ג'יימס ביוקנן
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
|
|||||||||||||||||||||
ג'יימס ביוקנן (23 באפריל 1791 – 1 ביוני 1868) נשיאה ה15 של ארצות הברית. ביוקנן היה הנשיא הרווק היחיד בתולדות המדינה, ובן פנסילבניה היחיד שנבחר למשרה זו. הוא השתייך למפלגה הדמוקרטית, וספג ביקורת על כך שלא פעל למניעתה של מלחמת האזרחים.
תוכן עניינים |
[עריכה] רקע פוליטי
ביוקנן נולד בקוב גאפ (Cove Gap), פנסילבניה ב23 באפריל 1791 לג'יימס ואליזבת'. בילדותו חונך על ידי מורה פרטי. ב1809 נרשם ללימודי משפטים וב1812 הוסמך כעורך דין. ביוקנן היה אחד המתנדבים הראשונים במלחמת 1812 ולחם בהגנת העיר בלטימור. הוא היה חבר בבית הנבחרים של פנסילבניה בין השנים 1814 עד 1815, והיה חבר קונגרס בין השנים 1821 עד 1831. בין השנים 1832 ל1834 היה נציג ארצות הברית ברוסיה.
ב1834 נבחר ביוקנן לסנאט בעקבות פרישתו של וויליאם ווילקינס. הוא נבחר בשנית ב1837, ובפעם השלישית ב1843. ב1845 התפטר, על מנת לקבל תפקיד בקבינט. ביוקנן שירת כיו"ר הועדה ליחסים בינלאומיים.
בעקבות יחסיו הקרובים עם הסנאטור ויליאם רופוס קינג, ומגוריהם המשותפים במשך כמה שנים, הועלו השערות כי השניים הם למעשה הומוסקסואלים. השערה זו חוזרת ועולה מדי כמה זמן על ידי היסטוריונים, אך הוכחה חותכת לכאן או לכאן אינה קיימת. בנוסף ביוקנן היה לנשיא ארצות הברית היחיד שמעולם לא התחתן, עובדה שחיזקה את ההשערות לגבי מיניותו.
ביוקנן שירת כמזכיר המדינה בתקופת כהונתו של ג'יימס נוקס פולק (1849-1845). בתפקיד זה היה שותף בהסכם אורגון (1846). בין השנים 1853 ל1856 היה נציג ארצות הברית בממלכה המאוחדת.
[עריכה] תקופת הנשיאות
ביוקנן נבחר לנשיא ארצות הברית ב1856 וכיהן מה4 במרץ, 1857 עד ל4 במרץ, 1861.
לאחר בחירתו לנשיא, ובעקבות השסע בעם האמריקאי, החליט ביוקנן להרגיע את הרוחות על ידי איוש משרות בנציגים משני הצדדים, ונסיון לשכנע את העם לקבל את החוקה כפי שבית המשפט העליון מפרש אותה. בית המשפט דן באותה תקופה בלגיטימיות של העבדות ובאפשרות הגבלתה, ושני שופטים רמזו לביוקנן מהו פסק הדין הצפוי. הנשיא הכריז כי שאלת העבדות בטריטוריות היא "לשמחתנו, בעלת משמעות מעשית מזערית" וכי בית המשפט העליון יישב דילמה זו ב"מהירות וביעילות". יומיים לאחר מכן, פסק השופט רוג'ר ב. טאני בפסק דין דרד סקוט נגד סנדפורד, שאין בכוח הקונגרס לאסור על עבדות בטריטוריה של ארצות הברית, ובכך למעשה קיבל את העמדה הפוליטית-חוקתית של מדינות הדרום. פסק דין זה גרם לזעם במדינות הצפון.
במסגרת נסיונות הפשרה שלו, הטיל ביוקנן את מלוא כובד משקלו בעד צרוף קנזס לאיחוד כ"מדינת עבדות". צעד זה נכשל, וגרם לזעם במפלגה הדמוקרטית והרפובליקנית כאחת. קנזס נותרה טריטוריה חיצונית.
הסכסוך הפנים מפלגתי הגיע עד כדי פילוג המפלגה הדמוקרטית לשתי סיעות - דרומית וצפונית - ובחירת שני מועמדים נפרדים לנשיאות בידי כל אחת מהן. כשבחרו הרפובליקנים כנציגם את אברהם לינקולן, נצחונו - על אף חוסר הפופולריות שלו במדינות הדרום - היה מובטח, בזכות הסלידה מ"כח בעלי העבדים" (Slave Power), ןכן בגלל השחיתות הרבה שפשתה בשלטון של ביוקנן והמצב הכלכלי הרעוע. מדינות הדרום, שסירבו להיות תחת שלטון רפובליקני, איימו לפרוש מן האיחוד.
הנשיא ביוקנן קבע כי אין למדינות הדרום זכות חוקית לפרוש מן האיחוד, אך חששותיו מעימות אלים גרמו לו לקבוע כי לממשלה הפדרלית אין זכות חוקית למנוע זאת מהן. ביוקנן קיווה לפשרה עם מנהיגי הדרום, אך אלה סירבו.
ביוקנן החל לנקוט בטקטיקה מיליטנטית יותר, ומינה "צפוניים" במקום חברי קבינט שפרשו. כמו כן, הוא שלח ספינה אזרחית ("כוכב המערב") ועליה תחמושת ותגבור לפורט סאמטר בדרום קרוליינה. פעולה זו נודעה לדרום ב9 בינואר, 1861 והספינה נאלצה לשוב על עקבותיה לאחר הפגזות מהחוף.
ביוקנן פרש לאחוזת "Wheatland" בלנקסטר, פנסילבניה, שם גם נפטר ב1 ביוני, 1868.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
| הקודם: פרנקלין פירס |
ג'יימס ביוקנן | הבא: אברהם לינקולן |
| ג'פרסון · רנדולף · פיקרינג · מרשל · מדיסון · סמית' · מונרו · אדמס · קליי · ון-ביורן · ליבינגסטון · מקליין · פורסית · ובסטר · אפשור · קלהון · ביוקנן · קלייטון · ובסטר · אברט · מרסי · קאס · ג'רמיה בלאק · סיוארד · ושברן · פיש · אברטס · בליין · פרליניוסן · בייארד · בליין · פוסטר · גרשם · אולני · שרמן · דיי · היי · רוט · בייקון · קנוקס · ברייאן · לאנסינג · קולבי · יוז · קלוג · סטימסון · הול · סטטיניוס · ביירנס · מרשל · אקסון · דאלס · הרטר · ראסק · רוג'רס · קיסינג'ר · ואנס · מאסקי · הייג · שולץ · בייקר · איגלברגר · כריסטופר · אולברייט · פאוול · רייס |  |
