יוליסס סימפסון גרנט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יוליסס סימפסון גרנט

הנשיא ה־18 של ארצות הברית תחילת כהונה: 4 במרץ 1869 סוף כהונה: 4 במרץ 1877 תאריך לידה: 27 באפריל 1822 תאריך פטירה: 23 ביולי 1885 מקום לידה: מאונט מקגרגור, ניו יורק הגברת הראשונה: ג'וליה גרנט מפלגה: המפלגה הרפובליקנית סגן נשיא: שוילר קולפקס חתימה:

יוליסס סימפסון גרנט (27 באפריל 1822 - 23 ביולי 1885), הנשיא ה-18 של ארצות הברית. אף שהיה גנרל מצליח, היסטוריונים רבים מסכימים כי היה אחד מנשיאיה הגרועים ביותר של ארצות הברית, וניהל ממשל רצוף סקנדלים ושערוריות. למרות זאת, גרנט עצמו לא היה מושחת, והאשמה למחדלים הללו נחה בעיקר בחיקם של הכפופים לו.

תוכן עניינים 1 ביוגרפיה 1.1 נעוריו ותחילת דרכו 1.2 הקריירה הצבאית 1.3 הנשיאות 1.4 לאחר הנשיאות

[עריכה] ביוגרפיה

[עריכה] נעוריו ותחילת דרכו

גרנט, ששמו המקורי היה היירם יוליסס גרנט, נולד במדינת אוהיו ב-1822. הוריו היו ג'סי גרנט וחנה סימפסון. כשהיה בן 17, נרשם בעזרת חבר הקונגרס המקומי שלו כצוער באקדמיה הצבאית של ארצות הברית בווסט פוינט. חבר הקונגרס רשם אותו בטעות כיוליסס סימפסון גרנט, וגרנט חיבב את השם החדש עד כדי כך שבחר להשאירו. הוא סיים את האקדמיה ב-1843, מס' 21 בכיתתו שמנתה 39 צוערים.

ב-22 באוגוסט 1843 נשא לאשה את ג'וליה בוגס דנט, ולאורך השנים נולדו להם ארבעה ילדים.

[עריכה] הקריירה הצבאית

גרנט לחם במלחמת ארצות הברית מקסיקו תחת הגנרלים זכארי טיילור ווינפילד סקוט, ובמהלכה קודם פעמיים בדרגה בעבור הפגנת אומץ. ב-31 ביולי 1854 פרש מהצבא, ובשבע השנים הבאות עבד כחקלאי, כסוכן נדל"ן, ולבסוף כעוזר בעסקי העור של משפחתו.

ב-24 באפריל 1861, לאחר נפילת מבצר סאמטר (שבישרה את פריצתה של מלחמת האזרחים האמריקנית), התייצב בראש קבוצת מתנדבים שגייס בספרינגפילד, אילינוי. המושל סבר שגרנט, בוגר הווסט פוינט, ראוי לשמש בתפקיד בכיר יותר, מינה אותו ב-17 ביוני 1861) כמפקד חטיבת חיל הרגלים ה-21 של אילינוי, וב-7 באוגוסט קודם לדרגת גנרל.

גרנט פיקד על צבא האיחוד בקרב לכיבוש מבצר הנרי בטנסי ב-6 בפברואר 1862, שהיה נצחונו המשמעותי הראשון של האיחוד במלחמת האזרחים. לאחר מכן רדף בעקשנות אחר צבא הקונפדרציה, וזכה בסדרת ניצחונות מרשימים אך בעלי עלות גבוהה. נחישותו להילחם ויכולתו לנצח הרשימו את הנשיא לינקולן והוא מינה אותו ללוטנט ג'נרל ב-2 במרץ 1864. שבועיים לאחר מכן מונה גרנט כמפקד הכללי של צבא האיחוד.

סגנון לחימתו של גרנט תואר לעיתים קרובות על ידי עמיתיו כ"סגנון לחימה של בולדוג". בקרבות רבים הוא הורה על מתקפה ישירה או על מצור הדוק על כוחות הקונפדרציה, פעמים רבות תוך כדי שהם עצמם היו בעיצומה של מתקפה. ברגע שהחל גרנט במהלך התקפי, סירב לעצור את ההתקפה עד להשגת כניעה מוחלטת של כוחות האויב. סגנון לחימה זה התיש את הקונפדרציה וגרם לה אבידות רבות, אך מטבע הדברים פגע גם בצבאו של גרנט עצמו.

גנרל גרנט חתם (בעת המלחמה) על פקודת גירוש נגד יהודי טנסי, מיסיסיפי וקנטאקי - פקודת גירוש היהודים היחידה בתולדות ארצות הברית. מפקדו העליון של גרנט, הנשיא לינקולן, ביטל חיש-מהר את הפקודה האנטישמית.

באפריל 1864 מינה את גנרל וויליאם שרמן לעמוד בראש כל כוחות האיחוד במערב, והעביר את מטהו שלו לוירג'יניה, שם מיקד את תשומת ליבו בניסיונו הארוך והבלתי מוצלח עד אז של צבא האיחוד לכבוש את ריצ'מונד, וירג'יניה.

למרות תבוסות כבדות ותנאי שטח קשים, לא נסוג גרנט לוושינגטון והמשיך לרדוף עד חורמה אחר צבאו של רוברט לי, מפקד צבא הקונפדרציה. לבסוף, הגניב את חייליו על פני נהר ג'ימס, בעקבות צבאו של לי והייתה זו תחילתו של "המצור על פיטסבורג". לחימתו העיקשת של גרנט אילצה לבסוף את לי לפנות את ריצ'מונד, שנשרפה זמן קצר לאחר מכן, ולבסוף להיכנע בבית המשפט של אפומטוקס ב-9 באפריל 1865. בתוך מספר שבועות הסתיימה למעשה מלחמת האזרחים, למרות שקרב נוסף עוד נערך ב-13 במאי, וגנרל אחד בצבא הקונפדרציה נכנע רק ב-2 ביוני.

לאחר המלחמה, ב-25 ביולי 1866, מינה אותו הקונגרס של ארצות הברית לדרגה שנוצרה זה עתה: גנרל הצבא (הידועה גם בשם גנרל חמישה כוכבים).

[עריכה] הנשיאות

גרנט נבחר למועמד הרפובליקני לנשיאות בועדה הרפובליקנית בשיקגו ב-20 במאי 1868, ללא כל יריב ממשי. באותה השנה זכה בבחירות לנשיאות.

הוא שירת בתפקידו שתי כהונות מ-4 במרץ 1869 ועד 4 במרץ 1877.

כהונתו הייתה רצופת שערוריות וסקנדלים. במיוחד בלטה "הונאת הוויסקי", שבה שלושה מיליון דולר מכספי המיסים נלקחו מההממשל הפדרלי, בעזרתם של אנשי ממשל בכירים. מזכירו הפרטי של גרנט, אורליב בבקוק, הואשם כחבר בהונאה וניצל מהרשעה רק הודות לחנינה נשיאותית. בנוסף לכך נתגלה שמזכיר המדינה של גרנט, וויליאם בלנקנף, לקח שוחד בתמורה למכירתן של תחנות מסחר אינדיאניות. למרות שאין ראיות המצביעות על מעורבות של גרנט בשערוריות השחיתות, הוא לא נקט בעמדה תקיפה נגד העבריינים ונכשל להגיב כראוי אפילו לאחר שאשמתם כבר הייתה ברורה.

גרנט היה מעורב בעניינו של אדגרדו מורטארה, ילד יהודי שנחטף על ידי רשויות האפיפיור באיטליה במטרה לגדלו כקתולי, וכתב לאפיפיור פאיוס התשיעי בבקשה לשחררו, בקשה שזכתה להתעלמות מצידו של האפיפיור האנטישמי.

גרנט היה ידוע בביקוריו במלון ווליארד בוושינגטון, במטרה להימלט מהלחץ של הבית הלבן. הוא התייחס לאנשים שניסו להתקרב אליו בעודו בלובי שם כ"לוביסטים הארורים הללו", ובכך יתכן שתרם להיווצרותו של המונח המודרני לוביסט (במשמעות של שתדלן פוליטי).

[עריכה] לאחר הנשיאות

לאחר נשיאותו בילה גרנט שנתיים בטיול מסביב לעולם ובין השאר היה מעורב בפתיחתה של הספרייה העירונית הציבורית הראשונה באנגליה. נבחר לנשיאה השמיני של אגודת הרובים הלאומית ב-1883.

גרנט כתב את זיכרונותיו זמן קצר לפני מותו, בעודו חולה בצורה סופנית כתוצאה מסרטן גרון, ומצוי בקשיים כלכליים כבדים עקב התמוטטות חברתו גרנט וווארד. גרנט לחם בגבורה על מנת להשלים את כתיבתם לפני מותו ובכך קיווה כי יספק הכנסה למשפחתו לאחר מותו. בעזרתו של מארק טוויין הצליח לסיימם ימים ספורים לפני מותו והם אכן מילאו את מטרתם וסיפקו לאישתו וילדיו הכנסה יפה.

גרנט נפטר ב-23 ביולי 1885 בניו יורק שם גופתו קבורה, יחד עם אשתו, באחוזת הקבר של גרנט, המהווה את המאוזוליאום הגדול ביותר בצפון אמריקה. דיוקנו של גרנט מופיע על שטר ה-50 דולר.

הנשיא הקודם: אנדרו ג'ונסון

יוליסס סימפסון גרנט

הנשיא הבא: ראתרפורד הייז