Miguel de Cervantes y Saavedra - Don Quijote de la Mancha - Ebook:
HTML+ZIP- TXT - TXT+ZIP

Wikipedia for Schools (ES) - Static Wikipedia (ES) 2006
CLASSICISTRANIERI HOME PAGE - YOUTUBE CHANNEL
SITEMAP
Make a donation: IBAN: IT36M0708677020000000008016 - BIC/SWIFT:  ICRAITRRU60 - VALERIO DI STEFANO or
Privacy Policy Cookie Policy Terms and Conditions
בית סוהר - ויקיפדיה

בית סוהר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

כלא אלקטרז הוא אחד מבתי הסוהר המפורסמים ביותר
הגדל
כלא אלקטרז הוא אחד מבתי הסוהר המפורסמים ביותר

בית סוהר או בית כלא או בית אסורים הוא מקום שבו אנשים מוחזקים בכפייה ונשללות מהם חרויות שונות. בתי סוהר הם מוסדות שמוקמים בהוראת ממשלות והם חלק ממערכת המשפט והצדק, או כמתקנים בהם מוחזקים שבויי מלחמה. "מערכת בתי הסוהר" היא הארגון שאחראי על ניהול ותפעול בתי הסוהר.

בנוסף לבתי סוהר, ישנם גם בתי מעצר שבהם מוחזקים חשודים בביצוע פשעים שטרם הורשעו במשפט.

זהו אותו אתר, לרוב מבנה מבוצר ושמור, שבו סוגרים לתקופת זמן הנקבעת על ידי ערכאות משפטיות, אנשים שאותם החברה החליטה להרחיק משורותיה, בדרך כלל עקב פשעים מוסריים כנגדה (כדוגמת רצח, גניבה, אונס וכו') או פשעי מצפון, כדוגמת מרידה במשטר או בממשל.

שיטת ענישה זו נהוגה מראשית האנושות, בצורות שונות. מתרבויות עתיקות ואפלות, שבהן היו כולאים בני אדם לכל חייהם בצינוקים מעופשים ושורצי מחלות, עד לתרבויות מערביות מודרניות, שבהן יש פיקוח הדוק על בתי הכלא והאסירים זוכים למזון, תנאים תברואתיים נאותים, תמיכה נפשית, ועזרה בשיקום חייהם.

תוכן עניינים

[עריכה] בתי סוהר כחלק ממערכת המשפט

במשפט הפלילי, בתי סוהר משמשים כדי להגביל את תנועתם של פושעים מורשעים, אך גם כדי להכיל את אותם אנשים שהואשמו או צפויים להיות מואשמים בביצוע עברה. מעצר ומאסר הן סנקציות שניתן להטיל על אדם לפי החוק על מבחר עברות. בית משפט יכול להורות על מאסרו של אדם אשר הורשע בביצוע עברה שכזו. אנשים גם יכולים להשלח לבית סוהר לפני משפט, פסק דין או גזר דין, בשל העובדה שבית המשפט החליט שיש סיכון לחברה או סיכון שהנאשם יברח בטרם סיום משפטו. אופיים של בתי סוהר משתנה ממדינה למדינה, אולם כמעט בכל מקום ישנה הפרדה בין המינים ובין דרשות שונות של סיכון.

לתאים בבתי סוהר יש בדרך כלל סורגים.

בתי הסוהר ממלאים את שלוש המטרות של הענישה: הרתעה, נקמה ושיקום. היכולת לכלוא אדם כעונש נועדה למנוע את הסיכוי לביצוע פשעים. לכן, בתי הסוהר הם חלק מהעונש של אנשים שחורגים מהגבולות החוקיים. בתי סוהר גם מגינים על החברה בכך שהם מוציאים ממנה את אותם אנשים שעלולים להוות סיכון לאחרים. לבתי הסוהר יש גם תפקיד שיקומי כאשר במהלך תקופת הכליאה מנסים לשנות את טבעם של הכלואים ובכך להקטין את הסיכוי שהם יפשעו שוב לאחר שישוחררו.

פשיעה וענישה הם תחומים רחבים, הנתונים במחלוקת פוליטית עמוקה, וכך גם סוגיית בתי הכלא, מערכת הכליאה, העקרונות והביצוע של הכליאה; ועונש המאסר לעומת עונשים שאינם מאסר כמו גם מול עונש המוות.

[עריכה] בתי סוהר צבאיים

בתי סוהר הם גם חלק מהמערכת הצבאית, ומשמשים לעתים כדי להחזיק שבויי מלחמה, לוחמי אויב ואת אותם אנשים שרשויות הצבא קובעות ששהותם בחופשי היא סיכון. אמנת ז'נבה קובעת פרוטוקול בינלאומי המגדיר את תנאי המינימום של שבויים. פלישת ארצות הברית לאפגניסטן בשנת 2001 ולעיראק בשנת 2003 ומעצר אנשי הטליבאן ואל-קעידה, כמו גם פרשת כלא אבו גרייב, העלו לכותרות את נושא בתי הכלא הצבאיים ואת הסוגיות המשפטיות סביבם.

[עריכה] בתי סוהר פוליטיים

במדינות מסוימות יש, או היו בעבר, בתי מאסר פוליטיים. המוכרים ביותר הם הגולאגים המקושרים לשלטון סטלין. ההגדרות "מהו פשע פוליטי?" ו"מהו בית סוהר פוליטי?" הן כמובן שנויות במחלוקת, ומתנגדים תמיד ימצאו לכל אחת מהדוגמאות לבתי סוהר פוליטיים להלן:

  • כלא מייז (Maze) של הממלכה המאוחדת בלונג קש שימש במשך חלק מתקופת "הצרות" בצפון אירלנד כדי לעצור חשודים בלחימה.
  • מחנה X-Ray במפרץ גוואנטנמו, שהוקם על ידי שלטונות ארצות הברית בקובה כדי להמנע מלהיות כפופים לחוק האמריקאי, ובו נאסרו "לוחמים בלתי חוקיים" - אנשי טליבאן ואל-קעידה שנתפסו באפגניסטן ועיראק כחלק מ"המלחמה נגד הטרור" עליה הכריז נשיא ארצות הברית ג'ורג' בוש.

[עריכה] אוכלוסיית בתי הסוהר בעולם

בעולם אסורים מעל תשעה מליון אנשים. אוכלוסיית בתי הסוהר גדלה באופן משמעותי בשנות התשעים של המאה ה-20.

המדינה בה מספר האסורים הוא הגבוה ביותר היא ארצות הברית - יותר מ-2 מליון אסירים. ארצות הברית היא שנייה לרואנדה באחוז האוכלוסייה האסור בבתי הכלא - בארצות הברית 701 מתוך 100,000 איש; ברואנדה, נכון לשנת 2002, מעל 100,000 איש עצורים בחשד למעורבות בג'נוסייד בשנת 1994.

לרוסיה ולסין אוכלוסיית אסורים שמספרה עולה על 1 מליון נכון לשנת 2002. אין מידע בסוגיה זו לגבי צפון קוריאה. [1], [2]

בבריטניה היו 73,000 אסירים בשנת 2003. כאשר בצרפת ובגרמניה יש מספרים דומים. בישראל אסורים כ-12,000 גברים וכ-220 נשים.

[עריכה] בתי סוהר בישראל

חוק העונשין הישראלי מאפשר לבתי משפט לגזור עונשי מאסר על מי שהורשע בדין. בישראל ממונה שירות בתי הסוהר על מתקני הכליאה. שב"ס מתפעל 24 מתקני כליאה שונים ברחבי הארץ המחולקים לפי ארבעה גושים גאוגרפיים.

[עריכה] מתקני כליאה צבאיים

במתקן כליאה צבאי כלואים חיילים על עבירות שרובן עבירות צבאיות (על פי חוק השיפוט הצבאי).

הכלואים מתחלקים לשלוש קבוצות:

  • על"מ - עציר לפני משפט. קיימת נגדו פקודת מעצר עד תום ההליכים, ימצא בכלא עד למשפט, בו ייקבע אם הינו זכאי או אשם, ואם אשם את חומרת עונשו.
  • חבוש - חייל שנשפט על עבירה צבאית, ולא יהיה נגדו תיק עם רישום פלילי במשטרת ישראל.
  • אסיר - חייל שנשפט על-ידי בית דין צבאי, ויהיה נגדו תיק עם רישום פלילי במשטרת ישראל.

המשטרה הצבאית מפעילה בתי סוהר צה"ליים. המוכרים שבהם הם כלא ארבע, כלא שש וכלא 400 לנשים, אולם ככל הנראה ישנם מתקני כליאה נוספים המשמשים את צה"ל יחד עם השב"כ, כמו למשל מתקן 1391 ליד היישוב קציר שבו, כך נטען, נכלא מוסטפה דיראני.

חיל המשטרה הצבאית אחראי על אחזקת הכלואים במשמורת חוקית, הקניית ערכי משמעת, טיפול ברווחת הפרט וזכויותיהם הבסיסיות של הכלואים, ובמידת האפשר החזרתם לשירות תקין. המפקדים בפלוגות הכליאה בבתי הסוהר הצבאיים הם שוטרים צבאיים שהוסמכו לטיפול בכלואים.

[עריכה] ראו גם

[עריכה] קישורים חיצוניים


סדרת המאמרים העוסקים בענישה
Static Wikipedia 2008 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu -

Static Wikipedia 2007 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu -

Static Wikipedia 2006 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu -

Sub-domains

CDRoms - Magnatune - Librivox - Liber Liber - Encyclopaedia Britannica - Project Gutenberg - Wikipedia 2008 - Wikipedia 2007 - Wikipedia 2006 -

Other Domains

https://www.classicistranieri.it - https://www.ebooksgratis.com - https://www.gutenbergaustralia.com - https://www.englishwikipedia.com - https://www.wikipediazim.com - https://www.wikisourcezim.com - https://www.projectgutenberg.net - https://www.projectgutenberg.es - https://www.radioascolto.com - https://www.debitoformtivo.it - https://www.wikipediaforschools.org - https://www.projectgutenbergzim.com