קארל אורף
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קארל אורף (10 ביולי 1895 - 29 במרץ 1982), מלחין גרמני אשר נולד במינכן, גרמניה.
[עריכה] יצירתו
יצירתו המוכרת ביותר של אורף היא "כרמינה בוראנה" (Carmina Burana 1938) - "קנטטה נופית". היא הראשונה מתוך טרילוגיה שכוללת גם את "קאטולי כרמינה" (Catulli Carmina) ו"טריונפו דה אפרודיטה" (Triunfo de Aphrodite), שמציגות את העניין הרב שלו בשירה גרמנית של ימי הביניים. למרות שהוא נחשב מודרני בחלק מטכניקות ההלחנה שלו, אורף, בטרילוגיה, הצליח ללכוד את רוח ימי הביניים עם מקצבים מדבקים וטונאליות פשוטה. שירת ימי הביניים בגרמניה נכתבה בגרסה מוקדמת של גרמנית ובלטינית והייתה לרוב עסיסית, אך לא גלשה לגסויות לשם גסות.
בחוגים פדגוגיים הוא נודע בעיקר בשל יצירתו Schulwerk (1930 - 1935), שתורגמה לאנגלית כ"מוזיקה לילדים" (Music for Children). התזמור המוזיקלי הפשוט שלה אפשר גם לילדים בלי הכשרה ארוכה לנגן יצירה שלמה בקלות יחסית. במשך רוב חייו עבד אורף עם ילדים, והשתמש במוזיקה ככלי חינוכי. גם המלודיה וגם המקצב מוכתבים לרוב על ידי המילים, גם בגרמנית וגם באנגלית. יש תחושה של התלהבות שמהדהדת את האושר שהמבצעים חשים בבירור ביצירת מוזיקה כה יפה.
אורף לא אהב לקרוא ליצירותיו "אופרות". למשל, ליצירה Der Mond ("הירח", 1939) קרא Märchenoper: אופרת אגדה. Die Kluge ("האישה החכמה", 1943) תיפול לאותה קטגוריה. בשתי היצירות ישנו אותו צליל ימי-ביניימי או חסר זמן בכלל מבלי להעתיק בפועל את הדימויים המוזיקליים של התקופה. המלודיות, המקצב ואיתם הטקסט הם כה בלתי נשכחים שאפשר להיזכר בהם שנים מאוחר יותר לאחר שמיעה אחת, מה שמוכיח את האיחוד חסר-השגיאות הנדיר בין מילים ומוזיקה.
[עריכה] קשריו עם השלטון הנאצי
אורף לא היה חבר במפלגה הנאצית, אך קיים קשרים טובים עם המשטר הנאצי ונהנה מחופש יצירה בתקופתו של משטר זה, כולל פטור משירות צבאי שניתן לו על-ידי משרד התעמולה שבהנהגת יוזף גבלס. בשנת 1938 קיבל על עצמו משימה שהטיל ראש עיריית פרנקפורט, לכתוב מוזיקה חדשה ליצירה "חלום ליל קיץ", כזו שתחליף את המוזיקה של מנדלסון, שהוחרמה על-ידי הנאצים. להגנתו יש לומר שהתעניין ביצירה זו כבר שנים רבות קודם לכן.
לאחר מלחמת העולם השנייה נעצר על ידי בנות הברית, ובחקירתו טען כי היה חבר בקבוצה האנטי-נאצית, "השושנה הלבנה". הוא אכן היה מיודד עם המוזיקולוג פרופ' הובר, אחד מחברי הקבוצה, אך אין כל עדויות כי היה קשור לפעילות הקבוצה, וכנראה טען כי היה חבר בקבוצה כדי לטהר עצמו מקשריו הטובים עם השלטון הנאצי.
גישה סלחנית לאורף טוענת שבמשך כל חייו, כולל תקופת המשטר הנאצי, לא עסק בפוליטיקה, וכל רצונו היה לשרוד ולעסוק במוזיקה גם בתקופה אפלה זו בתולדות גרמניה.
אורף קבור בכנסייה הבארוקית של המנזר, שגם משמש כמבשלת בירה, באנדכס, מדרום למינכן.
