הנרי השמיני מלך אנגליה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הנרי השמיני (28 ביוני 1491 - 28 בינואר 1547), מלך אנגליה מבית טיודור בין השנים 1509 - 1547. הוא היה מהשליטים המשפיעים בזמנו. הרפורמה העיקרית שקידם הייתה ייסוד הכנסייה האנגליקנית וההתנתקות מהאפיפיור והשלמת האיחוד בין אנגליה לויילס.

הנרי נודע גם בריבוי נשותיו. הוא היה נשוי לשש נשים. הוא התגרש על ידי ביטול נישואיו פעמיים ושתים מנשותיו האחרות הוצאו להורג בפקודתו. הסיבה העיקרית לריבוי הנשים הייתה רצונו בבן זכר שירש את כסאו. בנו היחיד, אדוארד השישי אכן ירש אותו אולם גם שתי בנותיו, מרי הראשונה (Bloody Mary) ואליזבת הראשונה שימשו כמלכות לאחר מותו של אדוארד. בניגוד לשלטונם הקצר של אדוארד ומרי, בתו אליזבת, בדומה לאביה האריכה שנים על כס המלוכה והייתה מהשליטים המשפיעים על הממלכה.

תוכן עניינים 1 חייו המוקדמים 2 תקופת שלטונו הראשונה 3 "עניינו הגדול של המלך" 4 נשותיו של הנרי השמיני

[עריכה] חייו המוקדמים

הנרי נולד בשנת 1491 לאביו, הנרי השביעי לבית טיודור, אשר השתלט על כס המלוכה האנגלי לאחר קרב בוסוורת', (1485) שנעל את מלחמות השושנים ושבו הודח ריצ'רד השלישי מכס המלוכה. ריצ'רד השלישי היה האחרון לבית יורק ועם עלות הנרי השביעי לכס המלוכה החלה תקופה מפוארת של שלטון בית טיודור. אמו של הנרי, אליזבת, הייתה בתו הבכורה של המלך אדוארד הרביעי לבית יורק, כך שבנוסף לקשר הדם של בית טיודור לבתי המלוכה שקדמו לו, היה הנרי צאצא ישיר למלכי אנגליה הגדולים, מצד אמו.

הנרי השמיני היה בנו השני של הנרי השביעי. אחיו הבכור, ארתור היה יורש העצר. לפיכך הקדיש עצמו הנרי הצעיר ללימודים, בעוד שארתור השתלם בממשל ונישא לנסיכה קתרינה מאראגון. קתרינה הייתה בתם של איזבלה הראשונה מקסטיליה ופרדיננד השני מלך אראגון, הזוג המלכותי שאיחד את ממלכותיהם ליצירת ספרד, שלח את כריסטופר קולומבוס לגלות את אמריקה וגירש את יהודי ספרד. נישואים אלו היו הסדר פוליטי בין אנגליה לספרד. זמן קצר אחרי נישואיו, בשנת 1501 מת ארתור והנרי הפך להיות יורש העצר.

[עריכה] תקופת שלטונו הראשונה

בשנת 1509 מת אביו והנרי שהיה אז בן 22, הוכתר כמלך אנגליה. מייד לאחר המלכתו הפעיל פרדיננד השני לחץ על אנגליה לחדש את הברית ולהשיא את הנרי לקתרינה. הוא קיווה לשלוט כך באנגליה ולרתום אותה למלחמותיו. לחץ זה הביא לכך שנישואי קתרינה לארתור הוכרזו כמבוטלים ולכן, תשעה שבועות לאחר המלכתו, נישא הנרי לקתרינה.

הנרי רצה כי קתרינה תלד לו יורש ולכן היא נכנסה להריון פחות משנה לאחר חתונתם אך הפילה את התינוק. פחות משנה לאחר מכן, ב-1 בינואר 1511 נולד בנם הראשון אך הוא נפטר לפני שהגיע לגיל חודשיים. לאחר הפלות נוספות ותינוק נוסף שמת בגיל צעיר נולדה להנרי וקתרינה בשנת 1516 בת בריאה בשם מרי, שתהפוך ברבות הימים להיות המלכה מרי הראשונה.

הנרי קירב לכתר אנשים מוכשרים ויועצים שהשאירו חותמם על ההיסטוריה האנגלית, וביניהם הקרדינל וולזי, אשר שימש בתפקיד המקביל, למעשה, לתפקיד ראש הממשלה כיום, וכן סר תומס מור. הייתה זו תקופה של פריחה למעמד הכפרי, ולמעשה לאנגליה כולה, שהחלימה מן הפצע הקשה של מלחמות השושנים, ותקופות שלטון של עריצים וילדים.

שיא מדיניות החוץ של הנרי היה הפגישה עם מלך צרפת פרנסואה הראשון ביוני 1520 ב"שדה אריג הזהב" בצרפת. פגישה זו נערכה ברוב טקס והדר, והדהימה את אירופה בראוותנות של שני המלכים. בשיאה של הפגישה, הזמין הנרי, שהיה גברתן, את פרנסואה הצנום לתחרות האבקות, אך פרנסואה הפתיע אותו בלפיתה מהירה וניצח אותו.

אם בגלל כשלונו בתחרות ההאבקות, או מחמת תככיו של וולזי, הייתה מדיניות החוץ של הנרי הפכפכה, והוא התנדנד כל הזמן בין צרפת לספרד. מחמת חוסר בתקציב נאלץ הנרי להפסיק מלחמה כנגד פרנסואה, שבועות ספורים לפני שזה נחל מפלה בקרב פאביה, באיטליה, אשר עברה לשליטת בית הבסבורג ונאלץ לשלם כופר כבד בו לא היה להנרי חלק. הדבר הביא לקרע בין הנרי לוולזי, אשר גרם לתוצאות הרות גורל.

[עריכה] "עניינו הגדול של המלך"

על שלטונו של הנרי העיבה העובדה כי אין לו יורש זכר. הנרי, אשר גדל על רקע מלחמות הירושה הארוכות שבסופן הוכתר אביו למלך רצה כי יהיה לו יורש ברור ולגיטימי, שאי אפשר יהיה לערער על זכותו למלוכה. זיקתם של נשים לכס המלכות באותה תקופה הייתה חלשה יותר. המלכה קתרינה, לאחר שנות נישואין ארוכות הזדקנה ולא נתפסה כמי שתוכל ללדת את היורש הזכר.

במקביל לנישואיו היו להנרי מספר פילגשים אשר מהן נולדו לו מספר לא ברור של ילדים (שלא היו זכאים לרשת את כסאו). בין פילגשיו היו אליזבת בלאונט שילדה לו את הנרי פיצרוי ומרי בוליין שיש שטוענים כי ילדה לו שני ילדים (קתרין והנרי).

בשנת 1525 התאהב הנרי באן בוליין, אחותה של פילגשו לשעבר מרי. בוליין, בגיבוי משפחתה הצליחו לשכנע את הנרי לבטל את נישואיו לקתרינה ולשאת אותה כדי שתוכל ללדת לו בן יורש. וולזי וקתרינה ניסו למנוע את הגירושין מקתרינה שהייתה כבר בשנות הארבעים לחייה, אך לא הצליחו בכך.

הנרי ביקש מן האפיפיור קלמנס השביעי כי יבטל את נישואיו בטענה כי אסור היה עליו לשאת את קתרינה מלכתחילה משום שהייתה נשואה לאחיו. האפיפיור, שהיה נתון לשליטת בית הבסבורג שכבש את איטליה לא הסכים לבטל את הנישואים של הנרי וקתרינה, שהייתה דודתו של הקיסר קרל החמישי לבית הבסבורג.

הנרי לא ויתר ופתח במאמצי שיכנוע את האפיפיור וממסדו. נושא זה זכה לכינוי "עניינו הגדול של המלך" (The King's Great Matter). התעקשותה של קתרינה כי נישואיה לארתור, אחיו של הנרי לא מומשו (קרי לא קוימו יחסי מין) ושליטתו של אחיינה, באפיפיור הביאו לידי כך שכל מאמציו של הנרי לשכנע את האפיפיור לא נשאו פרי.

הנרי לא ויתר ובשורה של צעדים ניתק את הכנסייה האנגלית מהכנסייה הקתולית בכלל והשפעת האפיפיור בפרט. הוא ייסד את הכנסייה האנגליקנית שראשיה נשבעו אמונים לו בלבד. משמעות הדבר הייתה מרחיקת לכת, הרבה מעבר לענייניו האישיים של הנרי. היה מדובר בנקיטת צעד ששחרר את אנגליה מהמרות של האפיפיור, שברוב המקרים לא היה אנגלי, כי אם איטלקי, ובנקיטת עמדה בסכסוך ששיסע את היבשת בתקופה זו בין הקתולים והפרוטסטנטים. שנים רבות לאחר תום שלטונו של הנרי תיקרע הממלכה במלחמות הדת הללו עד שהוכרעו באופן סופי לטובת הפרוטסטנטים רק בשנת 1701 ב"חוק ההסדר" (Act of Settlement) שקבע שמלך בריטניה יהיה תמיד פרוטסטנטי.

[עריכה] נשותיו של הנרי השמיני

לאחר חמש שנות מאבק הוכתרה אן בוליין ב-1 ביוני 1533 כמלכת אנגליה, וב-7 בספטמבר באותה שנה נולדה לה בת בכורה, לימים המלכה אליזבת הראשונה.

במרס 1534 הכריז הנרי על עצמו כראש הכנסייה וחייב כל אזרח להשבע לו אמונים, לנער חוצנו מהכנסייה הקתולית ולהכיר באליזבת כיורשת החוקית. סר תומס מור, ההוגה וההומניסט האנגלי הידוע, אשר סירב להישבע, נדון למאסר ארוך, ולאחר חודשים מספר הוצא להורג. יש הרואים בעמידתו של מור נקיטת עמדה כנגד עריצות, וכנגד לאומנות, בשם השקפה אוניברסלית, יותר מאשר ביטוי לחששו של מור מהגיהינום הצפוי לו אם יפנה גבו לכנסייה הקתולית.

אחרי כל זה צדה עינו של הנרי צעירה נאה בשם ג'יין סימור. חוסר יכולתה של אן בוליין להביא לעולם יורש זכר להנרי הסיר את חינה. לאחר שהפילה עובר, החליט הנרי כי אין בה עוד תועלת, וטפל עליה אשמת ניאוף. לאחר ש"מאהביה" עונו והודו באשמה, בית דין מיוחד שהוקם מצא את אן אשמה בשלל האשמות שכלל בגידה, נסיון להרעיל את קתרינה ומרי, ואף גילוי עריות עם אחיה. ב19 במאי 1536 הוצאה אן להורג בעריפת ראש. כעבור עשרה ימים נשא הנרי את ג'יין סימור לאישה.

ג'ין, שלא כמו קודמותיה, הצליחה ללדת להנרי בן ב-12 באוקטובר 1537, לימים המלך אדוארד השישי, אך היא מתה לאחר מספר שבועות עקב סיבוכים של הלידה שהייתה ארוכה וקשה.

לאחר תקופת אבל ארוכה הרשה הנרי ליועציו לחפש לו כלה אחרת. בשלב זה של חייו, כשכבר היה לו יורש, ראה הנרי בנישואיו צעד פוליטי. הכלה שנבחרה הייתה אן מקליווס (קליווס נסיכות גרמנית קטנה), וזאת בנסיון מודע לחזק את הברית עם גורמים פרוטסנטים ביבשת. ציור מעשה האמן הולביין נשלח להנרי, על מנת שיבחן את הכלה, ועקב כשרונו של הצייר מצאה הכלה חן בעיני הנרי. הם נישאו, אך הנישואים לא צלחו, והנרי התגרש ממנה כעבור שישה חודשים בלבד.

הנרי עשה רבות לחיזוק האמונה האנגליקנית, ולהחלשת השליטה הקתולית. יועצו החדש תומס קרומוול פעל בכשרון ובתבונה לפירוקם של המנזרים הרבים שהיו ברחבי אנגליה, ולמכירתם לגורמים פרטיים - אצילים ובעלי נחלות.

בשנת 1535 הופיע לראשונה התנ"ך המודפס, שתורגם לאנגלית, והנרי הורה לכמרים להקריא לעם את התנ"ך בשפה האנגלית. היה זה צעד משמעותי לקראת ההתנתקות הסופית מן הכנסייה הקתולית דוברת הלטינית וצעד חשוב ביותר בתרבות האנגלית. רק בימי אחד מיורשיו של הנרי ג'יימס הראשון, כשבעים שנה לאחר מכן, יזכה התנ"ך לתרגום מוסמך שהחזיק מעמד עד ימינו כתרגום החשוב ביותר לאנגלית, אך הנרי הוא שצעד את הצעד הראשון בכיוון זה.

בשנת 1540 הוציא הנרי את תומס קרומוול להורג, ונפטר באותה הזדמנות מאישתו, אן מקליווס (ר' לעיל). הבישוף החדש נורפולק, הציג לו את אחייניתו קתרין הווארד, והנרי החליט לשאתה לאישה. סיעת נורפולק השתלטה על הכתר באמצעות קתרין הווארד, שהייתה אז בת 22, קרומוול מצא את מותו, ואן מקליווס - את הגט. הפגם בתוכנית זו היה אופייה הבוגדני של הווארד, אשר כפי הנראה לא יכלה לשאת את נוכחותו הפיסית של הנרי, שהיה אז שמן מאד, וסבל מכיב דלקתי ברגלו. היא בגדה בהנרי עם קרובה, תומס קלפפר, ושילמה את המחיר בהוצאה להורג בפברואר 1542.

אשתו האחרונה של הנרי (והיחידה שהצליחה לשרוד אותו) הייתה אלמנה בשם קתרין פאר אשר טיפלה בו במסירות בימיו האחרונים. בדצמבר 1546 עוד הספיק הנרי לאסור את נורפולק באשמת בגידה, אך ב 28 בינואר 1547 נפטר, כפי הנראה מסיבוך בפצע שברגלו.

התרשים שלהלן מראה את נשותיו וילדיו של הנרי. התאריכים אצל הנשים הם תאריכי הנישואין, ואצל הנרי וילדיו הם תאריכי הלידה והפטירה. המסומנות ב X הוצאו להורג.

תקופת שלטונו של הנרי תיזכר כתקופת התפתחות באנגליה, בתחום המדיני, הכלכלי, הדתי והתרבותי. הנרי קיים שלטון שהיה מבוסס במידה רבה על הסכמת ואהבת המוני העם. הנרי נתן לעם האנגלי דת משלו, המתאימה לרוחו ולתנאיו התרבותיים, וכן את התנ"ך בתרגום אנגלי. פעולה זו מנעה במידה רבה מאנגליה את המלחמות הדתיות שפיצלו את המדינות הגדולות ביבשת בשנים אלו והביאה לאחדות ולשיתוף פעולה, שהם שיצרו את התנאים להפיכת בריטניה לכח מכריע בימי שלטון יורשיו של הנרי. עם זאת, היו בשלטונו של הנרי אלמנטים רבים של עריצות ושרירות לב, ומספר ההוצאות להורג של אנשי ציבור בתקופתו יישאר ככתם על תקופת שלטונו.