אברהם לינקולן
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
|
|||||||||||||||||||||
אֵיְבְּרֵהֶם לִינְקֵולן (קרי: לינקן) (12 בפברואר 1809 – 15 באפריל 1865) הנשיא ה-16 של ארצות הברית - והנשיא הראשון מטעם המפלגה הרפובליקנית. מנשיאיה החשובים והנערצים ביותר של המדינה שאותה הנהיג בעת מלחמת האזרחים. נאום גטיסבורג שנשא הוא אחד מהנאומים הידועים בהיסטוריה האנושית.
נולד במדינת קנטקי, וסבל ממחלת ענקיות (גיגאנטיזם), שגרמה לו להראות כחוש וגבוה בצורה אבנורמלית. תופעת העבדות השפיעה עליו עוד מילדותו. הוא למד בכוחות עצמו משפטים וב-1837 לאחר קבלו את תואר עורך דין פתח לעצמו משרד. ב-1846 נבחר מטעם מדינת אילינוי לקונגרס. כבר בראשית דרכו בפוליטיקה נקלע למחלוקת בנושא העבדות, שפילג את האומה. לינקולן, שנטה לפרוש מהפוליטיקה, שב אליה בהשפעת חוק שנודע בשם "חוק קנזס נברסקה" שהנציח ביתר שאת את תופעת העבדות ושביטל למעשה את פשרת מיזורי. בנאום שנשא ב16 ביוני 1858 הכריז כי "בית מפולג בתוכו אינו יכול לשרוד".
בבחירות שהתקיימו ב-6 בנובמבר 1860 נבחר לינקולן לנשיא הראשון מטעם המפלגה הרפובליקנית למרות שלא זכה ברוב, לנוכח הפיצול בין יריביו שדגלו בעבדות. לפני מועמדותו קיבל לינקולן מכתב מילדה שטענה שיראה טוב יותר ויקבל קולות רבים יותר אם יגדל זקן, וכך נוצר זקנו המיתולוגי שליווה אותו במשך רוב כהונתו. לאחר שנבחר פרשו מדינות הדרום מהאיחוד והקימו את הקונפדרציה, צעד שהפך את מלחמת האזרחים לבלתי נמנעת.
מלחמת האזרחים האמריקאית הייתה קשה ומרובת קורבנות משני הצדדים. המלחמה נמשכה קרוב לארבע שנים והתנהלה בין מדינות הדרום שדגלו בעבדות - מקור שגשוגן הכלכלי, למדינות הצפון שראו בעבדות פגם מוסרי שראוי להלחם עליו. במהלך המלחמה הכריז לינקולן רשמית על שחרור העבדים (במדינות המורדות) ודאג ב- 1865 להעביר תיקון בחוקה האמריקנית בהתאם. במהלך המלחמה מת בנו של לינקולן ממחלת השחפת, דבר שהשפיע עליו ועל אישתו עד סוף ימיהם.
בשנת 1863 ניצח הצפון בקרב גטיסבורג, נצחון שהיווה נקודת המפנה במלחמה. לאחר הנצחון, הגיע לינקולן לגטיסבורג לחנוכת בית הקברות לחללי הקרב, ונשא את נאום גטיסבורג. במיוחד זכור המשפט בו סיים את הנאום: "ממשלה של העם, על ידי העם ולמען העם, לעולם לא תמחה". נאום זה נלמד בבתי ספר בארצות הברית הן בשל חשיבותו ההיסטורית והן בשל ערכו הרטורי.
המלחמה הסתיימה רשמית בשנת 1865 בכניעתן המוחלטת של מדינות הדרום.
ב-14 באפריל 1865, ימים ספורים אחרי כניעת כוחות הדרום, בא לינקולן לתיאטרון "פורד" שבוושינגטון לצפות בהצגה. במהלך ההצגה ירה בו השחקן ג'ון וילקס בות'. לאחר מכן קפץ לבמה תוך כדי שהוא שובר את רגלו וצעק בלטינית: "sic semper tyrannis" (כך תמיד לרודנים), ובחסות המהומה שהתפתחה נמלט מהמקום. לאחר ההתנקשות, ברח לביתו של דוקטור סמואל מאד, שטיפל ברגלו השבורה. בות' נרדף על ידי חיילי האיחוד, ותפס מסתור באסם בחווה בוירג'יניה. הוא נורה בעת שניסה להימלט על ידי חייל שירה בו בניגוד להוראות.
לינקולן נפצע קשה ומת בבוקר מפצעיו. לאחר מותו, אלמנתו לקתה בדיכאון.
לאחר הירצחו של לינקולן, כתב המשורר האמריקני וולט ויטמן את השיר "הו רב חובל" בו הוא מבכה את מנהיג האומה. בעקבות רצח יצחק רבין, תרגמה נעמי שמר את השיר לעברית והלחינה אותו.
בנו, רוברט טוד לינקולן (1843-1926), היה שר המלחמה של ארצות הברית בשנים 1881-1885.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|
 ציטוטים בוויקיציטוט: אברהם לינקולן |
||
 טקסט בוויקיטקסט: נאום גטיסבורג |
||
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אברהם לינקולן |
- נאום גטיסבורג, בתרגומו של אליהו ציפר
- ציטוטים מפורסמים של אברהם לינקולן, באתר "בין המרכאות"
- אברהם לינקולן, באתר סנונית
- נאום בית מפולג באנגלית
| הנשיא הקודם: ג'יימס ביוקנן |
אברהם לינקולן | הנשיא הבא: אנדרו ג'ונסון |
