לבלב
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הלבלב (בלעז Pancreas - מיוונית: כולו בשר) הוא בלוטה מאחורי חלל הבטן אשר לה פעולות חשובות בגוף האדם. אורכו הוא כ-15 ס"מ אצל אדם בוגר ומשקלו נע בין 85 עד 100 גרם. ראש הלבלב נמצא בסמוך לתריסריון ואילו קצהו השני של הלבלב נוגע בטחול.
ללבלב יש חשיבות גדולה בויסות תהליכים בגוף האדם מבחינה אקסוקרינית כמו גם אנדוקרינית.
פעילותו האקסוקרינית מתבטאת ביצירת מיצי הלבלב אשר מופרשים דרך תעלות אל מערכת העיכול. מיצי הלבלב מכילים אנזימים המסייעים לעיכול (כגון: עמילאז, טריפסין, קרבוקסיפפטידאז וליפאז). אנזימים אלו נחוצים לעיכול של חלבונים, פחמימות ושומנים. ללא נוכחות אנזימי הלבלב, פירוקם של אבות המזון איננו מושלם.
חלקו האנדוקריני של הלבלב שמכיל את איי לנגרהנס מייצר הורמונים. כל אי בלבלב מכיל:
- תאי אלפא, המפרישים את ההורמון גלוקגון,
- תאי ביתא, המפרישים את ההורמון אינסולין וכן
- תאי דלתא המפרישים את ההורמון סומטוסטטין.
ההורמונים גלוקגון ואינסולין אחראים לויסות רמות הגלוקוז בדם. הגלוקגון מעודד פירוק של גליקוגן לגלוקוז ומשחרר גלוקוז אל הדם. האינסולין, שפעולתו מנוגדת לזאת של גלוקגון, אחראי להעלאת רמות הגלוקוז בתאים ולעידוד יצירת הגליקוגן. סומטוסטטין הוא הורמון המעכב את הפרשתם של גלוקגון ואינסולין.
[עריכה] ראו גם
ערך זה הוא קצרמר בנושא אנטומיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.
