הבית הלבן
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
- ערך זה עוסק במעונו הראשי של נשיא ארצות הברית. לערך העוסק בסדרת הטלוויזיה, ראו הבית הלבן (סדרת טלוויזיה); לערך העוסק במושב הפרלמנט הרוסי, ראו הבית הלבן של רוסיה.
הבית הלבן הוא מעונם הרשמי של נשיאי ארצות הברית.
הבית הלבן נמצא בעיר וושינגטון בשדרות פנסילבניה מספר 1600. כיוון שהבניין הוא משכנו ומקום עבודתו של הנשיא, המונח "הבית הלבן" משמש באופן סמלי כדי להתייחס לפקידות סביב הנשיא. למשל: "היום הכריז הבית הלבן על תוכנית ביטוח בריאות חדשה".
תמונת הבית הלבן מופיעה על גבו של כל שטר 20 דולר אמריקאי.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
הבית הלבן נבנה לאחר תיחום מחוז קולומביה בצו של הקונגרס בדצמבר 1790. הנשיא ג'ורג' וושינגטון עזר לבחור את האתר, יחד עם מתכנן העיר פייר שרל ל'אנפנט. הארכיטקט, שנבחר בתחרות לבניית המשכן היה ג'יימס הובאן, שהצעתו נבחרה מבין תשע הצעות. אבן הפינה נורתה ב-13 באוקטובר 1792. עיצוב הבניין התבסס על הקומות הראשונה והשנייה של בית לינסטר, ארמון דוכסי בדבלין שבאירלנד, המשמש כיום כמושב הפרלמנט האירי.
בהתאם לרוח התקופה, כונה הבניין בתחילה "הארמון הנשיאותי" או "האחוזה הנשיאותית". הגברת הראשונה דולי מדיסון קראה לו "טירת הנשיא", למרות שהחל משנת 1818 נודע הבניין בציבור כ"הבית הלבן". השם Executive Mansion היה בשימוש עד שהנשיא תאודור רוזוולט הפך את השם "הבית הלבן" לרשמי לאחר שהורה להטביעו בנייר המכתבים שלו בשנת 1901.
ג'ון אדמס היה הנשיא הראשון שהתגורר בבניין החל ב-1 בנובמבר 1800. בשנת 1814, במהלך מלחמת 1812, הוצתה רוב העיר על ידי החיילים הבריטים, ותוכו של הבית הלבן נשרף, ורק הקירות החיצוניים נשארו על כנם. אך הבית נבנה מחדש והקירות נצבעו בלבן כדי להסתיר את סימני העשן.
הבית הלבן הותקף בשנית ב-16 באוגוסט 1841 כשהנשיא ג'ון טיילר הטיל וטו על חוק שקרא להקמת הבנק השני של ארצות הברית. חברי המפלגה הוויגית הזועמים התפרעו מחוץ לבית הלבן במה שנחשב עד היום להפגנה האלימה ביותר בבית הלבן בהיסטוריה של ארצות הברית.
הבית הלבן היה פתוח לציבור עד תחילת המאה ה-20. הנשיא תומס ג'פרסון ערך "בית פתוח" לרגל כניסתו השנייה לתפקיד בשנת 1805, כשרבים מאלו שבאו לטקס ההשבעה שלו בקפיטול ליוו אותו לביתו, שם קיבל אותם בחדר הכחול.
אותם "ימים פתוחים" הפכו לעתים להמוניים. בשנת 1829 הנשיא אנדרו ג'קסון נאלץ לעזוב את הבניין ולהתגורר במלון כאשר כ-20,000 אזרחים חגגו את בחירתו בתוך הבית הלבן. עוזריו הצליחו לבסוף לפתות את החוגגים אל מחוץ לבניין על ידי שימוש באמבטיות מלאות במיץ תפוזים וויסקי. למרות זאת, הנוהג נמשך עד 1885, כשהנשיא הנבחר גרובר קליבלנד ארגן מסדר נשיאותי של חיילים מבימה מול הבית הלבן במקום הבית הפתוח המסורתי.
ג'פרסון גם התיר סיורים פומביים בביתו, שהמשיכו מאז ועד היום, חוץ מבעת מלחמה. הוא גם החל במסורת של קבלות פנים שנתיות בראש השנה האזרחית וביום העצמאות האמריקאי ב-4 ביולי. קבלות הפנים הללו הופסקו בתחילת שנות ה-30 של המאה ה-20.
הבית הלבן נשאר פתוח לציבור גם למטרות אחרות. הנשיא אברהם לינקולן התלונן על כך שהוא הוטרד תכופות על ידי מחפשי עבודה שהמתינו כדי לבקש ממנו מינויים פוליטיים או טובות אחרות. לינקולן העדיף לסבול את המטרד מאשר להקים לו אויבים פוליטיים או לסכן קשרים עם קובעי מדיניות אחרים.
לאחר פיגועי ה-11 בספטמבר נסגר הבית הלבן למבקרים וזאת מכיוון שהיה אחד מהיעדים המתוכננים שלהם.
[עריכה] מבנה
מעטים מודעים לגודלו של הבית הלבן, שכן רובו נמצא מתחת לאדמה או ממוזער על ידי עיצוב הנוף. למעשה, בבית הלבן יש:
- 132 חדרים
- 35 חדרי אמבטיה
- 6 קומות
- 412 דלתות
- 147 חלונות
- 28 אחים
- 8 גרמי מדרגות
- 3 מעליות
- 5 שפים במשרה מלאה
- 5,000 מבקרים ביום
- מגרש טניס
- מסלול באולינג
- אולם קולנוע
- מסלול ריצה
- בריכת שחייה
הבית הלבן הוא אחד מבנייני הממשל היחידים בבירה שנגישים לכסאות-גלגלים, עקב שינויים והתאמות שבוצעו בזמן כהונתו של פרנקלין דלאנו רוזוולט, שנאלץ להשתמש בכיסא גלגלים כתוצאה ממחלת הפוליו. באמצע שנות ה-40 של המאה ה-20 התברר שהמבנה אינו יציב והיה חשש שהוא עלול להתמוטט. הנשיא הארי טרומן הועבר ל-Blair House, והבניין פורק מבפנים כשהקירות נשארו אך ורק כמעטפת, בזמן שהבניין נבנה מחדש מבטון וקורות מתכת במקום העץ ממנו נבנה במקור (לאחר השריפה של 1814). במהלך השיפוץ בוצעו מספר שינויים – המגורים הנשיאותיים בקומה העליונה הורחבו, ומרפסת חדשה הוספה באכסדרה המעגלית.
למרות שהיציבות המבנית של הבניין תוקנה בשנות הארבעים, הפנים, כתוצאה משנים של הזנחה ותחזוקה לקויה, החל להתפורר. ז'קלין קנדי, אשתו של הנשיא ג'ון קנדי עצבה מחדש חדרים רבים והחזירה להם את המראה המקורי של המאה ה-19, תוך שהיא משתמשת ברהיטים באיכות גבוהה שאוחסנו במרתף הבית הלבן ונשכחו. גם ננסי רייגן, אשתו של הנשיא רונלד רייגן ערכה עיצוב מחדש של חלקים מהבית הלבן בשנות ה-80.
[עריכה] האגף המערבי
האגף המערבי, ה-West Wing, הוא משכן משרדו של הנשיא ושל צוותו הפוליטי.
- ערך מורחב – האגף המערבי של הבית הלבן
[עריכה] האגף המזרחי
האגף המזרחי, שמכיל משרדים נוספים, הוסף לבית הלבן בשנת 1942.
- ערך מורחב – האגף המזרחי של הבית הלבן
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: הבית הלבן |
 |
|
|---|---|
| חדרי הבית הלבן: | החדר הכחול | החדר המזרחי | חדר קבלת הפנים הדיפלומטי | החדר הירוק | חדר המפות | החדר האדום | חדר השינה של לינקולן | חדר האוכל הממלכתי | חדר הזהב |
| אגפים סמוכים: | האגף המערבי | האגף המזרחי | גן הוורדים |
| חדרים באגף המערבי: | המשרד הסגלגל | חדר רוזוולט | חדר המצב |
| חדרים באגף המזרחי: | מרכז המבצעים הנשיאותי לשעת חירום |
