שירות לאומי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שירות לאומי (או אזרחי) משמש לרוב כשירות תחליפי לשירות צבאי. בחלק ממדינות העולם, במיוחד באירופה, ניתנת אפשרות לאזרחים הצעירים בשירות הקהילה שלהם במקום בשירות הצבאי. הסיבות לכך הן בדרך כלל:
- אין צורך בכל בני מחזורי הגיוס עבור הצבא כאשר אין איום על המדינה
- גישה אנטי-מיליטריסטית, במיוחד במדינות שהן בעלות עבר צבאי ניכר
- רצון להקל על הקהילה באמצעות אספקת שירותים זולים
- חסכון בתקציב (התשלום עבור מי שעושה שירות לאומי נמוך במידה ניכרת משכירת כוח אדם חופשי)
השירות הלאומי נעשה לרוב במסגרות חינוכיות, רפואיות או בפעילויות רווחה (לדוגמה, עזרה לקשישים).
ברוב מהמדינות (למשל בגרמניה) השירות האזרחי ארוך מהשירות הצבאי (על מנת לעודד גיוס), כמו כן לרוב אין אפשרות להימנע הן משירות צבאי והן משירות לאומי (בגרמניה היהודים פטורים משניהם).
תוכן עניינים |
[עריכה] שירות לאומי בישראל
בישראל שירות לאומי מופעל בעיקר כפתרון לבנות דתיות לאומיות ששוחררו מחובת השירות בצה"ל מטעמי דת, אך מעוניינות לשרת את המדינה בדרכים אחרות.
שירות לאומי קיים גם לגברים ונשים שאינם משרתים בצה"ל מסיבות שונות אחרות, כגון מסיבות רפואיות.
קיים לחץ עקיף על בנות דתיות לאומיות ללכת לשירות לאומי, משני טעמים עיקריים:
- זהו המצב הרגיל והמקובל בחברה הדתית לאומית, השואפת לתרומה רבה ככל האפשר למדינה.
- במוסדות השכלה גבוהה ובמקומות עבודה שונים לעתים אין מסתכלים בעין יפה על מי שלא שירתה בצה"ל ולא בשירות לאומי.
השירות הלאומי בישראל פועל במגוון תחומים, בין השאר:
- תגבור כוח ההוראה והסיוע בבתי ספר ובגני הילדים.
- עזרה בבתי חולים ובמרפאות.
- טיפול בבעלי מוגבלויות פיזיות או נפשיות.
- עזרה למגן דוד אדום.
- משטרת ישראל והשב"כ.
משך השירות הלאומי יכול להיות שנה אחת או שנתיים (בדומה לשירות הבנות בצה"ל). השירות הלאומי אינו מנוהל על-ידי המדינה, אלא על-ידי עמותות אחדות שהוסמכו לכך על-ידי משרד הרווחה.
במהלך השירות הלאומי מקבל המתנדב דמי כלכלה בסך כמה מאות שקלים. עם תום השירות הלאומי זכאי המתנדב להטבות על-פי חוק קליטת חיילים משוחררים, בדומה להטבות הניתנות למי ששירת בצה"ל במשך אותו זמן.
[עריכה] חקיקה להסדרת השירות הלאומי
בשנת 1953 נחקק חוק שירות לאומי, הקובע כי כל בת דתיה שקיבלה פטור משירות בצה"ל חייבת לשרת בשירות לאומי. הסעיף האחרון בחוק זה קובע "ביצועו של חוק זה לא יחל, אלא לאחר שהממשלה תחליט על כך". החלטה כזו לא נתקבלה מעולם, מטעמים פוליטיים, ולכן החוק אינו מיושם עד היום.
תנאי השירות של מתנדב לשירות לאומי מוסדרים בחוק שירות לאומי (תנאי שירות למתנדב בשירות לאומי), תשנ"ח–1998.
השירות הלאומי לבנות מוסדר בתקנות הביטוח הלאומי (בנות בשירות לאומי בהתנדבות), תשס"ב-2002. ב-1 בספטמבר 2005 פג תוקפה של הוראת שעה המתירה שירות לאומי גם בשטחי יש"ע, ולכן שירות לאומי הוא רק כזה הנעשה בגבולות מדינת ישראל (גבול הקו הירוק וכן רמת הגולן ומזרח ירושלים).
השירות הלאומי לבנים מוסדר בחוק שירות לאומי בהתנדבות (תוכנית ניסיונית לבנים) (הוראת שעה), תשס"א-2001, והוא מתבסס על כללי השירות הלאומי לבנות.
[עריכה] פולמוס נישואין או שירות לאומי
בשנת תשס"ו פרסם הרב אליעזר מלמד בטורו "רביבים" בעיתון בשבע, כי עדיף לבטל את השירות הלאומי לטובת נישואין מוקדמים יותר ובכך על פי ממוצע של 7 ילדים למשפחה (בכל שנתיים ילד) במקום שישה, יוגלו הצאצאים כעבור 70 שנה בכעשרים. במחזור לאומי, יתווספו מהקדמת הנישואים 36,000 ילדים בכל עשרים שנה.
הכרזה זו עוררה פולמוס נרחב ובנות רבות הגיבו בשאלות לגבי פסיקה זו.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- שירות לאומי, באתר של משרד הרווחה
- האגודה להתנדבות - עמותה המרכזת פעילות שירות לאומי בציבור הדתי
- עמותת בת עמי - עמותה המרכזת פעילות שירות לאומי בציבור הדתי
- עמותת שלומית - עמותה המרכזת את רוב פעילות השירות הלאומי למגזר הלא-דתי בארץ (בנוסף לבנות שירות לאומי דתיות)
- שירות לאומי השכלה ונישואין מאת הרב אליעזר מלמד, מאמר שקורא למחשבה מחודשת על נחיצות השירות הלאומי - מתוך אתר ישיבת בית אל
