נסיון הפיגוע בטיסת אל על מלונדון
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נסיון הפיגוע בטיסת אל על מלונדון לתל אביב התרחש ב-17 באפריל 1986. אן מרי מרפי, קתולית אירית בת 32, שהייתה בהריון, ניסתה לעלות לטיסת אל על 016 שעצרה בלונדון בדרכה מניו יורק לתל אביב כשעמה מזוודה בעלת תחתית כפולה. בצד הנסתר של המזוודה הטמין ארוסה הפלסטיני של מרפי, ניזאר נאווף אל מנסור אל הינדאווי, חומר נפץ שהיה אמור להתפוצץ במהלך הטיסה, ולהביא למותם של 375 הנוסעים על הג'מבו. מרפי לא הייתה מודעת לפצצה שבמזוודתה, שצפויה הייתה להמית גם אותה.
אנשי בטחון אל על חשדו במרפי וערכו בדיקה קפדנית למטענה, שהובילה לגילוי חומר הנפץ. זה היה אחד ממספר מקרים בהם עשו ארגוני הטרור שימוש ב"נוסע תמים" לצורך החדרת מטען חבלה למטוס, דפוס פעולה שבטחון אל על מקפיד לנסות לסכלו.
החקירה הבריטית העלתה שסוריה ושירותי המודיעין שלה קשורים במישרין לנסיון הפיגוע. ממשלת בריטניה החזירה את שגרירה מדמשק. אל הינדאווי נידון ל-45 שנות מאסר.
תוכן עניינים |
[עריכה] ניזאר הינדאווי
ניזאר נאווף אל מנסור אל הינדאווי, יליד 1954, היה ירדני ממוצא פלסטיני, אביו היה, עד מלחמת השחרור, בעל משק בבית שאן. במקצועו היה הינדאווי עיתונאי וברח מירדן בשל פעילותו המהפכנית. בלונדון הוא לא התאקלם יפה, עסק בעבודות "צווארון כחול", והתחתן עם אישה פולניה שילדה לו בת, אך נטשה אותו. במצוקתו פנה הינדאווי לבחון אפשרויות בשגרירות סוריה.
בינתיים, ב-1984, נכנס הינדאווי למערכת יחסים עם חדרנית במלון בת 30, אן מרי דורין מרפי, מהגרת מדבלין, בירת אירלנד.
ב-1985 הגיע לסוריה, עבר בה הכשרה צבאית, ופגש בבכירים סוריים, ביניהם ראש מודיעין חיל האוויר, מוחמד אל חולי, אדם המקורב לחאפז אל אסד. אלו סיכמו איתו על ביצוע הפיגוע, העניקו לו דרכון דיפלומטי, ואף שילמו לו מקדמה של 12 אלף דולר - חלק מסכום גדול, רבע מיליון דולר, שהיה אמור לקבל אחר הצלחת הפעולה. הינדאווי השתמש בדרכון סורי מזויף, ובקשות הויזה שלו בשם מזויף זה נתמכו בידי שגרירות סוריה.
הינדאווי שב מאוחר יותר לסוריה להכשרה נוספת ונאמר לו כי אם ייתפס, אסור לו להודות בהיותו שליח הסורים. אחרת, יסכן את חייהם של מאות קרובי משפחה.
בתחילת 1986 נודע להינדאווי שאהובתו בהריון. הוא לחץ עליה לעבור הפלה מלאכותית, היא סירבה ושקלה לשוב לאירלנד.
[עריכה] הכנת הפיגוע
ב-7 באפריל הפתיע הינדאווי את אן מרי מרפי בדרישה שיתחתנו לאלתר והכין תוכניות טיול למזרח התיכון. בתירוץ כלשהו הסביר את רצונו שייסעו בטיסות נפרדות. הוא דרש בתוקף שתשמור על דיסקרטיות לגבי תוכניות הטיול והכין אותה לקראת תשאולים שייערכו לה לקראת טיסתה לישראל.
הוא סייע לה באריזה לטיסה וסיפק לה מזוודה על גלגלים. חומר הנפץ שהכניס לתחתית המזוודה הנסתרת, סמטקס, היה כזה שנעשה בו לאחר מכן שימוש בפיצוץ המטוס מעל לוקרבי. קשה עד בלתי אפשרי לגלותו באמצעות בדיקת הרנטגן הרגילה. הוא צייד אותה גם במחשבון, כביכול מתנה לחברים בישראל, שהיה בו מתקן שהפך אותו להדק להפעלת חומר הנפץ במזוודה.
אחרי שנישק את ארוסתו על לחייה ובירך אותה ב"להתראות" חזר הינדאווי למלונו. בדעתו היה לעלות במהרה על מטוס חברת התעופה הסורית לדמשק, שבו הוכן לו מקום כאחד מאנשי הצוות.
[עריכה] גילוי המטען
מרפי נכנסה לשער בנמל התעופה הית'רו. בדיקת הרנטגן השגרתית של אנשי הבטחון הבריטים לא הצליחה לאתר את מטען החבלה. עתה ניצבה מרפי בפני התשאול הקפדני של אנשי הבידוק הבטחוני באל על. תשובותיה ההססניות, שנבעו מהנחיותיו של הינדאווי, עוררו את חשד איש הביטחון. היא טענה שאינה מתכוונת לפגוש בישראל איש, ושאין לה קרובים. ברשותה נמצא סכום כסף זעום ביותר, ולא היה בפיה הסבר משכנע מאין יהיו לה אמצעים לממן את שהותה.
אז נבחן תיקה של מרפי ורוקן מתכולתו. התיק הריק נמצא כבד להפתיע, ובדיקה נוספת מצאה את הצד הנסתר של המזוודה עם 1.5 ק"ג של חומר נפץ. בחקירתה הנוספת סיפרה הצעירה האירית את הסיפור במלואו. מרפי נמסרה לידי הרשויות הבריטיות, ונמל התעופה הית'רו נסגר לכמה שעות. בין הנוסעים שניצלו היו חברת הכנסת עדנה סולודר ואיש העסקים החרדי, רפאל הלפרין. אנשי חב"ד במטוס שבאו לארץ לקראת חג הפסח מיהרו להניח תפילין לנוסעים ומצאו היענות.
הצלחת אנשי אל על לסכל את הפיגוע תרמה למוניטין שלהם. ב-2002 הזכירה את המאורע תוכנית שישים דקות של CBS שכינתה את אל על: "חברת התעופה הבטוחה בעולם" [1].
הינדאווי המתין באותה עת לטיסתו לסוריה, אולם עם היוודע כישלון הפעולה, הוא נלקח לשגרירות הסורית, אבל העדיף לבסוף לחמוק מאנשיה. במלון שבו ניסה למצוא מחסה זיהו אותו, ובעצת בעל המלון, ערבי שהכיר את משפחתו, הסגיר אל הינדאווי את עצמו. לאחר מכן סירבה סוריה להסגיר לבריטניה את אלו שסייעו בידי הינדאווי להתחמק תחילה מהמשטרה.
[עריכה] החקירה ותוצאותיה
בשעות הראשונות נפל החשד על לוב, שנחשבה למדינת טרור והייתה במוקד תשומת הלב הבינלאומית אחר שמטוסי ארצות הברית תקפוה יומיים קודם. אולם בחקירתו, כאשר לא צלח נסיונו הראשוני לטעון שפעולתו הייתה קשורה להברחת סמים, סיבך הינדאווי את מפעיליו, אנשי המודיעין הסורי, וחשף את שלבי התכנון שקדמו לנסיון הפיגוע. הוא סיבך גם את אחיו, שהתברר כקשור לפיצוץ טרוריסטי במערב ברלין. הינדאווי נידון ל-45 שנות מאסר. ב-2004 נפסק כי ממשלת בריטניה יכולה למנוע ממנו לבקש חנינה [2].
מרי אן מרפי שוחררה ממעצרה זמן קצר לאחר נסיון הפיגוע שלו הייתה שותפה שלא בטובתה. במשפטו של ארוסה היא התפרצה לעברו:"ממזר שכמותך. איך יכולת לעשות לי את זה". בזמן פסק הדין כבר ילדה את תינוקתה, בתו של הינדאווי, וסיפרה שכאשר תתבגר זו, אין בדעתה להסתיר ממנה את האסון שכמעט בא עליה מידי אביה קודם ליציאתה לאוויר העולם.
ממשלת סוריה ניסתה להטיל את האחריות על ישראל, כאילו החליפה מזוודתה של הנוסעת התמימה במזוודת נפץ, במטרה להפיל את האשם על הסורים. גם הופצו שמועות, שהתבררו כחסרות שחר, על כך שבני משפחתו של הינדאווי הורשעו בירדן בריגול עבור ישראל. תאוריית קשר דומה טווה גורדון תומס, מחבר ספר על "המוסד" בשם מרגלי גדעון. טיעונים אלו לא התקבלו על דעתה של בריטניה. הראיות שקשרו את הסורים לפיגוע היו חזקות דיין כדי שתוציא את שגרירה מדמשק ב-24 באוקטובר 1986, היום שבו ניתן גזר דינו של הינדאווי. [3]. ההחלטה נתמכה בידי כל חברי הפרלמנט. הפצצה, אמרו הבריטים, הורכבה בשגרירות סוריה בלונדון. גם ארצות הברית החזירה את השגריר ל"התייעצויות". באירופה כולה אומץ יחס נוקשה יותר כלפי הסורים [4]. רק צרפת ויוון נקטו עמדה אופוזיציונית.
רדיו דמשק כינה את ראש ממשלת בריטניה, מרגרט תאצ'ר, "פרו ישראלית יותר מראש ממשלת ישראל" והזהיר כי תשלם מחיר יקר על ההחלטה. סוריה ומרחבה האווירי נסגרו בפני הבריטים. בפועל נקטה דמשק מאז משנה זהירות במעורבותה בטרור.
[עריכה] שאלות פתוחות
אף שמוסכם שהמודיעין הסורי עמד מאחורי הפעולה, השאלה האם חאפז אל אסד עצמו ידע עליה שנויה במחלוקת. אסד, שליט זהיר מטבעו, לא נראה כמי שיורה על ביצוע פעולה שסוריה קשורה אליה בדרך ישירה כל כך ושעלולה לסכן את עצם שלטונו. מצד שני, אסד היה מעורה היטב במתרחש במנגנוני הביטחון שלו, עוזריו הקרובים עסקו בתכנון הפעולה ולא נענשו לאחר מכן.
שאלה נוספת שנותרה פתוחה היא עד כמה היה גילוי המטען של מרפי תוצאה של בידוק קפדני ועד כמה ניתן לזקוף אותו לזכות מידע מודיעיני מוקדם על הפעולה המתוכננת.
אילו לא הייתה מרפי נעצרת בדרך למטוס, היה המטוס מתפוצץ בשעת צהריים, כעבור שעה מהמראתו, כנראה בשמי אוסטריה. לא ברור האם במקרה זה, כאשר לא אן מרי מרפי ולא ארוסה היה זמינים לחקירה, ניתן היה לכוון את האצבע המאשימה לעבר סוריה. אם כן, ספק אם ממשלת ישראל יכולה הייתה להגיב על הרג בקנה מידה כזה בדרך שלא הייתה מובילה לפריצת מלחמה נוספת במזרח התיכון.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- דניאל פייפס, הקשר הסורי (אנגלית)
| ערך מומלץ |
