אופרה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

ערך זה זקוק לעריכה, על מנת שיתאים לסגנון המקובל בוויקיפדיה.
לצורך זה ייתכנו סיבות אחדות: פגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון הטעון שיפור או צורך בהגהה. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו.

ערך זה עוסק באופרה כהצגה מוזיקלית. לערך העוסק בדפדפן הנושא את אותו השם (Opera), ראו אופרה (דפדפן).

אופרה (מאיטלקית: opera in musica – יצירות מוזיקליות) היא צורה של תיאטרון שבה התוכן הדרמתי מועבר בשלמותו או ברובו באמצעות שירה ומוסיקה.אופרה היא גם יצירה מוזיקלית שמיועדת להצגה כזו. מהתחלת האופרה, בסביבות שנת 1600, היה ויכוח לגבי עיקר האופרה: האם מה שחשוב בה הוא המוזיקה או המילים. הדרמה שבאופרה מוצגת באמצעות אלמנטים של תאטרון, כגון סצנות, תחפושות ומשחק. אך למרות זאת, מילות האופרה (הקרויות 'לִיבְרֵטוֹ') מועברות באמצעות שירה יותר מאשר באמצעות דיבור. הזמרים מלווים בתזמורת, אשר לעתים היא מצומצמת ולפעמים מלאה, סימפונית. מלבד מוזיקה ומילים, האופרה משתמשת בהרבה סגנונות אמנות אחרים, כגון ציור המשמש ליצור את הראווה על הבמה. באופרות אנגליות מתקופת הבארוק, אלמנט הציור היה האלמנט העיקרי שבהן, והוא תפס בהן תפקיד מרכזי. בצרפת, לעומת זאת, דווקא הריקוד היה האלמנט הבולט באופרות בתקופה זו.

בית האופרה בפרנקפורט

[עריכה] מבנה, מושגים וביצוע האופרה

הזמרים באופרה והתפקידים אשר הם מבצעים מחולקים לפי התחום הטונאלי שלהם. זמרים גברים מסווגים בתחומי האלט, באס, באס-בריטון, בריטון, וטנור. זמרות מסווגות מתחומי האלט-סופראנו, קונטראלטו, מצו-סופראנו, וסופראנו. האופרה הקלאסית (המסורתית) מחולקת לשני סוגים של שירה: רצ'יטטיב ואריָה. הרצ'יטטיב הוא החלק שבו העלילה מקבלת תפנית ויש בו דיאלוגים, ובדר"כ שרים אותו בסגנון לא מלודי, הדומה לדיבור דרמטי. האריָה, היא החלק שבו העלילה עוצרת, והמוזיקה נהיית יותר מלודית, ובה הזמר מתמקד בנושא רגשי, ובחלק זה השירה היא יותר מרשימה, מלודית, ועוצמתית. האופרה מוצגת על גבי בימת תיאטרון, ולפניה שורה שבה יושבת התזמורת, אך היא נסתרת מעיני הקהל, ורק חלק גופו העליון של המנצח המדריך את התזמורת, נראה לעין. בחלק גדול מן האופרות מופיעה גם מקהלה, היא בדרך-כלל מלווה את הדמויות באופרה, ולעיתים תפקידה להיות המספר.

[עריכה] סוגי אופרות

אופרה צרפתית

ז'אנר זה, שנוסד על ידי ז'אן בטיסט לולי, היה מעין אופרה פשוטה. המוזיקה הפכה בה לפשוטה יותר, ותפקיד הפזמונים והאריות שבה הוא לקדם את עלילת האופרה, בניגוד לז'אנרים האחרים שבהם תפקידם הוא לא רלוונטי לעלילה.

אופרה רומנטית \ פרנץ' גראנד אופרה

ז'אנר זה, שהגיח באזור שנת 1830, כולל כארבע או חמש סצנות, שביניהן יש קטעי מעבר של ריקודי בלט העומדים בפני עצמם. שיאו של ז'אנר זה היה באופרה 'דון קרלו' מאת ג'וזפה ורדי.

אופרות גרמניות

לפני סוף המאה ה-18, האופרות הגרמניות היו בעיקרן העתק של האופרות האיטלקיות. היצירה העיקרית הראשונה בז'אנר האופרות הגרמניות היא 'חליל הקסם' (Die Zauberflöte) של מוצארט. אופרה זו ייסדה מסורת של אופרות גרמניות, שפותחה מאוחר יותר במאה ה-19 על ידי בטהובן, היינריך מארשנר ואפילו ריכרד וגנר. האופרות הגרמניות משתמשות בשפה הגרמנית להשגת טון רציני וקודר, שקשה להשיגו באמצעות שפות אחרות. וגנר אף הוסיף לז'אנר את ה- 'לייטמוטיף', מלודיה המזוהה עם כל שחקן המנוגנת ברקע בכל פעם שיש לו תפקיד.

[עריכה] אופרה וחברה

לכל סוגי האמנות יש תוכן חברתי, כמו גם לאופרה. כותבי האופרות כתבו אותן לקהל מסוים, בין אם הוא אריסטוקרטי או פשוט. מוצרט ידוע בתכנים הנועזים שלו, אשר קראו קריאה נועזת כנגד המעמדות וניצול החלשים באותה התקופה. מוצרט, בשל מעמדו, יכל לפרסם אותן, אך כותבי אופרות רבים סבלו מצנזורה ממלכתית שמנעה מהם לפרסם תוכן שהתנגד לנורמות חברתיות. הפוליטיקה נכנסה אף לתוך בעלי בתי האופרות. בעלי בתי האופרות רצו למשוך כמה שיותר קהל, ולכן היה מקובל להציג אופרות חדשות בלבד. אופרות בנות 15 שנים או יותר כמעט ולא הוצגו. רק כיום האופרות הישנות מוצגות בבתי אופרה ברחבי העולם, וזאת מתוך ערך של כבוד כלפי המלחינים וכלפי היצירות הנחשבות ליצירות מופת.

[עריכה] אופרות מפורסמות

וולפגאנג אמדאוס מוצארט, מלחין 'חליל הקסם'

אנגלברט הומפרדינק - הנזל וגרטל
גוסטב שרפנטייה - לואיז
ג'וזפה ורדי - לה טרוויאטה, דון קרלו, אותלו, נבוקו,כוחו של גורל,פלסטף,מקבת,נשף המסיכות
גאורג פרידריך הנדל - אריודאנטה, יוליוס קיסר
גאטנו דוניצטי - דון פסקוואלה,לוצ'יה די למרמור,שיקוי האהבה
וולפגאנג אמדאוס מוצארט - חליל הקסם, דון ג'ובאני, נישואי פיגארו
ז'ורז' ביזה - כרמן, דולי הפנינים
כריסטוף ויליבאלד גלוק - אורפאו ואאורידיצ'ה
לודוויג ואן בטהובן - פידליו
ג'אקומו פוצ'יני - מאדאם בטרפליי, טוסקה, לה בוהם ,טורנדוט
שארל גונו - פאוסט, רומיאו ויוליה
קלאודיו מונטוורדי - אורפאו
ריכארד שטראוס - אלקטרה, אביר הוורד, סאלומה
ג'ואקינו רוסיני - הספר מסביליה,וילהלם טל,האיטלקיה באלג'יר,ליכלוכית,העורב הלקחן,סמירמיס.
ליאו דליב-לאקמה