הקאה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הקאה הינה יציאה של תוכן הקיבה דרך הפה.
בלועזית נקראת ההקאה אמזה (Emesis), ותוכן הקיבה (הקיא) נקרא אמזמה (Emesma). הענף הרפואי החוקר את תופעת ההקאה ואת התרופות הגורמות להקאה נקרא אמטולוגיה (Emetology).
בניגוד לסברה הנפוצה, הקאה אינה מוּנעת בעזרת התכווצויות שרירי הקיבה או הוושט; השרירים העיקריים המניעים את המזון כלפי מעלה הינם שרירי הנשימה: הסרעפת (שריר השאיפה העיקרי) ושרירי הבטן (שרירי הנשיפה העיקריים). הקיבה נשארת פסיבית; הסרעפת ושרירי הבטן לוחצים עליה וגורמים ליציאת תוכנה כלפי מעלה. הקיא מעורב לעתים קרובות במיצי מרה, אשר מופרשים מכיס המרה ומהכבד, ומכאן צבעו הצהוב האופייני.
לפני ההקאה חש האדם בחילה, הוא מזיע רבות, קצב לבו גובר וחלה הפרשה מוגברת של רוק בפה.
פעולת ההקאה מתואמת במרכז ההקאה שבמדוּלה (לשד) שבמוח. קיימים מספר גורמים להקאה:
- רפלקס ההקאה נגרם לאחר נגיעה בחלק האחורי של הגרון. עוצמת הרפלקס משתנה מאדם לאדם, כשאנשים מסוימים מתקשים אפילו לעבור טיפולי שיניים או בדיקת גרון עקב כך.
- גירוי הקיבה או התריסריון; גירוי מכני או על-ידי חומרים כימיים. מזון מקולקל ורעלנים גם עלולים לגרום להקאה (הרעלת מזון).
- סחרור או האצה של הגוף (ובעיקר הראש). הדבר גורם אצל אנשים מסוימים לבחילה ולעתים להקאה בזמן שיט באוניה, נסיעה ברכב (במיוחד נגד כיוון הנסיעה) וטיסה.
- דימום מוחי. הדבר גורם לעלייה בלחץ הנוזלים במוח, דבר המעורר את מרכז ההקאה. הקאה אצל נפגעי ראש נחשב אם כן לסימן רע, המעיד על דימום תוך-מוחי.
- רגשות ופחדים, כגון אחרי צפיה במראה מחריד או לפני מבחן או ראיון עבודה, עלולות לעודד הקאה.
- תרופות המעודדות הקאה נקראות תרופות אמטיות (Emetics). חלקן פועלות על מרכז ההקאה שבמוח וחלקן מגרות את הקיבה. תרופות כימותרפיות, למשל, המשמשות למאבק בסרטן, מעוררות לעתים קרובות את מרכז ההקאה; גם חומרים מסוימים, כגון אתנול (אלכוהול), פועלים על מרכז ההקאה.
- כאב חזק באזורים שונים בגוף (כתוצאה מאבנים בכליות, למשל) עלול לעודד הקאה.
הקאה מהווה תופעה רפואית שלילית, בדרך-כלל. הגוף מאבד נוזלים ומלחים רבים, דבר העלול לגרום להתייבשות ולבעיות במחזור הדם (ראו: שלשול). למרות זאת, הקאה מנקה את הקיבה מחומרים מזיקים, ועידוד הקאה באמצעות תרופות אמטיות מהווה שיטה שכיחה לטיפול בבליעת רעל.
לצד התרופות האמטיות קיימות תרופות אנטי-אמטיות, המדכאות את מרכז ההקאה; תרופות כאלו ניטלות לפני נסיעות או טיסות, למשל, על-ידי אנשים הרגישים לפעילויות אלו.
קיימות שתי תופעות פסיכולוגיות הקשורות להקאה:
- אמטופוביה, פחד חמור מהקאות.
- אמטופיליה, גירוי מיני המתעורר מהקאות או מצפיה בהן. אמטופילים קיצוניים נוהגים אף להקיא האחד לתוך פיו של השני כחלק מקיום יחסי מין.
הקשר בין שתי התופעות הדוק, ובמקרים רבים אמטופובים "נרפאים" והופכים לאמטופילים.
