קתרינה מאראגון
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קתרינה מאראגון (16 בדצמבר 1485 - 7 בינואר 1536) אשתו הראשונה של הנרי השמיני מלך אנגליה.
קתרינה הייתה בתם של איזבלה הראשונה מקסטיליה ופרדיננד השני מלך אראגון, הזוג המלכותי שאיחד את ממלכותיהם ליצירת ספרד, שלח את כריסטופר קולומבוס לגלות את אמריקה וגירש את יהודי ספרד. נישואים אלו היו הסדר פוליטי בין ממלכת אנגליה לספרד. כבר בהיותה בת שנתיים החל הנרי השביעי לנהל מגעים לגבי נישואיה לבנו הבכור, יורש העצר -ארתור נסיך ויילס. ב-14 בנובמבר 1501 נישאה קתרינה לארתור, כאשר היא מלווה אל הקתדרלה על ידי אחיו הצעיר, הנרי. קתרינה וארתור התיישבו לאחר נישואיהם בטירת לדלו (Ludlow). ארתור היה צעיר פוחז כבן חמש עשרה, חולני. לטענתה של קתרינה הנישואין לא מומשו מעולם, למרות טענותיו של ארתור הצעיר בבוקר שלאחר ליל כלולותיו כי "אמש ביקרתי בספרד". אירועי הלילה ההוא יהפכו לבעלי משמעות אדירה בשנים שלאחר מכן.
מזג האוויר הלח והקור ששרר באזור לא היטיבו עם ארתור, ובאפריל 1502 הוא נפטר, והותיר את קתרינה אלמנה צעירה בגיל 15. כמעט מייד לאחר מותו של ארתור, הוצע כי קתרינה תינשא לגיסה הנסיך הנרי, שעם מות אחיו הפך ליורש העצר וקיבל את התואר נסיך ויילס. חוזה הנישואין נחתם ביוני 1503 ואישור האפיפיור לנישואין (היות ובני הזוג היו גיסים, ועל פי הנורמה הקתולית אין אח נושא לאשה את אלמנת אחיו) הגיע בשנת 1504. חרף כל ההכנות הנרי השביעי לא מיהר להשיא את בנו הנרי לקתרינה, ונטען כי הוא קיווה ששידוך אטרקטיבי יותר יגיע לבנו.
עם מותו של הנרי השביעי ועלייתו לכס המלוכה של הנרי השמיני, הוא מיהר להינשא לבחירת לבו. בשלב זה כבר היו קתרינה והנרי מאוהבים, וניתן לומר בבטחה כי היו אלו נישואין מתוך אהבה ולא מתוך שיקולים פוליטיים גרידא. הנישואין נערכו ביוני 1509 ולאחר מכן שניהם הוכתרו כמלך ומלכת אנגליה.
בינואר 1510 ילדה קתרינה ולד מת, אך ב-1 בינואר 1511 ילדה בן בריא. הולדת בנם נחגגה בעריכת תחרויות אבירים, אך לצערם של ההורים התינוק שרד בקושי חודשיים לפני שנפטר. בן שני נולד בנובמבר 1513 ומת מייד לאחר לידתו ורביעי נולד מת בדצמבר 1514.
בנובמבר 1516 ילדה קתרינה בת שנקראה מרי, שאמנם הייתה חולנית אך שרדה את החורף וגדלה להיות מרי הראשונה מלכת אנגליה. קתרינה עברה עוד שתי הפלות ב-1517. הריונה האחרון ב-1518 הסתיים בהולדת בת מתה.
ב-1513, כאשר עזב הנרי למסע לחימה בצרפת, הוא הותיר את קתרינה כמפקדת על הצבא ובפיקודה הנחיל הצבא האנגלי מפולת כואבת לסקוטים בקרב פלודן.
על שלטונו של הנרי השמיני העיבה העובדה כי אין לו יורש זכר. הנרי, אשר גדל על רקע מלחמות הירושה הארוכות שבסופן הוכתר אביו למלך רצה כי יהיה לו יורש ברור ולגיטימי, שאי אפשר יהיה לערער על זכותו למלוכה. זיקתם של נשים לכס המלכות באותה תקופה הייתה חלשה יותר. המלכה קתרינה, לאחר שנות נישואין ארוכות, הזדקנה ולא נתפסה כמי שתוכל ללדת את היורש הזכר.
בשנת 1525 התאהב הנרי באן בוליין, אחותה של פילגשו לשעבר מרי. שנה לאחר מכן הפסיקו הנרי וקתרינה לחיות כבעל ואישה. בוליין, בגיבוי משפחתה הצליחו לשכנע את הנרי לבטל את נישואיו לקתרינה ולשאת אותה כדי שתוכל ללדת לו בן יורש. וולזי וקתרינה ניסו למנוע את הגירושין מקתרינה שהייתה כבר בשנות הארבעים לחייה, אך לא הצליחו בכך.
הנרי ביקש מן האפיפיור קלמנס השביעי כי יבטל את נישואיו בטענה כי אסור היה עליו לשאת את קתרינה מלכתחילה משום שהייתה נשואה לאחיו. האפיפיור, שהיה נתון לשליטת בית הבסבורג שכבש את איטליה לא הסכים לבטל את הנישואים של הנרי וקתרינה, שהייתה דודתו של הקיסר קרל החמישי לבית הבסבורג.
הנרי לא ויתר ופתח במאמצי שיכנוע את האפיפיור וממסדו. נושא זה זכה לכינוי "עניינו הגדול של המלך" (The King's Great Matter). התעקשותה של קתרינה כי נישואיה לארתור, אחיו של הנרי לא מומשו (קרי לא קוימו יחסי מין) ושליטתו של אחיינה, באפיפיור הביאו לידי כך שכל מאמציו של הנרי לשכנע את האפיפיור לא נשאו פרי.
הנרי לא ויתר ובשורה של צעדים ניתק את הכנסייה האנגלית מהכנסייה הקתולית בכלל והשפעת האפיפיור בפרט. הוא ייסד את הכנסייה האנגליקנית שראשיה נשבעו אמונים לו בלבד. הנרי, בצביעות שאינה מחמיאה לו, הצהיר כי עליו לשים בצד את קתרינה, הגברת החסודה והאהובה עימה חי בחטא כמעט 20 שנה.
מרי, בתה של קתרינה נלקחת מרשותה ב-1531. לאחר ביטול נישואיהם, קתרינה איבדה את תוארה כמלכת אנגליה וחזרה להיות מכונה נסיכת ויילס. קתרינה נהנתה מפופולריות עצומה בקרב הציבור האנגלי ומסיבה זו הועברה בכל מספר חודשים למקום מגורים אחר מפחד של התקוממות בשמה. לשמחתה האפיפיור הכריז שוב על נישואיה כחוקיים בשנת 1534 והיא עמדה בסירובה שלא להכיר בחוק הירושה שהכריז על בתה מרי כממזרה ועל אליזבת', בתה של אן בוליין כיורשת העצר החדשה של הנרי השמיני.
קתרינה הייתה איתנה בדעתה ובצדקת דרכה עד ליומה האחרון, ובני ביתה המשיכו לקרוא לה בתואר "הוד מלכותך" עד מותה. היא נפטרה מסרטן (כך עולה מדיווחו של הקברן) בינואר 1536.
| נשותיו של הנרי השמיני מלך אנגליה |
|---|
 קתרינה מאראגון -  אן בוליין --  ג'יין סימור --  אן מקליווס --  קתרין הווארד --  קתרין פאר |
