תחבורה ציבורית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

למושגים, תחומים ומאמרים בנושא תחבורה ציבורית ותחבורה בכלל, ראו פורטל התחבורה.

תחבורה ציבורית (ראשי תיבות: תח"צ) היא שם כללי למערך תחבורה המסיע אנשים שלא ברכבם הפרטי. במקרים רבים נמצא מערך התחבורה הציבורית בפיקוח ממשלתי ו/או עירוני. התחבורה הציבורית פועלת במקביל בתוך הערים וכן בדרכים בין-עירוניות ומחולקת למערכי הסעת המונים ולמערכי הסעת נוסעים בודדים, בנתיב מוגדר מראש או במסלול מותאם. לקווי התחבורה הציבורית לוחות זמנים קבועים, בהתאם לתכיפות ותדירות השימוש בהם.

תוכן עניינים 1 סקירה כללית 2 מערכת להסעת המונים 3 יתרונותיה של התחבורה הציבורית 4 מדדי יעילות 4.1 ישירוּת 4.2 כמות מעברים 4.3 תדירות 4.4 כיסוי 4.5 זמינות 4.6 תיאום 4.7 זמן נסיעה מדלת לדלת 4.8 בהירות 5 אמצעי התחבורה הציבורית 6 תחבורה ציבורית בישראל 6.1 רכבות 6.2 אוטובוסים ומוניות 6.3 חברות תעופה 7 ראו גם 8 קישורים חיצוניים

[עריכה] סקירה כללית

התחבורה הציבורית החלה את דרכה הרבה לפני הרכב הפרטי. המצאת רכבות הקיטור והחשמליות (הקרויות כיום רכבות קלות) במאה ה–19 הביאו לפריצת דרך בתחום התחבורה. אולם לאחר המצאת הרכב הפרטי, שהיה בזמנו נוח יותר, הפופולריות של התחבורה הציבורית ירדה בצורה משמעותית.

במדינות רבות, יעילות התחבורה הציבורית משופרת על ידי קישור בין סוגים שונים של תחבורה ציבורית, כגון על ידי התאמת לוחות הזמנים של אוטובוסים ורכבות, על מנת ליצור מעברים נוחים בין השימוש בהם (כגון מעבר בין רכבת בין עירונית, לאוטובוס עירוני או לרכבת קלה). בנוסף לכך, תחבורה ציבורית מפותחת מתאפיינת גם בכרטוס משולב (קרוי גם כרטוס משוךף), בהן הנוסע רוכש כרטיס אחד לצורך הגעה למקום מסוים, גם אם זה כרוך במעבר בין סוגי תחבורה שונים של חברות שונות.

התחבורה הציבורית מהווה פתרון יעיל ובטוח להורדת עומסי התנועה באגדי ערים וביניהן, ובנוסף ישנה חשיבות רבה לתחבורה הציבורית בתופעת היוממות בה העובדים בעיר מגיעים אליה מפרברים וערים שכנות. דוגמה טובה לכך היא התחבורה הציבורית בברלין, אמסטרדם, פריז, ניו יורק, לונדון ובערים רבות אחרות, בהן הפכה התחבורה הציבורית לתחליף לרכב הפרטי.

[עריכה] מערכת להסעת המונים

מערכת להסעת המונים הוא כינוי לעמוד השדרה של התחבורה הציבורית, המורכב מכלי תחבורה רבי-קיבולת, הפועלים בתדירות גבוהה לאורך צירי תנועה עתירי ביקוש ומטרתם היא בעיקר לספק מענה לכניסה אל המטרופולינים בשעות הבוקר וליציאה מהם אחר הצהריים ובערב. מערכת להסעת המונים מבוססת לרוב על תשתית מסילתית. בהגדרה זו נכללים רכבת פרוורים, רכבת קלה ורכבות עירוניות שונות. לעיתים משמשות גם רכבות לטווחים ארוכים יותר כמערכת להסעת המונים.

סוג נוסף של תחבורה ציבורית העונה להגדרה זו הוא הגראנדבוס, שהוא למעשה אוטובוס גדול ממדים הנוסע על הכביש הנועד לתת פתרונות למקומות בהם הוחלט שלא להקים תשתית מסילתית (משיקולים טופוגרפיים, כלכליים, פוליטיים ואחרים). פתרון זה כולל הקמת מסלוליים יעודיים לכלי רכב אלו והתאמת כל תנאי הדרך עבורם, לדוגמה: מתן עדיפות בצמתים.

[עריכה] יתרונותיה של התחבורה הציבורית

• בטיחות - התחבורה הציבורית מהווה כלי חשוב בהפחתת תאונות הדרכים, והורדת מכוניות מהכביש.
• הפחתת זיהום אוויר - התחבורה הציבורית ובמיוחד כזו המוּנעת באמצעות חשמל בלבד (דוגמת רכבות), כמעט ואינה מזהמת, בניגוד לרכב הפרטי.
• הפחתת עומסי תנועה - התחבורה הציבורית מאפשרת להביא להורדת העומסים בכבישים והפחתת גודשי התנועה ובמיוחד הפקקים, בהם עמידה ממושכת של רכבים והתקדמות איטית שלהם גורמת לבזבוז זמן ולהגדלת זיהום האוויר.

[עריכה] מדדי יעילות

מדדי יעילות הם כלל הכלים הניתנים למדידה, המהווים ממד מספרי בר-השוואה בין רשתות תחבורה ציבורית שונות (וזאת בשונה מאמצעים שאינם מדעיים, כמו סקרי שביעות רצון, המשמעותיים גם הם לאיכותה של התחבורה הציבורית).

[עריכה] ישירוּת

ישירוּת היא היחס בין מסלול הנסיעה שאדם ממוצע היה נוסע ברכבו הפרטי, לבין המסלול אותו הוא נאלץ לעשות באמצעות תחבורה ציבורית. המסלול הוא כמעט בהכרח ארוך יותר, אך לא בהכרח איטי יותר. במדידת הישירות מובא בחשבון לא רק אורך המסלולים, אלא גם מהירות הנסיעה הממוצעת בהם. כך לדוגמה יתכן שרכב פרטי יעשה מסלול בן 4 קילומטרים בדרך מהירה, ואילו קו האוטובוס המקביל יעשה את אותו המסלול בדרך עירונית, ומכאן שמדד הישירות של אותו קו אוטובוס מראה על חוסר יעילות.

[עריכה] כמות מעברים

כמות מעברים היא מספר ההחלפות שנדרש אדם ממוצע לבצע במערכת הקווים הנתונה על מנת להגיע ממוצא ליעד. בניגוד לדעה המקובלת, כמות מעברים גדולה יותר אינה פוגמת בהכרח בזמן הנסיעה מדלת לדלת, שכן על מנת לספק למגוון רחב של אנשים כמות החלפות מינימלית יש צורך בכמות קווים גדולה, וכפועל יוצא מכך תדירות נמוכה משמעותית מזו שניתן היה לאפשר עם מספר קווים מצומצם. לכן המטרה היא למצוא את האיזון בין השניים. המגמה הכללית היא צמצום כמות הקווים לטובת תדירות גבוהה יותר.

עם זאת, חשוב לציין שמערכות תחבורה ציבורית מאלצות לעיתים את הנוסע לשלם עבור כל מעבר כזה. מצב זה אינו נחשב למצב תקין, וכאשר הוא קיים הוא הופך את מדד כמות המעברים לקריטי במיוחד, ובכך גם מאלץ את הרשת להפעיל קווים פחות יעילים. האינטגרציה בין כל אמצעי התחבורה ושילובם במידת האפשר למערכת כרטוס אחת, מקלה על הנוסע ומגבירה את מידת האטרקטיביות של הנסיעה בתחבורה ציבורית. רוב המדינות המערביות מפעילות מערכות כרטוס משותפות מזה שנים רבות.

[עריכה] תדירות

התדירות היא פרק הזמן הממוצע החולף בין שתי יציאות של אותו הקו מתחנת המוצא שלו, לחליפין מקובל למדוד זאת גם כמספר הנסיעות בשעה כלומר קו שתדירותו היא כל 5 דקות, הוא קו שתדירותו 12 נסיעות בשעה. לתדירות חשיבות מכרעת באמינות התחבורה הציבורית בעיניי הציבור, וממנה גם נגזר זמן ההמתנה הממוצע בתחנה, שהוא מהווה את אחד מהגורמים המכריעים בהחלטה האם להשתמש בתחבורה הציבורית או ברכב הפרטי.

[עריכה] כיסוי

כיסוי הוא מדד נתון באחוזים עבור מרחק נתון. מקובל לקבוע מרחק זה בערכים שבין 300 ל-600 מטרים. כיסוי הוא השטח היחסי מתוך סך כל השטח הנבדק הנמצא לכל היותר באותו מרחק נתון שנקבע מכלל תחנות ההסעה. ככל ששטח הכיסוי גדול יותר כך תידרש בממוצע פחות הליכה מתחנות ההסעה אל היעדים ולהיפך. עם זאת, אחוזי כיסוי גבוהים מידי (השואפים ל-100%) מלמדים ברוב המקרים על קיומם של קווים מפותלים ואיטיים הנכנסים לרחובות צרים ושוליים, וכך נפגע מאוד מדד הישירות. לכן המגמה היא לשאוף לאחוזי כיסוי של 90%-95%. באופן גרפי מושג המדד על ידי שרטוט מעגלים ברדיוס המרחק הנתון מסביב לכל תחנות ההסעה, וחישוב סך כל שטח המעגלים (תוך התחשבות בשטחים חופפים, כמובן).

הכיסוי הוא מדד המשמש בעיקר לבחינת יעילות מערך קווים פנים עירוני, אך הוא רלוונטי לעיתים גם לשירות למרחקים גדולים יותר.

[עריכה] זמינות

זמינות היא הכיסוי עבור תדירות מינימלית מותרת. לדוגמה: אחוזי הכיסוי המתקבלים כאשר מביאים בחשבון רק את מניין הקווים שתדירותם כל 15 דקות לפחות. לעיתים חברות תחבורה ציבורית נוהגות להוסיף קווים ארוכים ומפותלים בתדירות נמוכה מאוד, רק על מנת להגדיל את אחוזי הכיסוי של אותו אזור. מדד זה בא לנטרל את השפעת הקווים השוליים ולבחון את איכות השירות של הקווים התדירים בלבד.

[עריכה] תיאום

תיאום, בשונה משאר המדדים, אינו ניתן למדידה חד משמעית כנתון מספרי, אך עדיין ניתן להערכה כללית. תיאום הוא בחינה של רמת התזמון בין אמצעי התחבורה השונים. לדוגמה: האם אוטובוס כלשהו מגיע בזמן לתחנת הרכבת כדי שהנוסעים יוכלו לעבור לרכבת במינימום הזמן הדרוש, או שמא הוא מקדים באופן קיצוני או מגיע לאחר צאת הרכבת, ובכך הופך ללא רלוונטי עבור הנוסעים.

[עריכה] זמן נסיעה מדלת לדלת

זמן הנסיעה מדלת לדלת הוא המדד הניתן למדידה החשוב ביותר של התחבורה הציבורית. הוא קובע את הזמן הדרוש לאדם להגיע מדלת ביתו לדלת מקום עבודתו (ומכאן שמו). מדד זה מביא בחשבון את כל הגורמים המתוארים כאן, וגורמים נוספים המורכבים יותר למדידה:

• זמן ההליכה מהבית לתחנת האוטובוס
• זמן ההמתנה הממוצע לאוטובוס (וכן, היכולת להעריך את זמן הגעתו ולמנוע המתנה מיותרת)
• זמן הנסיעה, בהתחשב בכל גורמי הדרך
• הזמן הדרוש להחלפות קווים או כלי תחבורה, אם נדרש (וכן, כמות מרווח הבטחון שהרשת מאלצת לקחת לשם כך), לרבות הליכה, אם נדרשת.
• זמן ההליכה מתחנת הירידה האחרונה ליעד

זמן הנסיעה מדלת לדלת בתחבורה ציבורית יחשב ליעיל כאשר הוא לכל הפחות מתקרב לזמן הנסיעה מדלת לדלת באמצעות רכב פרטי, ויחשב להצלחה גדולה יותר ככל שהוא קטן ממנו. במקרים מסוימים זמן הנסיעה מדלת לדלת יכול להיות קצר ב-50% ויותר לעומת הרכב הפרטי, ואת זאת ניתן להשיג לרוב רק באמצעות תחבורה מסילתית

[עריכה] בהירות

בהירות, גם היא לא ניתנת להגדרה מספרית של ממש, אך קיימים כמה כללים החיונים לשמירה עליה. הבהירות היא יכולתו של הנוסע לתכנן נסיעה בקלות יחסית, ללא צורך בתכנון מדוקדק מראש, ואף באופן ספונטני.

• שאיפה לסימטריה בין שני כיווני הנסיעה של אותו הקו
• היצמדות לצירי תנועה ככל הניתן, ולא למסלולים שרירותיים ומתפתלים
• מוקד מידע משותף לכלל מפעילי התחבורה הציבורית באזור מסוים
• מספר קווים שאינו גדול מידי, וכן המנעות מיצירת כמות גדולה של חלופות
• מספור עקבי של הקווים, באופן שיהיה ניתן להסיק מסלול של קו במקרים מסוימים על סמך מספרו
• שילוט ברור ככל שניתן בתחנות ההסעה (מפות, לוחות זמנים, ואף תצוגה דיגיטלית בזמן אמת על זמני ההגעה)

[עריכה] אמצעי התחבורה הציבורית

תחבורה ציבורית
אוטובוס | חשמלית | מעבורת (כלי שיט) | רכבת | מטוסים | רכבות מהירות | רכבת קלה | רכבת תחתית | רכבת פרברית | מונורייל (רכבת עירונית) | פוניקולר | מונית שירות

[עריכה] תחבורה ציבורית בישראל

בשוק התחבורה הציבורית בישראל שלטו במשך שנים רבות הקואופרטיבים "אגד" ו"דן" אשר היוו מונופול בתחום האוטובוסים הציבוריים באזורי זיכיון קבועים אשר חולקו ביניהם.

בשנות ה-90 החל משרד התחבורה בתהליך של פתיחת שוק התחבורה הציבורית לחברות נוספות באמצעות מכרזים אזוריים, במטרה להוריד את המחירים ולהרחיב את שעות הפעילות ומגוון הקווים. אף על פי כן - שוק התחבורה הציבורית בישראל אינו מנוהל כשוק חופשי, אלא בצורה ריכוזית על ידי שר התחבורה אשר מעניק זכיונות ורשיונות וקובע את התעריפים ותדירות הקווים.

תהליך הרפורמה שמבצע משרד התחבורה מכונה לעיתים הפרטה אך זוהי טעות, שכן גם אגד ודן הן בעצם חברות בבעלות פרטית ולא ממשלתית ולכן זוהי אינה הפרטה אלא רפורמה. על הרפורמה נטענה במהלך השנים ביקורת רבה, בכך שבעצם היא אינה אלא החלפה של מונופול אחד במונופול חדש, לעיתים אף ללא הוזלה משמעותית ותוך פגיעה משמעותית ברמת השירות. למעשה, גם היום, קרוב ל-10 שנים לאחר תחילת הרפורמה, עדיין כמעט ולא קיימים אזורים בהם ישנה תחרות אמיתית בין שני מפעילים שונים. הסיבות לכך נעוצות בתנאים שמכתיב משרד התחבורה שמטרתם העיקרית נסיון להטיב עם החברות החדשות ולהקל את כניסתן לשוק. ביניהן:

• ברוב המכרזים משרד התחבורה קבע את המחירים בעצמו ואף לא אפשר לחברות להוריד אותם.
• משרד התחבורה הטיל במכוון הגבלות על חברות ותיקות בכך שמנע מהן להסיע נוסעים בתחום שטח ש"שייך" לחברה חדשה שזכתה במכרז, או בכך שמנע כרטוס משותף בין שתי החברות. לעיתים אף תוך פגיעה משמעותית ברווחת ציבור הנוסעים.
• משרד התחבורה לא מאפשר לחברות הוותיקות להוזיל מחירים, כך על פי טענת החברות, כך שההוזלה המתקבלת במכרז לעיתים מדומה בלבד, שכן גם החברות הוותיקות היו יכולות לספק את השירות במחיר נמוך הרבה יותר, לעיתים אף נמוך מזה שהתקבל לאחר המכרז.

[עריכה] רכבות

• רכבת ישראל
• הכרמלית (חיפה)
• הרכבת הקלה בירושלים
• מערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב

[עריכה] אוטובוסים ומוניות

• אגד
• דן חברה לתחבורה ציבורית
• מטרודן
• מטרופולין
• מרגלית
• נתיב אקספרס
• סופרבוס
• קווים
• קונקס
• חברות מוניות עירוניות

[עריכה] חברות תעופה

• אל על
• ארקיע
• ישראייר

[עריכה] ראו גם

• פיתוח מוטה תחבורה ציבורית
• תחבורה בת קיימא
• תחבורה בגרמניה

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: תחבורה ציבורית

• מודיעין תחבורה ציבורית בישראל, לוחות זמנים ומסלולים
• אתר משרד התחבורה
• אתר חדשות הרכבת - אתר חובבי רכבות שמסקר את התפתחות הרכבת בישראל