ביערות או הרים. במקרים כאלה, ההופליטים היו מובסים בקלות על ידי החיילים הקלים.
מגרעת חמורה נוספת של הפלנקס, שנובעת מהמגרעת הראשונה היא חשיפת האגפים. בגלל הנוקשות של המערך, החיילים היו יכולים להילחם רק נגד אויב שנמצא לפניהם והתקשו מאוד לענות לאיומים שבאו מהאגפים. כתוצאה מכך, הפלנקס הייתה זקוקה להגנה תמידית מצידם של חיילים קלים או פרשים על אגפיה, פן תתמוטט וחייליה יטבחו. צרה נוספת, אם כי קטנה יותר הייתה במספר האנשים שהיה צריך לשלב במערך על מנת לפרוס אותו בחזית ארוכה. בגלל העומק הרב שעמד לפחות על שמונה ולעתים הגיע עד לשלושים ושניים לוחמים בטור עורפי, היה צורך באלפי ולעתים בעשרות אלפי לוחמים על מנת לייצב חזית בת קילומטר או שניים.
כניסתו של הנשק החם לזירות הלחימה חייבה שינוי בטקטיקה, והפלנגיטים זנחו את חניתותיהם לטובת כידונים המורכבים על רובים. בעת החדשה השתמשו במערך זה רק על מנת להדוף את פרשי האויב. עם כניסתם של פגזים נפיצים ומכונות ירייה לא היה צורך בקיר כידונים על מנת להדוף את פרשי האויב והאבדות שנגרמו לפלנקס כתוצאה מירי היו חמורות עד כדי כך שהשימוש במערך נזנח.
[עריכה] בהשאלה
- שמן של "הפלנגות הנוצריות" שקמו בלבנון (מפלגת הכתאיב) נגזר מהמונח היווני "פלנקס".
[עריכה] ראו גם
- הצבא היווני בתקופה ההלניסטית
- הצבא היווני בתקופת יוון הקלאסית
- חנית
- מוט-כידון
- נשקי מוט
- הפלנקס המקדוני
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מערכים טקטיים |
