מעיים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המעיים הם איבר המשתייך למערכת העיכול.
המעיים בנויים כצינור המתמשך משוער הקיבה ועד פי הטבעת. דופן המעי מורכבת משריר עטוף מבחוץ בקרום נסיובי (סרוזה) ובפנים - בקרום רירי (מוקוזה ותת-מוקוזה).
המעיים נחלקים לכמה חלקים עיקריים:
- המעי הדק (התריסריון)
- המעי הריק (ג'גונום)
- המעי העקום (אילאום)
- המעי הגס (המשכו של המעי הדק)
- המעי האטום (הצקום)
- המעי הגס העולה
- המעי הגס הרוחבי
- המעי הגס היורד
- הכרכשת
- החלחולת (רקטום)
- פי הטבעת
המעי הדק משתתף בעיכול המזון וספיגתו, ועיקר תפקידו של המעי הגס בספיגת המים והמלחים ויצירת הצואה.
בשל תפקידם, שטח הפנים של המעיים גדול ביותר, והם מורכבים מרקמה דמויית ספוג המאפשרת קליטה של חומרים מתוך המעי אל פנים הגוף ומחזור הדם - ומשם אל איברי הגוף והרקמות השונים באמצעות זרם הדם.
במעיים שוכנים יותר חיידקים מאשר בכל מקום אחר בגוף האדם. רבים מהם חיים בסימביוזה עם האדם, וב"תמורה" למקום גידול נוח הם מסייעים רבות בתהליך העיכול. ויטמין K, למשל, מסוגל להתעכל רק בזכות החיידקים, שכן לאדם אין אנזימים משלו שיפרקו ויטמין זה. חיידקים רבים נפלטים מהמעיים דרך הצואה - כשליש ממשקלה היבש של הצואה הינו חיידקים. החיידקים, ברובם אנארוביים, פולטים בתהליך המטבוליזם שלהם גזים בעלי ריח רע (ראו: נפיחה).
[עריכה] המעי הישר
המעי הישר, הקרוי גם חלחולת, הוא קטע מעי בין סוף המעי הגס לפי הטבעת. בקטע זה מצטברת הצואה עד שהיא לוחצת על דפנות המעי והוא מתרחב, דבר הגורם לתגובה רפלקסית של התכווצות להוצאת הצואה. שרירי סוגר רצוניים בפי הטבעת מונעים הוצאת צואה לא רצונית.
[עריכה] מחלות
חלק מחיידקי המעיים הינם אופורטוניסטיים: הם אינם מעוררים מחלות בשגרה, אך כשהגוף ומערכת החיסון חלשים (עקב זיהום במקום אחר, למשל), הם עלולים לתקוף ולעורר מחלות.
צינור העיכול מהווה את אחד האזורים בגוף אשר פתוחים וחשופים לסביבה החיצונית (דרך הפה ופי הטבעת); לפיכך חשופה מערכת העיכול, ובראשה המעיים (המהווים את רוב אורכו של צינור העיכול), להתקפות של פתוגנים, זאת בשיעור רב יותר מאזורים אחרים בגוף. מחלות אין ספור קשורות לתפקוד המעיים. התסמין השכיח ביותר של מחלות מעיים הוא כאבי בטן.
ערך זה הוא קצרמר בנושא אנטומיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.
