דניאל תומפקינס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

דניאל די. תומפקינס (21 ביוני 1774 - 11 ביוני 1825) (Daniel D. Tompkins), יזם, משפטן, חבר בית הנבחרים של ארצות הברית, מושל מדינת ניו יורק וסגן נשיא ארצות הברית השישי.

נולד בווסטצ'סטר, ניו יורק. סיים את לימודיו באוניברסיטת קולומביה ב-1795, שבה למד משפטים. תומפקינס היה נציג מדינתו בועידה הקונסטיטוציונית (חוקתית) ב-1801. חבר האספה ב-1803 ובחר לכהן בהקונגרס של ארצות הברית. אולם החליט התפטר לפני תחילת כהונתו, כדי לקבל את מינויו כשופט שלום בבית המשפט העליון של ארצות הברית. תפקיד בו כיהן בין השנים 1804-1807. הוא כיהן כמושל מדינת ניו יורק החמישי בין השנים 1807-1817. הוא סירב לקבל עליו את המינוי למזכיר המדינה של ארצות הברית על ידי הנשיא ג'יימס מדיסון. בבחירות לנשיאות ב-1816 נבחר לכהן כסגן נשיא ארצות הברית, תחת הנשיא הנבחר, ג'יימס מונרו. הוא נבחר שוב למשרה זו ב-1820 וכיהן בה מה-4 במרץ 1817 ועד ל-4 במרץ 1825.

תומפקינס ייסד את היישוב תומפקינסויל ב-1815 בחוף המזרחי של האי סטטן. כיום היישוב מתפקד על תקן שכונה ברובע. ב-1817 בנה תומפקינס מזח לאורך קו המים בשכונה, והחל להציע ספינות קיטור ומעבורות שירות בין האי סטטן למנהטן.

תומפקינס היה נציג בועידת החוקה ב-1821, בה כיהן כנשיא הועידה. הוא נפטר בתומפקינסויל, שלושה חודשים לאחר שסיים שמונה שנים בתפקיד סגן נשיא ארצות הברית.