ג'רלד פורד
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
|
|||||||||||||||||||
ג'רלד פורד (נולד ב-1913 בשם לזלי קינג), נשיאה ה-38 של ארצות הברית.
הוריו היו גרושים והוא גדל בבית אמו ובעלה. בצעירותו היה שחקן פוטבול, אך מאוחר יותר זכה ללגלוג דווקא על מגושמתו הפיזית.
פורד כיהן 24 שנים כציר בית הנבחרים מטעם המפלגה הרפובליקנית, החל מ-1949 עד 1973. כחבר בית הנבחרים היה שותף פורד למסקנות ועדת וורן, שקבעה כי המתנקש בג'ון קנדי פעל לבדו.
פורד היה סגן-הנשיא הראשון שמונה בידי הנשיא (ולא נבחר בקלפי) והיחיד מבין הנשיאים שזכה בתפקיד בעקבות מינוי, מבלי שייבחר בקלפי - לא כנשיא ולא כסגן נשיא. חוקת ארצות הברית קבעה כי בהתפנות משרת הנשיא, יעבור התפקיד לסגן הנשיא. אבל החוקה לא קבעה אפשרות למנות מחליף לסגן-הנשיא עצמו, אם תתפנה משרתו-שלו. התוצאה הייתה, כמובן, שכל סגן-נשיא שנכנס לנשיאות, עקב מות קודמו, נאלץ להשלים את כהונתו באין סגן-נשיא לצידו. לאחר רצח הנשיא ג'ון קנדי הושבע סגנו, לינדון ג'ונסון, לנשיא, וכיהן ללא סגן. בעקבות זאת תוקנה החוקה (התיקון ה-25) ונקבע כי בהתפנות משרת סגן-הנשיא, יכול הנשיא, בהסכמת שני בתי הקונגרס, למנות אדם (הכשיר לכהן כנשיא) לתפקיד סגן-נשיא.
פורד היה האדם הראשון שמונה לתפקיד סגן נשיא לפי סמכות זו. כאשר נאלץ ספירו אגניו לפרוש מתפקידו כסגן נשיא בשל פרשיית שחיתות, מינה הנשיא ריצ'רד ניקסון את פורד להחליפו. בשל פרשת ווטרגייט שהלכה והתפתחה, כבר אז נראה היה שסגן הנשיא החדש צפוי להחליף בסופו של דבר את הנשיא עצמו. סגן הנשיא אושר בסנאט כמעט פה אחד וגם בבית-הנציגים אושר ברוב גדול. לא ארך הזמן, וב-9 באוגוסט 1974 הוא הושבע לנשיא במקום ניקסון המתפטר. פורד בחר במושל מדינת ניו-יורק, נלסון רוקפלר, לסגן-הנשיא. וכך קרה מאורע ללא תקדים, שבמשך תקופה של כשנתיים וחצי היו לארצות הברית נשיא וסגן-נשיא, שאיש מהם לא נבחר בבחירות ולא כיהן מכוח אמון העם. עד היום פורד ורוקפלר הם סגני הנשיא היחידים שמונו מכוח התיקון ה-25 לחוקה.
חודש אחרי כניסתו לתפקיד נתן פורד חנינה בלתי מוגבלת לניקסון על כל העבירות שביצע בזמן נשיאותו. חנינה זו, שהצילה את ניקסון ממשפט, עוררה זעם ציבורי רב, שאולי אף תרם למפלתו של פורד בבחירות 1976.
כהונתו התאפיינה בשיעורי אינפלציה גבוהים יחסית (7%) ובמאבקים עם בתי הקונגרס שנשלטו בידי הדמוקרטים. ביחסי החוץ שלו הוא נחל כישלון קשה כששלח כוח צבאי לשחרר אונייה שנחטפה בידי אנשי קמר רוז'. סדרה של תקלות מבצעיות חמורות הביאה לסיום כושל של המשימה ול-41 הרוגים אמריקניים.
בתוך שלושה שבועות בספטמבר 1975 חווה פורד שני נסיונות להתנקש בו. את שני הנסיונות הכושלים ביצעו נשים (את חייו של הנשיא הציל עובר אורח, אוליבר סיפל, שחייו התגלגלו כתוצאה מכך בכיוון אומלל [1]).
בפריימריס של הרפבליקונים למועמד לנשיאות בבחירות 1976 ניצח בקושי את רונלד רייגן. אמירה שלו בזמן המירוץ לפיה מזרח אירופה אינה כבושה בידי הסובייטים נתפסה כשגיאה קשה ועלתה בפופולריות שלו. בבחירות הכלליות שנערכו ב-2 בנובמבר הוא הפסיד בהפרש זעום לג'ימי קרטר.
פורד הותיר את חותמו על בית המשפט העליון של ארצות הברית דווקא בכיוון ליברלי. השופט שמינה, ג'ון פול סטיבנס הוא הסמן השמאלי של הערכאה הפדרלית העליונה.
פורד לא הצטיין בידידותו לישראל, אך גם לא התנכר לה. את עיקר הפעילות בזירה המזרח תיכונית עשה מזכיר המדינה שלו, הנרי קיסינג'ר. מאמציו הובילו להפסקת אש יציבה בין ישראל למצרים.
פורד כמעט שב לזירה כמועמד לסגן נשיאות לצידו של רונלד רייגן בבחירות 1980, אך בסופו של דבר רייגן בחר בג'ורג' בוש (האב).
גם אחרי גיל תשעים הוסיף להתראיין ולהופיע בציבור, כנשיא המאריך ימים בתולדות ארצות הברית (הוא שבר את שיאו של רונלד רייגן ב-12 בנובמבר 2006). ב-2005 נראה היה שחלה הרעה במצב בריאותו.
| ג'ון אדאמס · תומס ג'פרסון · אהרון בר · ג'ורג' קלינטון · אלברידג' גרי · דניאל תומפקינס · ג'ון קולדוול קלהון · מרטין ון-ביורן · ריצ'רד ג'ונסון · ג'ון טיילר · ג'ורג' דאלאס · מילרד פילמור · ויליאם רופוס קינג · ג'ון ברקינרידג' · חניבעל המלין · אנדרו ג'ונסון · שוילר קולפקס · הנרי וילסון · ויליאם א. וילר · צ'סטר ארתור · תומס הנדריקס · לוי פ. מורטון · אדליי סטיבנסון · גארט הוברט · תאודור רוזוולט · צ'ארלס וורן פיירבנקס · ג'יימס שרמן · תומס מרשל · קלווין קולידג' · צ'ארלס דאווס · צ'ארלס קרטיס · ג'ון גארנר · הנרי ואלאס · הארי טרומן · אלבן ברקלי · ריצ'רד ניקסון · לינדון ג'ונסון · יוברט האמפרי · ספירו אגניו · ג'רלד פורד · נלסון רוקפלר · ולטר מונדייל · ג'ורג' הרברט ווקר בוש · דן קווייל · אל גור · דיק צ'ייני |  |
