בודפשט
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בודפשט (הונגרית: Budapest, להאזנה לחצו כאן (מידע) (עזרה) ) היא עיר הבירה כמו גם המרכז הכלכלי, התעשייתי והתחבורתי של הונגריה. כיום (2004) חיים בה למעלה מ 1,800,000 תושבים (כ20% מאזרחי הונגריה). בשל סיבות הנעוצות במאזן הגירה שלילי, הן הגירה מחוץ לעיר אל אזורי הכפר, והן הגירה אל מחוץ להונגריה, הולכת אוכלוסיית העיר ופוחתת משיא של כשני מליון תושבים באמצע שנות השמונים של המאה העשרים. סקרים דמוגרפיים חוזים כי בשנת 2015 תמנה העיר כ 1,780,000 תושבים. יישוב קדום מצוי במקום מאז המאה התשע עשרה לפני הספירה, אך העיר בודפשט המוכרת לנו כיום נוצרה בעקבות איחוד שלוש ערים - בודה, פשט ואובודה בשנת 1873. העיר הינה העיר השישית בגודלה באיחוד האירופי.
נהר הדנובה הזורם בעיר מצפונה לדרומה, מחלק את מרכז העיר באופן סכימאטי לשני חלקים עיקריים - פשט, החלק המסחרי, הפיננסי והכלכלי, ובודה, אזור מסחרי פחות, ובו מונומנטים לאומיים כטירת בודפסט, וכן שכונות יוקרה. לבודפשט עשרים ושלושה רבעים.
תוכן עניינים |
[עריכה] גאוגרפיה
[עריכה] מיקום
בודפשט ממוקמת בלב האגן הקרפטי על שני גדות נהר הדנובה, שהוא הנהר הארוך ביותר באירופה המרכזית. בודפשט מצויה בצפון המדינה, בסמוך לגבול עם סלובקיה. הדנובה הייתה ועודה נתיב תחבורה חשוב, ובודפשט מצויה בצומת דרכים ונתיב מסחר היסטורי בעל חשיבות רבה.
[עריכה] פני העיר
בודה ההררית מצויה בגדה המערבית של הנהר, ואילו פשט המישורית בגדתו המזרחית. על הנהר מצוי אי (האי מרגיט). גשרים רבים מחברים את שני חלקי הנהר. העיר השלישית שאוחדה לאגד הערים "בודפשט" היא אובודה, המצויה מצפון לעיר.
בבודה ההררית שתי גבעות עיקריות, שעליהן מונומנטים היסטוריים ותרבותיים, גבעת המצודה, וגבעת גלרט. על גבעת גלרט מצויה "אנדרטת השחרור" הענקית, שהוקמה על ידי הרוסים בשנת 1947 לציון שחרור העיר מידי הנאצים.
פשט המישורית מוקפת בכבישי טבעת. פשט היא מרכזה התיירותי, המסחרי והפיננסי של בודפשט. מחוץ לה פרברים, שאוחדו עם העיר בתקופת השלטון הקומוניסטי.
[עריכה] מעיינות תרמיים
בודפשט מצויה לאורכו של קו שבר גיאולוגי שיצר נביעה טבעית של מעיינות חמים. כמאה ועשרים מעיינות כאלו מצויים בתחומי העיר, ורבים מהם בעלי ערך רפואי.
התרבות ההונגרית, אשר ידעה מאה וחמישים שנים של כיבוש תורכי, אימצה את הרחצה במרחצאות, וכיום פעילים מרחצאות רבים בעיר, המהווים מוקד משיכה לתושביה, וצורת בילוי עממי ייחודית. המרחצאות (חלקם מעורבים לגברים ולנשים) מצויים לעיתים במקומות פתוחים, וחלקם פעילים עוד מימי התורכים. הגדול שבמרחצאות העיר, שצ'ני, המצוי ב"פארק הגיבורים", מצוי על נביעה טבעית של מים בטמפרטורה של בין 73 ל 75 מעלות צלזיוס, המוזרמים אל בריכה מרכזית בלתי מקורה בטמפרטורה של 27 מעלות, כמו גם לבריכות מקורות בטמפרטורה הנעה בין 30 ל 36 מעלות.
[עריכה] היסטוריה
עדויות ליישוב אנושי באזור קיימות מאז המאה התשע עשרה לפני הספירה. תושביה המקוריים של בודפשט היו עם קלטים קדום, אשר הפך לחלק מן האימפריה הרומית במאה הראשונה לספירה. העיר הרומית אקווינקום, אשר נוסדה במקום אשר נקרא לאחר מכן "אובודה", הייתה משנת 106 עד המאה ה-4 הייתה זאת עיר הבירה של הפרובינקיה הרומית פאנוניה התחתית. עיר זו שימשה כנקודת מזרחית בין האימפריה ובין שבטים ברבריים במזרח.
עם נפילת האימפריה הרומית היה האזור נתון לשליטת השבטים הפולשים ממזרח - הונים, ולאחר מכן גותים, לונגוברדים, אווארים וסלבים. בתקופה זו כבר התפתחו שני יישובים על גדות הדנובה - פשט, על הגדה המזרחית ובודה על הגדה המערבית.
בתחילת המאה ה-10 שבטים מדיארים, אבותיהם של ההונגרים המודרנים, פלשו לאזור והקימו את ממלכת הונגריה. למרות ההרס שנגרם בפלישת המונגולים בשנת 1241, פשט הצליחה להתאושש, אך בודה, שהייתה מקום משכנה של הטירה המלכותית החל משנת 1247, הפכה לעיר הבירה ב-1361.
כיבושה של הונגריה בידי הטורקים העות'ומניים במאה ה-16, פגע בגדילת העיר. פשט נפלה בידי התורכים ב-1526 ואילו בודה כחמש עשרה שנים לאחר מכן. תקופת הכיבוש התורכי הייתה תקופה של הזנחה, רעב ומחלות. בודה שימשה כמקום מושבו של הנציב הטורקי, ופשט הייתה נטושה בזמן הכיבוש האוסטרי בשנת 1686.
בתחילת המאה ה-18 היו שלוש הערים - בודה, פשט ואובודה, נטושות למעשה, וזאת כתוצאה מן המרידות כנגד שלטון בית הבסבורג, בהנהגת פרנץ ראקוצי וכתוצאה ממגפת הדבר. אך לאחר שהתגברו תושבי העיר על מכשולים אלו החל גידול באוכלוסייה. החל משנת 1723 פשט החליפה את בודה כמקום מושבו של הנציב ונהנתה מגידול מואץ במאות ה-18 וה-19. בשנת 1800 הייתה אוכלוסיית העיר כחמישים וארבעה אלף איש.
בשנת 1848 הייתה בודפשט למרכז מהפכני, ולמרכז לתנועה הלאומית ההונגרית, אשר מרדה בשנים אלו כנגד שליטי הבסבורג. תבוסתם של המורדים גרמה לקפאון בהתפתחות העיר, אך הפשרה בשנת 1867 לפיה ימלוך השליט ההבסבורגי על שני עמים אוטונומיים, הביאה להתפתחות מואצת.
האיחוד תחת עירייה אחת הונהג לראשונה על ידי הממשלה ההונגרית המהפכנית בשנת 1849, אך המצב הוחזר לקדמותו עם דיכוי המרד. ב-1873 אוחדה העיר סופית, על מנת לשמש בירה מודרנית לעם ההונגרי. בין 1840 ל-1900 גדלה אוכלוסיית העיר המאוחדת פי שבעה, והגיעה ל-730,000 איש.
במאה ה-20 היה הגידול העיקרי באוכלוסייה בפרברים וברובע קישפשט, ורוב תעשיית הונגריה רוכזה בעיר הבירה החדשה. האבדות הכבדות בחיי אדם ואיבוד כמחצית משטח המדינה אחרי מלחמת העולם הראשונה הסבו רק מכה זמנית, והעיר המשיכה לגדול. ב-1930 מנתה אוכלוסיית העיר כמיליון אנשים, וכארבע מאות אלף אנשים בפרברים הסמוכים לה.
מלחמת העולם השנייה הביאה על בודפשט חורבן והרס. הכיבוש הנאצי של העיר, ושחרורה לאחר מכן בידי הרוסים, ב-13 בפברואר 1945 לאחר מצור ממושך, הביאו להרג של כשנים-עשר אלף איש מן האוכלוסייה האזרחית. אך עיקר ההרג היה בהשמדתם של היהודים. יהודי בודפשט רוכזו בגטו בתוך תחומי העיר עצמה, במה שנקרא בעבר "הרובע היהודי". רבים מתו מרעב ומחלות בתוך תחומי הגטו, אך רבים אחרים נרצחו בבודפשט עצמה, על ידי הנאצים ומשתפי הפעולה ההונגרים ממפלגת "צלב החץ", וגוויותיהם הושלכו אל נהר הדנובה. רבים נוספים הושמדו באושוויץ. מתוך אוכלוסייה של כ-280,000 יהודים בעיר בודפשט לפני המלחמה, הושמדו כמאה אלף.
בשנת 1948 השתלטו הקומוניסטים על הונגריה. ב-1949 אוחדו כפרים ועיירות מסביב לבודפשט עם העיר עצמה, וכך גדלה אוכלוסייתה ממיליון ל-1.6 מיליון נפש.
בשנת 1956 הייתה בודפשט לזירתו של המרד ההונגרי כנגד השלטון הקומוניסטי. המרד דוכא ביד ברזל על ידי ברית המועצות, אך לאחריו רצו השלטונות ההונגרים הקומוניסטים, בראשותו של יאנוש קאדאר, להראות את הפרגמטיות שבמדיניותם, והשתמשו בבודפשט כחלון ראווה. עם זאת, היה השלטון הקומוניסטי בתקופת קאדאר שלטון כושל מבחינה כלכלית, והעיר לא שיגשגה בתקופה זו.
נפילת השלטון הקומוניסטי ועלייתה של הדמוקרטיה בהונגריה, כמו גם צירופה של הונגריה לאיחוד האירופי, הביאו למהפכים ולקשיים כלכליים וחברתיים, אשר הביאו לכך שאוכלוסייתה של בודפשט קטנה בכחמישה-עשר אחוז בעשרים השנים האחרונות.
[עריכה] אוכלוסייה
אוכלוסייה לאורך ההיסטוריה
- 1800: 54,200
- 1830: 102,700
- 1850: 178,000
- 1880: 370,800
- 1900: 733,400
- 1925: 957,800
[עריכה] יהודים
התיישבות היהודים בבודפשט תחילתה אף בימי ההתיישבות הרומאית. במאה ה-12 הזמין המלך בלה הרביעי יהודים להונגריה, וזו תחילת הקהילה היהודית המאורגנת בעיר. עם השנים הייתה בודפשט למרכז יהודי משגשג ופורח, ויהודיה, כיהודי הונגריה, קיבלו זכויות אזרח מלאות, תחת שלטון האימפריה האוסטרו הונגרית. היהודים השתלבו בחיי האקדמיה, בעולם המשפטים והכלכלה. בודפשט היא מקום לידתו של בנימין זאב הרצל וכיום שלט המצוי במוזיאון היהודי הסמוך לבית הכנסת ברח' דוהאני מציין את בית הולדתו. המאה התשע עשרה הייתה זמן של פריחה כלכלית וחברתית. בתקופה זו נבנה בית הכנסת הגדול בעיר, ברחוב דוהאני, שהוא בית הכנסת השני בגודלו בעולם. בית כנסת זה שייך לזרם הניאולוגי, והוא מעוצב בעיצוב יוצא דופן הכולל אלמנטים גותיים, מוריים וביזנטיים. בזמן הכיבוש הגרמני שימש בית הכנסת כמרכז משרדים לצבא הכובש, וצריחיו שימשו להצבת אנטנות. כך ניצל בית הכנסת מהשמדה, ובשנות התשעים שופץ והוחזר לתפארתו המקורית, והינו פעיל כיום.
עלייתו לשלטון של האדמירל מיקלוש הורטי סימנה אסון ליהודי הונגריה. הורטי היה בעל ברית נאמן לנאצים, והחל בפעולות אנטישמיות, שכללו את חובת ענידת הטלאי הצהוב משנת 1941. נסיונות הסיוע של היישוב בארץ ושל הצבא הבריטי ליהודי הונגריה, במשלוחם של צנחנים, לא עלו יפה. בת העיר חנה סנש אשר הייתה בין הצנחנים, נתפסה והוצאה להורג. אסונם של יהודי העיר, ויהודי הונגריה, הגיע לשיאו עם כיבושה של העיר על ידי הנאצים, בחודש מרץ 1944. מחודש זה, ועד לשחרור העיר בפברואר 1945 נספו כמאה אלף יהודים מתוך 280,000 יהודים שישבו בעיר לפני המלחמה. היהודים רוכזו בגטאות, עם הכיבוש הגרמני במרץ 1944. חלקם נספה בגטו מרעב וממחלות. רבים נרצחו ברחובות על ידי הגרמנים ומשתפי הפעולה ההונגרים שלהם ממפלגת צלב החץ, ורבים נשלחו להשמדה באושוויץ.
כיום קיימים בבודפשט אתרי זיכרון לשואה, כאשר הבולט שבהם הינו אנדרטה בצורת ערבה בוכיה, כאשר על כל אחד מאלפי עליה, שם של יהודי שנרצח. במקום מצויה גם אנדרטה לזכרו של חסיד אומות העולם, השבדי ראול ולנברג אשר הציל חייהם של יהודים רבים, אך נעלם עם הכיבוש הרוסי. אנדרטאות אלו מצויות בחצר המוזיאון היהודי, בסמוך לבית הכנסת ברח' דוהאני, באתר בו טמונים אלפים מיהודי בודפשט, שנספו בשואה והובאו לקבורה בקבר אחים. משפחותיהם של כמה מן הטמונים בקבר הציבו במקום לוחיות זכרון משיש.
כיום ישנה בעיר קהילה יהודית גדולה ומאורגנת המונה מספר כ-80,000 נפשות, מהם רק כ-60 דתיים. חב"ד מקיימים בעיר פעילות יהודית, ובמקום פועלים בתי כנסת, ואף מסעדות כשרות. במקום פועלת גם קהילה ניאולוגית (זרם של יהדות רפורמית). בנוסף יש אוכלוסיית סטודנטים ישראלים המונה כ-1,500 איש, הלומדים בעיקר: רפואה, רפואת שיניים, רוקחות, וטרינריה ועוד. מספר רב של קניונים ברחבי העיר נמצאים בבעלות אנשי עסקים ישראליים.
[עריכה] חיי תרבות
בעיר פועלים מספר תיאטראות ואחת האופרות היפות באירופה. יש מגוון רחב של בתי קולנוע המציגים סרטים עדכניים. בנוסף לכך יש הרבה גלריות, מוזיאונים ואקדמיה למוזיקה, שם נערכים קונצרטים פתוחים לקהל במחירים מסובסדים (כ30 שקל לקונצרט).
[עריכה] תחבורה
[עריכה] תחבורה אווירית
נמל התעופה פריהגי הנמצא כ-24 ק"מ דרום מזרחית לעיר, הינו נמל התעופה העיקרי בהונגריה. לנמל התעופה שלושה מסופי נוסעים. פריהגי 1, פריהגי 2/A ופריהגי 2/B.
[עריכה] רכבת
בודפשט היא צומת רכבות חשוב, והרכבת מקשרת את העיר עם ערים חשובות אחרות באירופה. בבודפשט שלוש תחנות רכבת גדולות - תחנת הרכבת המזרחית (קלטי), תחנת הרכבת הדרומית (דלי) ותחנת הרכבת המערבית (ניוגטי).
[עריכה] נתיבי מים
נהר הדנובה זורם דרך בודפשט בדרכו אל הים השחור.
[עריכה] תחבורה פנימית
הרכבת התחתית בבודפשט היא בין הותיקות באירופה, ורק הרכבת התחתית בלונדון קדמה לה. הקו ההיסטורי M1 הוא הקו "הצהוב", פועל עדיין, ושוחזר למלוא תפארתו המקורית. שני הקוים האחרים M2 (הקו האדום) ו M3 (הקו הכחול) נבנו לאחריו, ומשמשים חלקים אחרים של העיר. שלושת הקוים נפגשים בנקודה אחת בעיר - כיכר "פרנץ דאק" בפשט.
בנוסף לרכבת התחתית פועלים בבודפשט כמה מאות קוי אוטובוסים, חשמליות ואוטובוסים חשמליים (טרוליבוסים). כמות כלי הרכב הפרטיים קטנה יחסית ורוב הרחובות צרים (הכביש הראשי בדרך כלל בעל שני נתיבים לכל כיוון).
[עריכה] הגשרים בבודפשט
בין צידה המערבי והמזרחי של הדנובה מחברים גשרים רבים. במרכזה של בודפשט ארבעה גשרים היסטוריים, המהווים עורק תחבורה מרכזי בעיר, כמו גם שכיית חמדה תיירותית.
[עריכה] גשר השלשלת (Lánchíd)
גשר הקבע הראשון על פני הדנובה נבנה בין 1839 ל 1849. הגשר תוכנן בידי האנגלי ויליאם טירני קלארק, ונבנה בידי האנגלי אדם קלארק. בשני קצות הגשר פסלי אריות מעוטרים. במהלך מלחמת העולם השנייה פוצץ הגשר, אך נבנה מחדש בשנת 1949. הגשר מוביל אל מינהרה החצובה בהר מתחת לגבעת המצודה, ואורכה 350 מ'. המינהרה נפתחה בשנת 1856. מראהו של הגשר, כאשר מצידו האחד גבעת המצודה והמונומנטים הלאומיים שעליה, ומצידו השני בניין הפרלמנט, הינו אחד המראות היפים בבודפשט.
[עריכה] גשר ארז'בט (אליזבת) (Erzsébet híd)
הגשר קרוי על שמה של הקיסרית האוסטרית שנרצחה בשנת 1898. פסלה של הקיסרית ניצב בצידו המערבי של הגשר. במקור נבנה הגשר בשנת 1903 ובשעת בנייתו היה הגשר הארוך בעולם, אשר אינו משתמש בעמודי תמיכה במרכזו. במלחמת העולם השנייה הופצץ הגשר ונבנה מחדש בשנת 1964, אך לא בצורתו המקורית.
[עריכה] גשר החירות (Szabadság híd)
הגשר נבנה לרגל חגיגות אלף השנים לכיבושה של הונגריה על ידי המדיארים, בשנת 1896. במקור נקרא הגשר על שם הקיסר פרנץ יוזף, אשר חנך אותו. מצידו האחד השוק המקורה של בודפשט, ומצידו השני גבעת גלרט. גם גשר זה נהרס בזמן מלחמת העולם השניה, ונבנה מחדש.
[עריכה] גשר מרגיט
הגשר, שנבנה בשנת 1876, מחבר את האי מרגיט עם בודה ופשט. שני חצאי הגשר (שבמרכזם חלקו הדרומי של האי) מצויים בזוית של 150 מעלות אחד כנגד השני. בתחילה נבנה הגשר ללא גישה לאי, אך זו נוספה בשנת 1900.
[עריכה] אתרי תיירות
בודפשט היא עיר תיירות מפותחת. אתרי התיירות העיקריים שבה:
[עריכה] נהר הדנובה
- נהר הדנובה, המציע שיט לאורכו ומקומות בידור צפים.
- גשרי הדנובה, כאשר המפורסם שבהם הוא גשר השלשלאות.
- האי מרגיט: פינת חמד על הדנובה, שבה אין תנועה של כלי רכב מנועיים, ומוצע בה מגוון רחב של בילויים בחיק הטבע.
[עריכה] פשט
- בניין הפרלמנט ההונגרי, הבנוי בסגנון נאו-גותי.
- מדרחוב ואצי: מדרחוב שוקק חיים, עשיר בבתי קפה, מסעדות וחנויות מפוארות.
- כיכר וורשמורטי ובית הקפה ז'רבו.
- בזיליקת אישטוון הקדוש, הבנויה בסגנון נאו-רנסאנס.
- קניון "ווסט אנד", הגדול בקניונים שבאירופה המזרחית.
- כיכר הגיבורים והמוזיאונים שבה.
- בנין אופרה מהיפים באירופה.
- היכל הקונצרטים ויגאדו.
- בית הכנסת הגדול ברחוב דוהני והמוזיאון היהודי.
- השוק המקורה, שתוכנן בידי גוסטב אייפל.
- מוזיאון ויקטור וסארלי: מכיל אוסף גדול מיצירותיו של הצייר.
[עריכה] בודה
- גבעת המבצר בבודה.
- הארמון המלכותי.
- כנסיית מטיאש הגותית.
- בסטיון הדייגים.
- גבעת גלרט.
- הציטדלה.
[עריכה] שונות
- מרחצאות תרמיים, ובתי מרחץ.
האתרים ההיסטוריים על גדות הדנובה וטירת בודה הוכרזו כאתרי מורשת עולמית על ידי אונסק"ו בשנת 1987.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: בודפשט |
