תנועה פריסטלטית
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תנועה פּריסְטָלְטית (Peristaltic movement) הינה תנועה גלית של שרירים בגופם של בעלי חיים, הגורמת לדחיפה של חומרים שונים דרך צינורות בגוף.
תנועה פריסטלטית מתרחשת בוושט, בו נדחף המזון מהפה אל הקיבה; במעי, בו נדחפים המזון המעוכל ובעיקר הפסולת במורד המעי, עד להגיעם אל פי הטבעת; ובכליות, מהן נדחף השתן אל שלפוחית השתן.
תנועה פריסטלטית בקיבה נגרמת גם כשהיא ריקה, כשהאורגניזם חש רעב. לכולנו מוכרת תחושת ההתכווצויות בקיבה ("קרקורי בטן") כשאנו רעבים; זאת נגרמת על-ידי מרכז הרעב שבהיפותלמוס.
התנועה הפריסטלטית נגרמת על-ידי שרירים בלתי-רצוניים, ולאורגניזם אין שליטה עליהם. החומרים הנדחפים בצינורות כמעט ואינם "משתמשים" בכוח הכבידה בכדי להגיע ליעדם; כך, למשל, יכול המזון להגיע בשלום אל הקיבה אפילו כשאנו מבצעים עמידת ראש.