סיסטיק פיברוזיס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

סיסטיק פיברוזיס (Cystic fibrosis או CF בקיצור; בעברית: לייפת כיסייתית, השימוש בשם העברי כמעט אך ורק בפורומים רפואיים מקצועיים) היא מחלה תורשתית קשה המשפיעה על הריאות, הלבלב, בלוטות הזיעה, מערכת העיכול ומערכת המין. זוהי המחלה התורשתית הנפוצה ביותר בארצות המערב.

[עריכה] גורם

הגורם למחלה הוא חלבון פגום הנמצא בממברנה של תאים רבים בגופו של החולה. החלבון, שתפקידו להעביר יוני כלור מפנים התא אל החוץ ולהיפך, לא מסוגל לבצע את עבודתו. מאזן הנוזלים בתאים משתבש (כיוון שתנועת מים דרך ממברנת התא תלויה רבות בריכוז המומסים בציטופלזמה ובנוזל החוץ-תאי), והתאים, שבדרך כלל מפרישים ריר דליל, מפרישים עתה נוזל סמיך מאוד, ובכמויות גדולות.

החלבון הפגום נקרא על שם המחלה - CFTR ("וָסָת הולכה טרנסממברני של סיסטיק פיברוזיס", Cystic Fibrosis Transmembrane conductance Regulator). הגן המקודד לחלבון זה התגלה רק בשנת 1989. לא מדובר במוטציה יחידה בגן, כי אם במספר מוטציות, כל אחת מופיעה בחולה אחר, הגורמות לייצור החלבון הפגום. המוטציה השכיחה ביותר בארצות הברית, המופיעה אצל 70% מהחולים, גורמת להשמטת חומצת אמינו בודדת - פנילאלנין - מרצף החלבון. השמטה זו גורמת לכך שהחלבון לא מסוגל להשתלב בצורה חלקה בממברנת התא. המוטציה הנפוצה ביותר בישראל היא מוטציה מסוג מוטציות STOP, הגורמות לעצירה ברצף יצירת החלבון, כך שהוא נפלט כשהוא לא מושלם. במוטציות אחרות החלבון יושב בממברנה כראוי, אך לא מסוגל להתקשר ליוני הכלור על-מנת להעבירם. כיום ידועות לא פחות מאלף מוטציות המתרחשות בגן ה-CFTR. כל מוטציה גורמת לפנוטיפ (תסמינים) שונה במקצת אצל החולה.

מחלת הסיסטיק פיברוזיס מהווה דוגמה מאלפת להרס ולנזק העצום שיכולה מוטציה קטנה בגן בודד לחולל בגוף. בנוסף, זוהי דוגמה לחשיבות העליונה של רצף חומצות האמינו בחלבון לתפקודו התקין (ראו גם: ביולוגיה מבנית).

[עריכה] תסמינים

התאים בהם נמצא חלבון ה-CFTR נמצאים בדפנות הפנימיות של הריאות, דרכי העיכול והבלוטות האקסוקריניות (כלומר, אלו שאינן מפרישות הורמונים אל מחזור הדם, אלא מפרישות נוזלים בסביבתן; למשל - הלבלב, בלוטות הזיעה וצינורות המרה). אצל אנשים בריאים מפרישים תאים אלו ריר מימי, שתפקידו להגן על דפנותיהם של איברים אלו ולסלק משם גורמי מחלות (חיידקים בעיקר). בחולי סיסטיק פיברוזיס, כאמור, הריר המופרש הינו סמיך מאוד. ריר זה מצטבר בצינורות וחוסם את המעבר התקין של נוזלים אחרים. בנוסף, מהווה הריר כר נוח ומזין להתרבות חיידקים, במיוחד בריאות. השערות (Cillia) הקטנות המכסות את דפנות הריאות, ושתפקידן אף הוא לסלק גורמים זרים, לא מסוגל לנוע כשהן מכוסות בריר הסמיך, והחיידקים (במיוחד Staphyloccocus aureus ו-Pseudomonas aeruginosa, איתם מתמודד הגוף בדרך-כלל בקלות) גדלים באין מפריע.

המחלה קיימת בתינוק כבר מרגע לידתו. התסמינים הראשונים יכולים להופיע בכל עת, אם כי אצל רובם הם מופיעים בשלוש השנים הראשונות. אחד הסימפטומים שמופיע בדרך כלל כבר לאחר הלידה, הוא זיעה מרובה ומלוחה. בלוטות הזיעה מפרישות יוני כלור בכמות גדולה; הללו מתרכבים עם יוני נתרן שנמצאים מחוץ לתאים, ומתקבל מלח. למרות ששיטה זו היא מהירה ונוחה לבדיקה היא איננה אמינה לחלוטין מכיוון שחלק מהמוטציות הגורמות למחלה לא משפעיות לחלוטין על מליחות הזיעה. בנוסף, הבדיקה לא מהימנה כשהיא נעשית בפעוטות, שכן הללו לעתים קרובות אינם מייצרים כמות מספקת של זיעה, או שהיא מלוחה מסיבות אחרות שאינן קשורות למחלה; על כן יש לערוך בדיקה זו מגיל חודש ואילך.

הזיעה המלוחה עלולה לעתים לגרום לאיבוד מלחים בגוף. גם לכך יש סימפטומים: עייפות מוגברת, הקאה, כאבי בטן והתכווצות שרירים.

לחולים בסיסטיק פיברוזיס בעיות רבות בעיכול. המזון המעוכל בחלקו מתקשה לעבור דרך צינור העיכול החסום; בנוסף, מיצי עיכול (כגון המרה) לא מסוגלים להגיע אל המזון ולהמיסו. חולי סיסטיק פיברוזיס רבים נמצאים במצב של תת-משקל עקב העיכול החלקי, למרות שהם אוכלים כרגיל. הם סובלים לעתים משלשולים כרוניים.

חלק מהחולים סובלים מצורות שונות של חסימת מעיים, דבר שבמקרים חמורים דורש התערבות כירורגית. העיכול החלקי מונע ספיגת שומנים; היות וויטמינים מסוימים מסיסים בשומן בלבד, נמנעת קליטתם של אלו בגוף.

הנזק החמור ביותר נגרם ללא ספק בריאות. מושבות החיידקים מאכלות ודוחקות לאיטן את תאי הריאות; תאי הדם הלבנים, המנסים להילחם בזיהומים, מפרישים תוך כדי כך רעלים המיועדים לחיסול החיידקים; הצטברותם של אלו הורסת את תאי הריאה עצמם. דבר זה, בשילוב הריר הסמיך, החוסם את חילוף הגזים בנאדיות הריאה, מקשים בהדרגה על הנשימה. נזקים אלו מלווים בשיעול כרוני (אשר בהחלט אינו מעיד על היותה של המחלה מידבקת; ההיפך הוא הנכון), בצפצופים בריאות ובליחה מרובה.

סימפטומים נוספים הם גידולים קטנים (פוליפים) בתוך האף והתעגלות של קצות האצבעות. אצל כ-5% מהחולים מופיעות בעיות בכבד (שחמת), הנובעות מחסימת הצינורות המנקזים את את הפרשות המרה. אצל כעשירית מהחולים מופיע סוג של סוכרת (CFDM), זאת בשל הנזק הנגרם ללבלב, האחראי על יצור האינסולין. רובם המוחלט (97%) של הגברים החולים במחלה הינם עקרים; הצינור המעביר זרע מהאשכים אל נוזל הזרע חסום גם הוא על ידי ריר, והנוזל הנפלט חסר זרע. אצל נשים, לעומת זאת, אין בדרך-כלל בעיות פוריות.

סופה של המחלה תמיד במוות, בדרך-כלל כתוצאה מאי-ספיקת ריאות. עד לפני כ-15 שנים נפטרו רוב החולים לפני גיל 30, אך היום הם יכולים לחיות חיים תקינים כמעט לחלוטין. במשך השנים חלה עליה מתמדת בתוחלת החיים של החולים. אם לפני כמה עשרות שנים הייתה תוחלת החיים נמוכה מעשר שנים, כיום רבים מגיעים לשנות השישים והשבעים לחייהם.

[עריכה] תורשה ותפוצה

סיסטיק פיברוזיס מועברת בתורשה רצסיבית אוטוזומית; פירוש הדבר הוא שהגן המקודד לחלבון הפגום נמצא על אחד מהכרומוזומים האוטוזומיים (ה"רגילים", שאינם כרומוזומי המין X או Y), ושהגן הוא רצסיבי - כלומר, המחלה מופיעה רק אצל אנשים שירשו שני גנים (אללים, ליתר דיוק) פגומים - האחד מהאם והשני מהאב. אצל נשאים - אנשים הטרוזיגוטים, שתאיהם מכילים רק אלל אחד פגום - המחלה לא מתבטאת. ראו גם: פגם גנטי.

האלל המוטנטי שכיח למדי באוכלוסייה. כ-5% מתושבי ארצות הברית הינם נשאים של המחלה. כשנשא ונשאית של המחלה מביאים ילדים לעולם, קיים סיכוי של רבע (25%) לקבלת ילד בריא, סיכוי של חצי לקבלת ילד נשא, וסיכוי של רבע לקבלת ילד חולה. סיכויים אלו תקפים בכל לידה מחדש; הולדת ילד בריא או חולה אינה משפיעה על סיכויו של הילד הבא לחלות במחלה. המחלה תוקפת זכרים ונקבות כאחד.

לפי נתוני איגוד סיסטיק פיברוזיס בישראל, חיים כיום כ-60,000 חולים ברחבי העולם, כמחצית מתוכם בארצות הברית וכ-500 בישראל. למרות שהמחלה פוגעת בבני כל האוכלוסיות השונות, היא שכיחה יותר בקרב יוצאי אירופה ונדירה למדי בקרב השחורים והאסייתים. בישראל שכיחה יותר המחלה בקרב האשכנזים ונדירה יותר בקרב יוצאי עדות המזרח.

[עריכה] אבחון

היות ונשאי המחלה אינם מראים כל תסמין, עובדת היותם נשאים במרבית המקרים אינה מאובחנת. זוגות יכולים לעבור מבחנים גנטיים לבדיקת היותם נשאים; למרות זאת, הבדיקות הנוכחיות לא מסוגלות לזהות נשאים בוודאות. כפי שצוין לעיל, מוטציות רבות עלולות לפגוע בגן המקודד לחלבון ה-CFTR; תשובה שלילית במבחן גנטי יכולה להתקבל עקב קיומה של מוטציה שטרם מוכרת לנו.

במהלך ההריון ניתן לבצע בדיקת סיסי שיליה או בדיקת מי שפיר לזיהוי המחלה בעובר; הזיהוי במקרה זה ודאי.

אחרי הלידה, החולים נבדקים בדרך כלל על ידי תבחין זיעה, (ראה "גורם"). שיטה נוספת לבדיקה היא בדיקת דם לאבחון מוטציות בגן, שמתבצעת בדרך כלל בהורים, ורק אם הם נשאים מתבצעת בדיקה בפרט עצמו.

בדיקה נוספת, שפותחה בישראל לאחרונה, בודקת היווצרות פוליפים באף (ראה "תסמינים").

[עריכה] טיפול

בבעיות העיכול של החולים בסיסטיק פיברוזיס קל בדרך-כלל לטפל, וזאת באמצעות תרופות ותוספי מזון. כאשר ישנן בעיות בלבלב, התוסף העיקרי הוא אנזימי עיכול, אותם נדרשים חולים רבים ליטול (בצורת גלולה) עם כל ארוחה; הללו מפצים על אנזימי העיכול מהלבלב אשר אינם מסוגלים להגיע למעיים, ומסייעים בעיכול המזון.

תרופות מסוימות מדללות וממיסות את הריר הסמיך, ומקלות על החלק מהתופעות שהוזכרו לעיל, במיוחד במקרה של חסימת מעיים. לעתים יש להשתמש בחומרים משלשלים או בחוקן.

לטיפול בבעיות הנשימה מקבלים החולים טיפול קבוע באנטיביוטיקה, אשר ניתנת בכדורים לבליעה, באינהלציה ובמקרים חמורים גם ישירות לדם. רבים מהחולים מקבלים תרופות נוספות באינהלציה; אשר ממיסות את הריר בריאות. במשך השנים השתכללו התרופות וכיום הן מקלות בצורה ניכרת על הנשימה. החולים מקבלים אף טיפול באמצעות פיזיותרפיה נשימתית, העוזרת להוצאת הריר מהריאות. כיום מקובל לשלב את הטיפול עם פעילות גופנית, שמשפרת את תפקודי הריאות ועוזרת לניקוז הריר.